פעמוני זהב חלק א קמ

בטוען שמא חייב לישבע ויש ליישב ודו"ק

ש"ע ס"ד. מי שהוחזק וכו' וידוע לדיין וכו' בב"י כתב בשם ה"ה דאין כח ביד כל ב"ד אא"כ הוא ב"ד חשוב ומוחזק בחכמה וחסידות ע"ש וקאי על מ"ש בסעיף ה' ודו"ק

ש"ע ס"ו. החייב לחבירו וכו' ובמור"ם מיהו אם נראה לב"ד וכו' מה ששייך לדין דסעיף זה עיין לעיל בס"ס ס"א ובדברי הסמ"ע ופת"ש שם ובדברי מר"ן סקי"א ס"ב דנראה אפילו מלוה ע"פ שייך בה האי דינא ועיין בס' רמ"ו ס"ג ועיין בזכו"ל אות מי"ם ועיין בטור תשובת הרא"ש ז"ל באורך ועיין בפת"ש סימן זה סק"ז ובשאר דברי האחרונים ועיין בס' משפטי"ם ישרי"ם ח"ב סרס"ח ודו"ק: סימן ק'

ש"ע לוה שאמר קבעו לי זמן וכו' עיין להרב פת"ש שכתב משם שע"ר המשפ"ט דאם תבעו לאחר זמן אף שתבעו בינו לבינו בלא עדים רק שהלוה מודה הוא בדבר אין נותנים לו זמן אחר כמבואר סע"ג סי"ד בהג"ה לענין משכון והוא הדין הכא כמ"ש הסמ"ע סקל"ז ואם הלוה כופר שלא תבעו מקודם צריך לישבע על זה הסת דהא נשבעין הס"ת על תביעת הזמן יעו"ש

שם. קובעים לו זמן שלשים יום וכו' עיין להרב הגוא"ל ז"ל בס' זה שכתב דגם שבת ויו"ט עולה למנין השלשים יעו"ש וכן כתב הבאה"ט בסי' צ"ח סקי"א משם כנה"ג וסיים משמו וז"ל ולי נראה שהכל לפי ראות עיני הדיין שאם קבעו זמן שלשים יום והוא עריו"ט ודאי עריו"ט אינו יכול לעשות שום דבר וצריך שלשה ימים אחר יו"ט יעו"ש

שם. עיין להרב באה"ט דבשאלה ופקדון אין נותנים לו זמן כלל ואם אינו יכול להחזירו מיד כגון שאינו אצלו נותנים לו זמן כדי שיצטרך להביאו עכ"ל

שם. אלא א"כ נראה לב"ד שמא יברח או ישמט ע"כ עיין להרב בד"ה והביאו הבאה"ג דאם לא מצא ערב מנדינן ליה או משבעינן ליה שלא יברח יעו"ש וראיתי בס' כר"ח ח"ב סכ"ב תקנת קדמונינו דאם אמוד לברוח יכול ב"ד לאוסרו עד שיתן ערב בעדו אם יברח יע"ש ועיין מש"ל בס' צ"ז סט"ו יעו"ש לעיל ודו"ק

ש"ך סק"א. וז"ל מהרש"ל פרק הגוזל וכו' אין בידי ספר מהרש"ל לדעת מקורן של דברים דלע"ד נראה דמהרש"ל הוא הפך פסק מר"ן בס"א שכתב דבמקום מטלטלים גובים מיד ומיירי אפילו בהלואה דלא קבע לה זמן כלל לא כן לדברי מהרש"ל אלו משמע דלא מהני מטלטלים לגבות מהם מיד אלא אם היתה ההלואה מעיקרא בקביעות הזמן ודו"ק אחרי מופלג זכיתי לספר נתיבו"ת המשפ"ט וראיתי שנתכוונתי לדעת עליון יעו"ע וק"ל: סימן ק"א

ש"ע ס"א. בא לפרוע וכו' אבל מחרימין וכו' עיין מש"ל בס' צ"ט על דברי הסמ"ע סק"א דשייך הוא לכאן יעו"ש

שם. ואפילו חזינן שיש בידו מעות וכו' אין להקשות דהא כבר פסק בס' צ"ט ס"א דאם נראה לו מעות בין קודם שבועה בין אחר שבועה ואומר של אחרים הוא אינו נאמן דחזקה כל מה שיש בידו הוא שלו שאני התם דאם לא יגבו לו ב"ד מאותו ממון יפסיד המלוה אבל כאן שאין פסידא שהרי הלוה יש לו קרקע או מטלטלים יכול לומר המעות של אחרים ודו"ק אחרי מופלג ראיתי להרב מו"ד זלה"ה בס' כר"ח סכ"ב שהקשה כן משם כנה"ג יעו"ע ואיהו מדידיה תרץ כמ"ש וששתי וק"ל

ש"ע ס"ו. י"א המוכר סחורה לחבירו אינו מורידו לשומא וכו' זה זמן רב שמעתי מעטרו"ס לי הרב המופלא מו"ח כמוהר"ר יש"א ברכה זלה"ה דהראשונים מחלקים בדין זה ואומרים דוקא אם לא זקף עדיין סך ההלואה במלוה אבל אם זקפם הדר דינייהו כדין סתם הלואה דמורידו לשומא והן היום ראיתי לחילוק זה בס' צרו"ר החיי"ם דף צ"ח ע"ב וז"ל מכר סחורה וכו' כתב מוהר"י טולידאנו זלה"ה דוקא אם לא זקפן עליו במלוה אבל אם זקפן עליו במלוה האי דיניה כשאר בע"ח ויכול להורידו לשומא וכתב שכן היו דנים הלכה למעשה עכ"ל ולא ידעתי אני עני מאין נולד להם חלוק זה ואי לא מסתפינא אמינא דחלוק זה נולד להם מדין שביעית דקי"ל הקפת חנות אינו משמיט כמ"ש בס' ס"ו סי"ד ואם זקפם עליו במלוה משמטית יעו"ש והטעם הוא דכל זמן דלא זקפם לא יש שום נגישה דלא מקרי עדיין חוב וא"כ גם בכאן כל זמן שלא זקפם עדיין לא מקרי חוב ודעתיה לפרוע בזוזי אבל כשזקפם הוקבע שם חוב עליו ויהיה נידון כשאר חובות של הלוה זהו מה שנלע"ד

ולענין הזקיפה בענין זה מתי נקראת זקיפה בודאי דלא בעינן עד שיכתוב עליו ההלואה בשטר אלא דיש לדון אותה במחלוקת שכתב מור"ם שם בס' ס"ו סי"ד דהיינו משעה שקבע לו זמן ולהי"א שם משעה שכתב בפנקסו כל החוב ביחד יעו"ש אחר זמן גדול בא לידי כתיבות הרב המבי"ן דכתב דב"ד אחרים של מקנאס היו דנים הפך אפילו זקפם אין מורידין לשומא יעו"ע

סמ"ע ס"ק יו"ד. אינו מורידו וכו' ומהאי טעמא פסק מהר"ם יפה ז"ל וכו' עיין בספר כר"ם חמ"ר סקי"ג מה שכתב שם משם הרב יעב"ץ זלה"ה יעו"ש

ש"ע סי"א. היה לו מטלטלים או קרקע ויש עליו לכותים וכו' אין שומעין לו וכו' ראיתי להרב צרו"ר החיי"ם ז"ל דף ק"א ע"ג שהביא פסק של הרב יעב"ץ זלה"ה דהיכא דידעינן שלא יפדוהו ויסתכן ודאי עדיף שיפרע לגוי וישבע לגוי כתקנת הגאונים כי לפי האמת ממון הלוה ואין למלוה אלא