פעמוני זהב חלק א קיג

סימן פ"ו

ש"ע ס"ב בד"א כשאין לשמעון נכסים לפרוע וכו' כללא דמילתא בהאי דינא כתב הב"י דדינא דר"ן הוא דוקא תוך הזמן ובזה הוא שיש לחלק בין יש לו נכסים או לא יעו"ש ובהש"ך סק"ז שפלפל הרבה והעלה דדעת הרב"י והד"מ הכי הוא דאם הוא עדיין בתוך הזמן של הלואה כגון שיש עדים או שטר בזה אפילו לית ליה נכסי ללוה אין מוציאין ממנו וכמו שפסק בסוף הסימן בס"ו יעו"ש מילתא בטעמא. אבל אם לא נודע אם הגיע הזמן או לא אלא דהמלוה אומר שעדיין לא הגיע זמן ללוה או רוצה להרויח לו הזמן בזה הוא דיש חלוק דאם יש בני חרי אין יכול להוציא ממנו ואם אין ללוה בני חרי אזי אינו נאמן לומר עדיין לא הגיע הזמן או להרויח לו או למחול ואפי' הגיע הזמן אם הלוה רוצה להרויח לו וכדומה ויש בני חרי ממה ליפרע מהלוה שלו אינו יכול להוציא מן הלוה של הלוה דידיה יעו"ש בש"ך סק"ז ובסק"י ועיין גם בדברי מור"ם סק"א ס"ד דשם מבואר דאם הוא תוך הזמן אפילו לא ימצא ממה לגבות אין יכול להוציא ממנו יעו"ש ובסמ"ע ובט"ז ובש"ך ודו"ק

ש"ך סקי"א. בפסקת ועוד נלפע"ד עיקר דגם בכתובא וכו' עד סוף הדבור. מדברי הש"ך אלו יש לנו לדון דכל שטר שהיה מוקדם ונקרע והועמד שטר אחר במקומו אפילו ידעינן שנתהוה זה השטר השני מכח הראשין עכ"ז אזלא לה דין קדימה מזמן שטר הראשון וראיתי להרב מש"ה מערכת מי"ם אות קפ"ג שכתב משם המבי"ט וכנה"ג בראובן שמשכן ביתו לשמעון בניסן ואח"כ מכרה לו בתשרי וקרע שטר המשכונה ובא לוי לטרוף הקרקע משמעון שהוא הלוה לראובן בתמוז וזמן זה קדם לזמן המכירה ומאוחר מזמן המשכונה אלא שכבר נקרע בזמן המכירה ונמחל שעבודו וכו' שהדין עם שמעון ולא טריף לוי יעו"ש דזה הפך. אלא דראיתי בסוף דבריו שכתב וז"ל וזכורני שפעמים שלוש בא מעשה כזה לפני מי שגדול בדורו ומורי גם הוא הרב ח"ק נת"ן הי"ו ודן את הדין לתת הקדימה לב"ח כיון שנקרע שטר המשכונה עכל"ה וכן ראיתי להרב משחד"ר בנמוק"י הרב הגדול מהרמ"א ז"ל בס' פ"ג דשם ס"ל כסברת הש"ך יעו"ש וסוגיין דעלמא אנן בדידן כשקורעים שטר הראשון וכותבים אחר כותבים בו דמעות אלו או חוב זה נתהווה מפאת שטר פלוני שזמנו כו"ך דבזה ודאי גובה מזמן ראשון הואיל והמלוה לא מחל בדין קדימתו ודאי גובה וכמו שבא הדבר מפורש בדין שטר שנמחק או נאבד דמעמיד עליו עדים וכותבים לו אחר וגובה בו מזמן ראשון יעו"ש בס' מ"א ס"א ובס' נ"ד ס"א בדיני פרע מקצת חובו וכו' דגם שם מפורש דב"ד כותבים לו אחר מזמן ראשון הגם שנקרע הראשון וזה פשוט וק"ל ועיין מש"ל בעה"ו בסק"ד על דברי הש"ע ס"ט וק"ל

ש"ע ס"ו. אפע"פ שראובן מיחה וכו' עיין להש"ך סקי"ד וסקט"ו שמסיק לדינא שמה שכתב מר"ן עד שיתברר בבית דין ששמעון חייב לו הוא לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט והוא הדין אם נתברר ללוי ששמעון חייב ללוי ואין לו במה לפורעו חייב לוי אפי' לא היה הדבר בפני ב"ד וראיתי להרב גוא"ל זלה"ה בס' מ"ג סקי"ט שכתב וז"ל ראובן התרה לשמעון בפני עדים שלא יתן ממה שהוא חייב לו עד שיעמוד עמו בדין על דבר התביעות שביניהם ונתרצה שמעון וקבל התראתו ונתחייב לקיים דברי ראובן ואח"כ חזר בו ורוצה לפרוע ללוי הרשות בידו ואין לו עליו אלא תרעומת רשד"ם סק"ה עכ"ל יעו"ש ואין זה סותר דברי הש"ך דכאן. דשם אפשר איירי בדלא נתברר לשמעון שלוי ודאי חייב לו או אין לו לשלם וכמו שנראה מדקדוק דברי הרב גוא"ל ז"ל דלא נתכוון שם לו' דאפילו נתחייב שמעון לקיים דברי ראובן עכ"ז יכול לחזור אבל לא נתברר לו שנתחייב לו ואיש עני הוא דהא כך היו דבריו אל תתן לו על דבר תביעות שיש לי עליו משמע אין התביעה מבוררת אבל אם תהיה התביעה מבוררת וגם ידוע לו שהוא איש עני לא מצאתי חולק על הש"ך וק"ל: סימן פ"ז. תחלה וראש ראיתי להעתיק כאן מ"ש הראשונים בענין השבועה

ראיתי להרב מ"ק שהעתיק משם כנה"ג וז"ל אלו הימים שאין נשבעים בהם שאם ישבע בהם בין באמת בין בשקר לא ישלים שנתו רח"ל. כתב בספר תיקון יששכר בשם המקובלים איש מפי איש א' יום ר"ח ניסן ב' יום חמשה בניסן ג' יום ארבעה בסיון ד' יום ר"ח תמוז ה' יום שלשה באב ו' יום כ"ד באב ז' יום צום כפור ח יום שלשה במרחשון ט' יום ב' בכסליו י' יום רביעי בטבת יא' יום י"ב בשבט י"ב יום ראשון באדר. וראיתי להכנה"ג בס' זה ס"כ סיים על זה וז"ל ולא שמעתי טעם לאלה הימים יותר משאר הימים גם לא ראיתי למורי הרב זלה"ה ולשאר גדולי הדור ז"ל שנזהרים בזה, מ"מ כשאני זוכר אני נזהר שלא להשביע באותם הימים עכ"ל

עוד ראיתי להרב מהר"ח קצבי בס' צרו"ר החיי"ם שהביא משם המקובל האלהי מוהר"ר יוסף לוריא זלה"ה שקבל מהמקובלים ג"כ ימים שאין נשבעים בהם ומנה אותם ימים שמנינו משם כנה"ג אלא שאיהו הוסיף גם יום י"ח בתמוז ויום רביעי ויום ט"ו באב ויום שבעה באלול וערב יום כפור ויום צום גדליה ויום רביעי ויום עשירי בכסליו ויום שמונה באדר ויום חמשה בניסן ע"כ

ובאגב ראיתי כי טוב הוא להעתיק מ"ש הרב המקובל הנז' מי שנשבע ביום י"ז לחודש מחדשי השנה לשקר ודאי ימות וכן יום כ"א לחודש מחדשי השנה רק השמר לך ושמור נפשך מאד לא תלך בו בדרך ולא תעשה בו מלאכה ולא תשא ולא תתן בו ולא תתחבר בו עם שום אדם בעולם שהוא קשה