עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפעמוני זהב חלק א

פעמוני זהב חלק א קיב

paamonezahav1 112 · פעמוני זהב חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

לזה המלוה ואח"כ נמלך לקחתם לעצמו הוא שהשליח יקבל חרם יעו"ש כל זה בס' פ"א יעו"ש והגם דכל הני חלוקי דינים כתבם שם כנה"ג אליבא דהרשב"א ושם לסוף העלה דלא כהרשב"א יעו"ש לדידן דקי"ל כפסק הרשב"א הואיל ומור"ם כאן פסק כותיה יוצדק כל הני חלוקי דינים

גם ראיתי להרב הנז' בס' כ"ו שכתב המלוה שיש לו שני חובות על הלוה ואחת יש לו עליה ערב ואחת בלי ערב ושלח הלוה לשלם למלוה ע"י ערב אינו יכול אח"כ המלוה לומר קבלתיה על החוב האחר שאין לי בו ערב אלא חשבינן ליה מהחוב שזה השליח ערב בה יעו"ש שדקדק כן מדברי הטו"ר שכתב כאן מר"ן בס"ב דאם המלוה קבלם וכו' יעו"ש מלתא בטעמא

גם כתב שם באם שני שותפים חייבים למלוה אחד ואחד מן השותפים פרע החוב שיש להם על השותפ' ג"כ אינו יכול המלוה לומר קבלתים בשביל חוב אחר שיש לי על השותף לבדו והוא דדין הערב והוא ממהרשד"ם ודו"ק

גם כתב שם אם יש לראובן על שמעון שני חובות אחד על עצמו ואחד על ערבנו ותפס המעות של שמעון לאו כל כמיניה לומר בשביל חוב ערבנות קבלתי יעו"ש כל זה שם בס' כ"ו באורך מלתא בטעמא ודו"ק

ועיין בס' בנ"י חי"י סנ"ח ובספר מאמ"ר קדישין בס' הנז' מדינים אלו יעו"ש ודו"ק: סימן פ"ד

סמ"ע סק"ט. לא חשיב כפוגם לחייבו שבועה פירוש עד שיטעון וכו' כוונת הסמ"ע דבר פשוט הוא דכוונתו לומר דפירעון ב"ש לא נכלל בכלל פוגם שטרו לומר דטענין ליה שישבע אלא לא נכלל בכלל פוגם ובעינן עד שיטעון הלוה אשתבע לי ופשוט הוא ומזה נלמד דאם היתה התביעה תוך הזמן והיה הפירעון ביני שיטי כתוב בשטר ודאי דאין המלוה צריך שבועה אפילו טען הלוה אשתבע לי דלא מקרו פוגם לדון בו כמ"ש מר"ן בס"ב וק"ל: סימן פ"ה

ס"א. ראובן וכו' אלו חייב הייתי לך וכו' עיין להרב משי"ש ח"א סע"א שנסתפק בראובן שהוציא שטר על שנים ע"ק ואחד מהם הוציא עדים שראובן פרע לו כו"ך אם יכול לומר אלו הייתי חייב לך לא פרעת אם כל השטר איפרע או לא תיק"ו עכ"ל ואחר דבריו אלה שם נמצא הג"ה אחת וז"ל א"ה עיין סע"א סי"ג עכ"ל נראה דהמגיה רצה לפשוט ספיקו של הרב דכמו דהתם הואיל ונמצא כפרן בדבר אחד בטל הנאמנות הכי נמי הואיל ואיפרע חלק אחד משטר זה איפרע כולו ולדידי אמינא דרב המרח'ק דהתם הואיל ונמצא כפרן לדבר אחד איתרע חזקתיה דלא הימניה מעקרא אלא משום שהיה נאמן בעיניו וכמ"ש שם הסמ"ע אבל בכאן מה ריעותא נולדה בזה אפשר דמעקרא רצה לגבות מכל אחד חלקו ויכול להיות דלא איפרע אלא חלק זה ולא חלק חבירו על כן נראה דודאי צריך להתיישב בספיקו של הרב ודו"ק

גם עיין להרב הנז' סקנ"א דהעלה דאם הלוקח שבא בעל השטר לטרוף ממנו טוען טענה זו ואומר דשטר זה פרוע הוא שהרי הלוה הזה מכר לך קרקע ולמה לא גבית ממנו והלוה שם מודה לדברי המלוה העלה שם דאין בדברי הלוקח כלום יעו"ש מלתא בטעמא וק"ל

שם ואם הוא במקום וכו' אין טענתו וכו' ממה לגבות ע"כ מסקנת הטו"ר והרב"י הוא דאפילו יש ללוה קרקע אחרת יכול המלוה לומר חששתי שמא יש עליך חובות מוקדמים וגם טעם אחר שהביא הרב"י לדברי הבעה"ת והוא מהירושלמי דהיינו שיכול המלוה לומר רצוני לטרוף קרקע שלי שהיא עדיפא יעו"ש ולע"ד נראה דזה הטעם לא יוצדק אלא אם היתה ללוה עדות וזה מכר לו בינונית או זיבורית או היתה ללוה בינונית וזה מכר לו זיבורית אבל במקום דמכר לו עדית או היה ללוה בינונית וזה מכר לו בינונית או היתה לו זבורית וזה מכר לו זבורית לא יוצדק דין זה לפי האי טעמא שהיה הרשות ביד הלוה לסלקו במה שירצה ע"פ הדין יעויין במקורו ודו"ק

ש"ע ס"ב. אם הלוה וכו' היה לך לטרוף וכו' עיין להרב גוא"ל ז"ל שכתב וז"ל וכל זה באין ללוה קרקע אחר אבל אם יש לו קרקע אחר מצי מלוה למימר ליה עשיתי כן כדי שיהיה לי שני קרקעות. גדול"י תרומ"ה ח"ג יעו"ש

שם במור"ם. אבל אם מכר לו מטלטלים לא יוכל וכו' פשוט הדבר דבין לטעם הסמ"ע סק"ו בין לדברי הש"ך סק"ז ודאי אם משכם הלוקח ואח"כ פרעו הדין עם הלוה דחזר דינו כאתרא דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי דיאמר לו אלו הייתי חייב לך למה לא עכבת הפירעון וזה מדוקדק מדברי מור"ם עצמו שכתב יראתי שלא תמכור לי משמע בדלא קנה וחשך איירי ומדוקדק נמי מדברי הש"ך שחלק על דברי מר"ן מדברי ריצב"א שהוא דברי הגהו"ת מימונ"י דפסק מור"ם וכו' ולבסוף העלה מיהו במקום שכותבים השטר ואח"כ נותנים המעות הדין אמת כמ"ש הטו"ר והמחבר דיכול הלוה לומר אלו הייתי חייב לך היה לך לעכב הפירעון בחובך ואם תפרש דברי תשובת ריצב"א דהגה"ת מיימונ"י אפילו במשך המטלטלים כבר איירי א"כ קשה המסקנא דידיה עם תשובת ריצב"א דהואיל וכבר משך כאלו נכתב השטר בקרקע ועדיין לא פרע אלא ודאי אם כבר משך המטלטלים יכול הלוה לטעון לא היה לך לפרוע ומדפרעתני הוי גילוי מילתא דשטר פרוע והיינו ממש דינא דמור"ם שהביא אח"כ בס"ג בהג"ה שנית משם המרדכ"י יעו"ש ולדעתי דבר פשוט הוא זה ולא כתבתיהו אלא לפי שראיתי להרב דמש"ק אליעז"ר הניח דין זה דמשך המטלטלים ואח"כ פרעם בצ"ע יעו"ע ולדעתי לא ידעתי למה ודו"ק: