פעמוני זהב חלק א קט

כמה ממון לשם ריוח נתן לו ומחשבין הריוח שנתן לו כנגד החודשים מיום קבלת העסקא ומנכין אותם חודשים. ואמרי' שבאותם חדשים לא היה ודאי שום הפסד הואיל וכבר התנה עליו שלא יתן עד שיחשוב וגם האמינו שלשם הריוח נתן וא"כ נחזי אנן אי האי פסידא דטעין השתא היא מאותם חודשים שכבר פרע עליהם הריוח ודאי אינו נאמן הואיל ופרע עליהם הריוח הרי הודה שלא היה שם הפסד וכפסק מר"ן כאן וביור"ד סי' קע"ו ואם היו יהיה ההפסד אחר אותם חודשים שכבר פרע עליהם בזה יבואו חשבון על ההפסד

אלא דכעת צל"ע אם ידוע הדבר שבאותן הימים שפרע עליהם הריוח היה ריוח גדול ומאותו ריוח הגדול לא פרע המקבל לנותן כי אם לערך אחד למאה כמו שהתנו ביניהם ובחר אותן הימים הפסיד המקבל ובא לחשוב חשבונות ולנכות לנותן מן הקרן חלקו הנוגע לו בהפסד הקרן לשליש או לרביע כפי מה שהותווכו ביניהם בזה יש להסתפק אם יכול הנותן לומר למקבל עכשיו שבאת לדקדק עמי החשבון א"כ תחשוב מיום נתינתי לך העיסקא עד היום הזה דלכשתצרף הכל יתמלא הקרן ויכול להיות שיעלה לו קצת ריוח ולא לחשוב ימים הראשונים לבדם שתסלקני בערך אחד למאה ואתה תטול ממון רב ובימים האחרו' תדקדק עמי החשבון ותפסידני ממון רב זה אינה תורה. או יוכל המקבל לומר שהימים הראשונים יפלו הואיל ופרעתי לך דורו למאה ואני זכיתי במותר דהוי כאלו כבר חלקנו באותם הימים ואח"כ כאלו חדשנו עסקא אחרת והפסדנו אח"כ והקרוב לדעתי לומר דהדין עם הנותן בלי שום פקפוק ומחשבין מיום הראשון עד יום פרידתם וראיה לזה דהא אותה חלוקה שיאמר דהוי כאלו כבר חלקנו לא מקרייא חלוקה הואיל ולא חלק בפני שלשה שמאים כמ"ש מר"ן סי' קע"ו סי"ח דכל שלא חלק בפני שלשה שמאים לאו חלוקה היא והגם דכאן היה הנותן מקבל ממנו הפירות לא אמרינן דהואיל וקבל כאלו גילה דעתו דכחלקו דמי וניחא ליה באותה חלוקה אלא דיש לומר דהסברא נותנת דעכשיו כל אחד נוטל מה שמגיע לו בחלקו בריוח. והשוטפות לא פסקה מיום העסקה עד יום אחרון עת פרידתם ואם יתרצה המקבל לשלם כפי מה שנתחסד טוב הדבר הלאו הכי צריך לחשוב מיום הראשון עד יום פרידתם זהו מה שנלע"ד לפי שעה עד שאעיין בדבר

אחרי מופלג הייתי מדבר עם מר דיינא כמוהרי"ב נר"ו וכה דבר אלי האיש דלא כן היא סברת הרה"ג המלאך ר"ב זלה"ה אלא ס"ל דמה שאכל אכל ולא יעשה עמו חשבון מזמן שלא פרע עליהם הריוח וטעמו הוא הואיל ונתחסד עמו לתת בכוחו"ח כו"כ והוא יזכה בשאר כשפרע לו בכל חודש הוה ליה כאלו חלקו על אותם חודשים וחדשו שותפ' אחרת זהו תוכן סברתו

ואנא זעירא כששמעתי ממנו הדברים היו קשים בעיני על מי ועל מה דהא אפשר לומר דלא נתחסד הנותן עם המקבל אלא על כל ימות השותפ' אבל לברר לעצמו חודשים שיש בהם ריוח ויסלק חבירו בדבר מועט ובחודשים שיש בהם פסידא יאמר לו בואו ונחלוק נראה דזה אינה סברא

והן היום נזדמן לידי ספר דמש"ק אליעז"ר בס' קע"ה ס"ח ושם ראיתי לו שכתב וז"ל שם בשם מהרי"ק שורש ק"ד דאף דאין השו"ת יכול ליקח הריוח קודם הזמן של חלוקה מ"מ אם התנה שמיד שיהיה איזה ריוח יחלקו תכף אף שיהיה עדיין בשותפ' והנה חלקו איזה ריוח ואח"כ עשו סחורה והי' הזיק אין אומרים שיחזרו הריוח למלאות הקרן אלא מה שחלקו חלקו כיון שהתנה עכ"ל א"כ נראה דדברי הרב מוהר"ב ז"ל עמדו ונצבו דגם בשטרי עסקות דידן שמתנים לתת לו ריוח בכל חודש הוי כאלו חלקו

אלא דעומד לנגדי מה שראיתי להרב או"ת שהביא דבריו הרב ברי"ת אבו"ת בס' קע"ו ששם מקשה פסקי מר"ן אהדדי ג"כ מאי דפסק בס' צ"ג כהרמב"ם ובסימן קע"ו פסק כהרמ"א כידוע קושייא זאת לכל מפרשי הש"ע, והביא שהרב או"ת תרץ דהרמב"ם ז"ל איירי בחלקו כבר הרווחים ודקדק כן מלשון הרמב"ם אבל מביתו אינו משלם לכו"ע וכסתם דברי הרמ"א ע"כ יעו"ש וא"כ מזה נשמע דאפילו חלקו בעמוד והחזיר קאי ואם האמת הוא דמה שאכלו אכלו ואח"כ הוי שותפות אחרת למה יחזיר הרי כאלו נשתתפו שותפות חדשה האם נאמר שאם הרויחו בשותפות מקודם לזה ישלם בשותפות השנייה הרי לא קרב זה אל זה אלא ודאי לדעת האו"ת דהואיל ועדיין משותפים הוי מה שאכלו עדיין לא זכו בו ובעמוד והחזיר קאי ואמרתי אני ללבי דאפשר דמהרי"ק עצמו שהביא הרב דמש"ק אליעז"ר לא דבר לענין זה דהיינו כגון נדו"ד דהוי כאלו חלקו או לענין אם יהיה בכיס מנה לזה ומאתים לזה יחשב ליה כאלו חלקו לענין דלא לשלם מביתיה אלא דיכולים אנו לומר דמוהרי"ק דבריו הם בהיו שניהם שוים בקרן וקי"ל רווחא לקרנא משתעבד ואין שום אחד מהם יכול ליטול הריוח אלא זו שהתנו בניהם יכולים לחלוק הריוח קודם הזמן ואם אח"כ נחסר מן הקרן אין צריך כל אחד להניח מה שאכל למלאות הקרן ויהיה הקרן מרווח אלא מה שאכלו אכלו אבל לענין אם היה לאחד מנה ולאחד מאתים ואכלו מה שאכלו ואח"כ הפסידו הכל יכולים לומר דמהרי"ק יודה לסברת האו"ת ובעמוד והחזיר קאי ולא הויא חלוקה וכן לענין נדו"ד אפשר דמהרי"ק ז"ל אתי כסברת זאת שכתבתי אני בעוניי

שוב ראיתי ביור"ד סימן קע"ז סימן ל"ד ששם פסק מר"ן המקבל עסקא מחבירו והפסיד ולא הודיעו אלא נתעסק ומילא הקרן אינו יכול לומר תפסיד חלקך מן ההפסיד אלא יתמלא הקרן מהריוח וכו' וסיים מור"ם על זה וז"ל ודוקא שלא הודיעו אבל אם הודיעו ואמ"ל לא אעסוק עוד עד שנפלוג לעתיד בריוח ולא יהיה הריוח משועבד לקרן הרשות בידו דהא יכול לחזור בו אימת, שירצה ע"כ. הרי לך דאם הודיעו שהפסיד ואח"כ אומר יהיה משועבד בריוח דבריו קיימים וכאלו חלקו דמי וא"כ גם נדו"ד שנתן הפירות הוי כחלקו וזה טסקא אחרת והגם דשם נאמר ואמר לו לא אעסוק עוד עד שנפלוג בריוח ופירשה שם הש"ך דהיינו אמר לו לא אעסוק עד שתקבל עליך בריוח מהיום הזה ולא יהיה הריוח משועבד לקרן ע"ש ובכאן לא אמר לו שום דבר כלל אלא פרע הפירות בשתיקה הרי החילוק מובן מאליו דבשלמא התם