נזר הקודש - זבחים עז

גם העור, וכמו שמבואר בברייתא חולין ע"ז, - וזהו כוונת הה"מ. ד והנה לפ"ז יש לעיין בעורות השתים. שיש בהם תורת אוכל, ואין בהם איסור נבלה - אם יש עליהם תורת היתר לגמרי. - א"ד כיון שעכ"פ יש עליהם תורת אוכל יש לאסרם מטעם יוצא מאיסור, - וכדין יוצא מטמא, - ומסתברא שתורת יוצא מטמא יש עליהם, ויש בזה איסור דאורייתא, היינו איסור עשה. ה ומטעם זה אין להוכיח גם מדברי הא"ז שכתב בסי' תמ"ג, והובא גם בהג"א בפר"ד דחולין, לענין שליא, דכל שאינו בטומאת נבלות אין בו איסור נבלות, - נראה דשאני התם דהכוונה לענין עצם הדין דנבלות, - שע"כ כיון שאינו בטומאת נבלות, א"כ ממילא אינו באיסור נבלות, והיינו שאין על זה תורת נבלות, מטעם שדינו כפרש. - אמנם בדבר שהוא באמת אוכל אף בלא מחשבה, רק ממועט מנבלות מטעם אחר, ממיעוט הקרא, ע"כ יש בזה לכהפ"ח תורת יוצא מנבלות, וכמו שכתבנו. ו ונראה הוכחה לזה מהירושלמי שבת פרי"ד ה"א בהא דתנן ואלו שעורותיהן כבשרן. - איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר"י אמר לא שנו אלא לאיסור ולטומאה, אבל ללקות עור הוא ואין לוקין עליו משום נבלה, רשב"ל אמר משנה תמימה שנה רבי בין לאיסור בין ללקות בין לטומאה, יעוי"ש - והנה נחזה אנן לר"י דסבר דאלו שעורותיהן כבשרן לא הוי רק לאיסור, אבל אין בזה משום נבלה לענין מלקות. - וא"כ תיקשה מה שייך בזה טומאת נבלה, כיון שאין זה נבלה גמורה, - ואין זה נבלה האמורה בתורה, - וא"כ טומאה זו מניין, וע"כ האי טומאה היינו טומאת אוכלין. - ודברי הפנ"מ שם דחוק. - אבל עדיין תיקשה איסור זה מניין, אם אינו נבלה מן התורה, א"כ אין כאן איסור, - וע"כ אין לומר שמדרבנן הוא, דא"כ תיקשה מה חידוש יש כאן בזה באלו שעורותיהן כבשרן דאסור מדרבנן העור, הלא גם באלו העורות שלא הוי כבשר גם כן אסורין מדרבנן, כמ"ש הרמב"ם בהי"ח. - וע"כ צ"ל דהכא אסור מדאורייתא, - ותיקשה איסור זה מניין, - וע"כ משום איסור יוצא מן איסור. - והיינו דכיון שראוי לאכילה יש עליו איסור יוצא מן איסור שאסור. ז איברא דדברי הרמב"ם בדין זה תמוה, שכתב בפר"ד ממ"א ה"כ וז"ל האוכל כזית מן העור כאוכל מן הבשר והוא כשיאכל אותן כשהן רכים והיינו קודם העיבוד, כמבואר בהה"מ ובלח"מ. - וכנראה שיש בזה גם מלקות, - וזהו כרשב"ל דהירושלמי, ותמוה שפוסק כר"ל לגבי' דר"י. - ולכאורה אפשר לומר שיש הוכחה מש"ס דילן דלא כר"י שבירושלמי, והוא בהא דאיתא חולין קכ"ב דמוקי שם ר' יוחנן המשנה דאלו שעורותיהן כבשרן, - כיחידאה, דסבר דלדין פיגול נחשב עור לבשר, אבל רבנן לא סברי משנה זו. - וכמובן שדין פיגול דומה לדין מלקות, - והיינו מפני החשיבות הבשר של העצמות הבע"ח, ואם כסברת ר' יוחנן בירושלמי דלענין מלקות לא הוי העור כבשר, - א"כ מצי אתיא המשנה גם כרבנן, והמשנה לא מיירי לענין מלקות, וממילא לא הוי בשר גם לענין פיגול -וע"כ דהסוגיא דש"ס דילן סוברת אליבא דר' יוחנן דהא דתנן ואלו ש שעורותיהן כבשרן, הוי כבשר לכל מילי, דהיינו בשר ממש גם לענין מלקות, וכדומה, ומטעם זה פסק רבינו דיש מלקות בהני עורות. ח אמנם יש לדחות דהנה זה ודאי דלענין דין פיגול מלבד דבעינן תורת אוכל, - בעינן גם כן שתהי' אוכל חשוב, -וראי' לזה דלענין טומאת נבלות עור השליל מטמא משום נבלה כמבואר ברמב"ם פר"ח מה' אבוה"ט, - ולענין פיגול מבואר במשנה לקמן ל"ה דעור השליל אינו בר פיגול מטעם דלא נחשב אוכל, כמבואר בפירש"י שם, ובפיה"מ,- וע"כ דגם היחידאה מודה לזה מדלא חשיב גם עור השליל להיות עורו כבשר. - וע"כ משום דלא חוי אכילה חשובה, - וא"כ לפ"ז עדיין תיקשה מדוע לא מוקי המשנה גם לרבנן. - והיינו אעפ"י שסברי רבנן דלענין פיגול לא נחשב העור כבשר, זהו מטעם דלא הוי אכילה חשובה, - אבל לענין נבלות לענין מלקות שפיר מצי סברי רבנן דעור הוי כבשר. ט עוד קשה טובא על הרמב"ם דהרי ע"כ הא דפליגי ר"י ור"ל שם בירושלמי הוא אליבא תנא היחידאה, - וכיון דר"י סבר כך אליבא דהיחידאה, דלא הוי עור כבשר לענין מלקות. - וא"כ מכש"כ לרבנן דהלכתא כוותייהו דפשיטא דלא הוי עור כבשר לענין מלקות, וא"כ היאך פוסק הרמב"ם דהוי עור כבשר לענין מלקות, וצע"ג. י והנה הכא בסוגיא דמבואר לענין עור האלי', רב הונא אמר עור האלי' לאו כאלי' דמי, רב חסדא אמר לעולם עור האלי' כו' כר"ח מ"ט לא אמרי מאי קמ"ל עור האלי' כאלי' דמי תנינא ואלו שעורותיהן כבשרן עור שתחת האלי', ור"ח איצטרך סד"א לענין טומאה דרכיך מצטרף, אבל הכא אימא למשחה לגדולה וכו' יעו"ש ופירש"י לטומאה היינו לטו"א או טומאת נבלות בכזית, - ביאור הדברים דאעפ"י שהוי כבשר לענין נבלות, - אמנם שאני לענין פיגול דבעינן אכילה חשובה ובמ"ש לעיל. - והנה נראה שהרמב"ם אינו אלא מפרש הסוגיא דהכוונה לענין טומאה, היינו טו"א גרידא, אבל לא טומאת נבלות, - וזהו כסברת ד' יוחנן בירושלמי. - ור"ח בא להודיענו דהוי אוכל גם לפיגול, וכדומה, וזהו כשיטת ר"ל שבירושלמי,- ממילא לפ"ז רב הונא דסבר עור האלי' לאו כאלי' ע"כ