נזר הקודש - זבחים סו

והמים המה קדושים בקדושת הכיור. והיינו שע"כ המים הם מהכיור, ומובן מאיליו, ולא הוצרך הרמב"ם לכתוב בהדיא. - וממילא מובן שמפרש הרמב"ם הא דקודח מתוכו כפי' התוס' שהמים נשאבו מהכיור, - ושיטת הראב"ד בזה דגם על פעולת הקידוש בעינן כיור, ומפרש קודח מתוכו כפירש"י, - לכן השיג על הרמב"ם וכתב דבעינן גם לזה קודח מתוכו, אבל שיטת הרמב"ם כמו שכתבנו דעל פעולת הקידוש יור"ג בעצמו, לא בעינן שיהי' מחובר להכיור, כיון שהמים קדושים הם בקדושת הכיור, וכמש"נ. ט והנה לפי מה שביארנו דשיטת הרמב"ם דהקידוש להמים בעינן דוקא כיור, היינו שמחזיק כדי לקדש ארבעה כהנים, ולפעולת הקידוש בעצמו, היינו לקדש ידיו ורגליו, בזה סגי גם בכלי שאין בו כשיעור הזה, מבואר מזה דשונה הכיור משאר כלי שרת, - ולפ''ז יש לעיין בהא דאמרה תורה "ממנו" ולא בתוכו, לומר שאם הכניס יו"ר בהכיור בעצמו אין זה קידוש, ולא עלתה לו, היאך הדין בשארי כלי שרת באופן שהכניס יו"ר לתוך הכלי, אם עלתה לו הקידוש. י עוד יש להעיר אם נחליט דלשיטת הרמב"ם שפיר דמי גם אם הכניס ידיו ורגליו לתוך הכלי שרת והוי קידוש מעליא, מטעם דלא נאמרה מיעוט זה דממנו ולא בתוכו רק על הכיור ולא על שארי כלי שרת, - היאך הדין גם על הכיור בשעה שהי' משוקע במים, והמים מקיפו מכל צד גם למעלה מן הכיור, והכניס ידיו ורגליו בתוך הכיור ממש, אם עלתה לו הקידוש הזה, והיינו דיש לומר דבשעה זו נתבטל ממנו קדושת הכיור אבל יש עליו קדושת כלי שרת ככלי שרת דעלמא, א"ד דבשעה זו אין להכיור גם קדושת כלי שרת כלל. דף כ"ב ע"א וכנו מנלן דתניא ר"י אומר יכול יהא כנו מקדש וכו' - ויש לעיין מדוע השמיט הרמב"ם האי דינא דר' יהודה, הכן אינו מקדש. ואפשר דסבר הרמב"ם דדינא דר' יהודה תליא בפלוגתא דכלי העשוי למלאות, ולדידן דסברי כלי העשוי למלאות אינו כלי לענין טומאה, כן לא הוי כלי לענין דין כלי שרת, ולא איצטרך לן למעוטי, ולמסקנא בלא"ה אנו יודעין למעט כלי חול מדכתיב ממנו, וכפי מסקנת הש"ס. תוס' ד"ה קודח מתוכו, פירש שנוטל ממימיו בכלי קטן וכשרה לקדש כיון דבאין מכלי גדול, וכה"ג לקמן אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטים וצינוריות דמהכשירא דמקוה אתו יעוי"ש. - ויש לעיין דזה ניחא בהא דקודח מכיור, והיינו דכיון דכבר המים קדושים, כיון שנתקדשו המים בהכלי הגדול, להכי סגי בדבר הקידוש יור"ג בכלי הקטן המחזיק רביעית, וכמו שכתבנו לעיל. - אמנם לענין טבילה דבעינן טבילה במחובר כידוע, וא"כ מה מהני ששאב מים בכלי מן מקוה כשרה, הלא כיון דנעשה המים תלושין ואין בהרביעית מים האלו תורת הכשר טבילה, וא"כ אפילו אם אמרינן דמטבילין ברביעית, אמנם בעינן שתהי' הרביעית מים במחובר, ובאופן שנוטל מים בכלי מן המקוה הר"ז שאובין ממש, וצע"ג. ומיהו י"ל דכוונת התוס' נמי דקדח רביעית מן המקוה, היינו שרביעית אחת נפסק חיבורה. משאר מי המקוה, אבל עדיין גם הרביעית זו במחובר וכמו שפירש"י, ומ"מ שפיר הביאו דמיון לסברתם, דכמו ששם לא נתבטל תורת מקוה מהאי רביעית הואיל ומהכשירא דמקוה אתי ה"נ הכא לא נתבטל קדושתן בתוך כלי קטן הואיל דמהכשירות וקדושת דכלי גדול אתיא, הגה"ה. תוס' ד"ה לרביעית אינו משלים וכו' דבימי ר"ל כבר בטלו רביעית דמקוה יעוי"ש. ויש לעיין הא נפק"מ לענין קבלת טומאה דאם הוא ראוי לטבילה מן התורה אין בזה תורת קבלת טומאה, ואם אין כאן תורת השלמה, וא"כ אין כאן בזה הכשר מקוה גם מן התורה, ממילא יש בזה קבלת טומאה כדין משקין שמקבלין טומאה וברביעית) [בכל שהו] ונפק"מ זו איתא גם לאחר שבטלו טבילה ברביעית, וצ"ע. ומיהו י"ל דאפי' אם יש דין השלמה ברביעית. מ"מ יש עליהם דין טומאת משקין מדרבנן, כיון שכבר בטלו תורת מקוה מרביעית, הגה"ה תוס' ד"ה נתן וכו' אבל מים שאובין אפילו כל היום כולו כשר דראשון ראשון בטל, - ויש לעיין מדוע לא אמרו מטעם השקה כמ"ש הרא"ש בה' מקואות סי' א', ואפשר שלאו דוקא נקטו ענין ביטול. ועי' בתוס' ב"ק ק' ע"ב ד"ה אומר. שם בא"ד כתבו ויש תימה דגבי קרב וכרעים דרשינן במים ולא במזוג, וגבי טבילה מכשירין במזוג -ונראה דבאופן שהמצוה מטעם נקיות ממעטין מזוג מטעם דהמזוג אינו עושה הנקיות כמים טהורים, אבל באופן שהמים באים מטעם הכשר, אז שפיר דמי אף מזוג, יען כיון שכל עיקרו הוא מפני המצוה. אזלינן בתר רובא, ובאופן שרובא מים, ותורת מים עליהם מעיקר הדין שפיר עושים פעולת ההכשר, וכזה מצינו לענין מריקה ושטיפה לקמן צ"ו דממעטין מזוג, יעוי"ש והיינו גם כן כיון שהוא מטעם מצוה דנקיות, ולתרומה כשר אף במזוג, ופירש"י מטעם דלא קפדינן אלא אהגעלת איסור הנבלע בו יעוי"ש, וע"כ ענין הגעלה להפליט הבולע נעשה בכל דבר, וביותר לדעת בעל העיטור דנעשה הגעלה אף באוכלין, ולהכי בתרומה שפיר דמי אף במזוג, אבל בקדשים המו"ש הוא לתכלית נקיות בעינן למצוה דוקא במים ולא במזוג, זהו הענין בקרב וכרעים דהרחיצה למצוה דנקיון ממעטין מזוג אבל בטבילה שהענין הוא רק מצוה והכשר. ש"ד אף מזוג. מטעם דרוב מים מהני לדינא כדקיי"ל בכל המצות דמהני רובא.