נזר הקודש - זבחים סה

הקדושה של העבודה כפי איכות העבודה, דהיינו שקדושת הקרבן יש על המים של הכיור, להכי נפסלין כפי זמן הקרבן, ור"ח סבר דאין קדושת הקרבן על מי הכיור רק המים המה מים קדושים ותו לא, וריבר"ח סבר ע"כ כר' חייא בר יוסף בקדושת הקרבן על מי הכיור. להכי בעינן דוקא מי הכיור, וממילא בעינן שיעור מיוחד לכיור. והגמ' פריך מהא דתניא דכל כלי שרת מקדשין, והוכרח ריבר"ח לשנוי' דמיירי שהכלי שרת היו קודחים מתוכו, ואז קדושת הכיור איכא גם בהמים אשר בהכלי שרת, ולפ"ז הרמב"ם דפסק כרב חסדא דאין מי הכיור נפסלין רק בעמוד השחר ע"כ דאין יתרון קדושה למי הכיור, ודומה כיור לשארי כלי שרת, ולכן כמו ששארי כלי שרת ג"כ מקדשין כמו שכתב הרמב"ם להדיא להכי לא כתב הרמב"ם דבעינן בכלי שרת שיהיו קודחים מתוכו. ה אמנם לפ"ז יש להבין מדוע כתב הרמב"ם שם בהלכה י"ג עצם הדין דבעינן מים בכיור כדי לקדש ארבעה כהנים יעוי"ש. דהלא מה שייך הכא שיעור כיון דאין יתרון לקדושת הכיור על שארי כלי שרת, וא"כ מדוע בעינן שיעור מיוחד לכיור. כיון שכל כלי שרת מקדשין יו"ר אפילו בשאין בהם כדי רביעית, ולא גרע מי כיור מהם ודוחק לומר דדין מיוחד הוא בכיור למצוה בעלמא. ו ונראה לבאר הענין לנכון, והוא בהקדם מה שיש לעיין בעיקר הדבר הא דרבתה תורה כלי שרת לקידוש ידים ורגלים. דממנפ"ש אם יש בהם כשיעור ד' כהנים, א"כ הרי זה ממש כיור ואם אין בהם שיעור ד' כהנים, א"כ תיקשה לריובד"ח דסבר דכל כיור שאין בו שיעור לד' כהנים אין מקדשין ממנו ואם רבתה תורה באופן שהכלי שרת היו קודחין מן הכיור. א"כ תיקשה גם כן למ"ל קרא לרבות הא הרי זה כיור ממש, דכיון שבא מכלי גדול הרי זה דינו גם כן כהכלי הגדול בעצמו. ז לכן נראה דשני דינים יש בקידוש יו"ר. א. בדבר קידוש המים בכלי שרת. ב. קידוש יו"ר מכלי שרת, והנה בדבר קידוש המים בכלי שרת בעינן שיעור למים, מטעם כי כן הוא הדין בכל כלי שרת, אשר בשיעור המדה מקדשין. ואם חסר מן השיעור אין מקדשין, וזהו שאמרו במנחות ח' אין מקדשין אלא מלאים, והיינו כפי השיעור שקצבה תורה למדת הכלי, וגם בעינן שיהי' השיעור בשלימות, - והנה השיעור להכלי שרת אשר הוא נקרא כיור, היינו הכלי המקדש את המים הוא שיעור יור"ג לארבעה כהנים, וכלי שאינה מחזקת שיעור זה, או אף אם מחזקת שיעור זה, אמנם אין מים בכלי בשיעור זה, גם כן אין קדושה להמים, ופסולים לקידוש יור"ג, - אמנם לאחר שנתקדשו המים בכלי שרת, בזה רבתה תורה דהמים הקדושים כשינתנו בכלי שרת אחרת שאינה מחזקת בשיעור הזה, ואין עלי' תורת כיור, לקדש המים להיות קדושים, מ"מ מותר לקדש, וזהו ששנה לנו התנא בכל הכלים מקדשין אפילו בכלי שאינה מחזקת רביעית, ובלבד שיהו כלי שרת, והיינו דבעינן הקידוש מכלי שרת, וזה רבתה תורה מהא דכתיב ירחצו דעצם הקידוש וזהי' מכלי שרת איזה שיהי'. - ובזה פריך הש"ס אי הכי כלי חול נמי, והיינו דכיון דהמים קדושים כבר מהכיור, א"כ אפשר דרבתה תורה דסגי הקידוש גם בכלי חול, כיון דלא חסר קדושה להמים ובזה משני הש"ס דלא מצינן לומר הקידוש יור"ג מכלי חול אף אם המים קדושים, מטעם דילפינן ק"ו מכנו של כיור דאין לו תורת קידוש כלל, בין לענין לקדש המים, ובין לקדש יור"ג והיינו דילפינן דאין לכנו של כיור פעולת הכיור כלל אף לענין לקדש ידים ורגלים אף במים קדושים, מדאמרה תורה וכנו נחושת" דדוקא לענין נחושת אמרה תורה ששוה הכן להכיור, ולא לדבר אחר. - זהו לדעתינו ביאור הסוגיא. ח והנה הרמב"ם כתב בפר"ה מביא"מ ה"י וז"ל מצוה לקדש ממי הכיור, ואם קידש מאחד מכלי השרת, הרי זה כשר. - וע"כ הביאור אחד מהכלי שרת, היינו גם כן באופן המחזיק שיעור קידוש של ד' כהנים, ושם בהלכה י"א כתב ובכל כלי הקודש מקדשין בין שיש בהם רביעית ובין שאין בהם רביעית, ולפ"ז ע"כ הביאור באופן שהמים המה קדושים מכבר. וזהו שכתב הראב"ד בהשגה. ובקודח מן הכיור שיש בו לקדש ארבעה כהנים, וזהו ע"כ בהכרח כפי שיוצא מן הסוגיא. - והא דלא חש רבינו להזכיר זה דבעינן תנאי זה, נראה דכיון דע"כ מיירי בלא"ה באופן שהמים הם קדושים, ולא כתב רבינו מרוב פשיטותו, דע"כ גם בהא דהלכה הקודמת, מיירי דבינו באופן שהמים המה קדושים, וכבר נתקדשו בכלי שרת המחזיק השיעור כדי לקדש יור"ג שיעור מים של ד' כהנים, ובאופן זה מיירי שם הא דממעט כלי החול, וכמו שכתבנו לעיל בביאור הסוגיא, - ובזה יובן היטב הא דסד"א דגם כלי חול ראוי לקידוש יור"ג, לולא דמיעטה תורה בהדיא, אשר לכאורה תמוה טובא דהלא קידוש יור"ג הוא בפנים, והיאך יקדש כלי חול, גם מדוע מדייק התנא בלשון ובלבד שיהי' כלי שרת, מהו לשון בלבד, אבל לדברינו אתי שפיר, והיינו דע"כ הא דתניא דבכל הכלים מקדשין, היינו באופן שהמים כבר מקודשים הם, בקדושת הכיור שיש בו השיעור כדי לקדש ארבעה כהנים. ורק על פעולת הקידוש בעצמותו סגי באיזה כלי שרת שיהי' - ושפיר יש מקום לומר דגם כלי חול מועיל על פעולת הקידוש ידים ורגלים, כיון שהמים מקודשים הם מקודם, בקדושת הכיור, רק התורה מעיטה כלי חול, ועל זה מדייק ואמר ובלבד שיהיו כלי שרת, היינו אעפ"י שהמים קדושים הם בקדושת הכיור, אמנם גם על פעולת הקידוש בעצמותו בעינן כלי שרת דוקא. - והרמב"ם דמפרש הסוגיא באופן הזה, היינו בקידוש מכלי שרת זהו דוקא על פעולת הקידוש בעצמו. והמים