נזר הקודש - זבחים סג

הא אמר א"צ לקדש וכו' אמר אביי לעולם לרבי ומודה הוא דמקרות הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה. רבא אמר לעולם ראב"ש וראה ר' יוחנן דבריו בתחילת עבודה, ולא בסוף עבודה. - ותחילת עבודה, פירש"י במקדש ידיו בתחילת עבודת היום, דלא פסיל בה לינה ולא במי שקידש בלילה להקטיר חלבים שהוא סוף עבודת יום אתמול. - ויש להבין באיזו סברא פליגי אביי ורבא, דרבא סבר דהרמת הדשן הוי תחילת עבודה של יום, וכן הוא האמת. שזהו סדר העבודה, ומדוע לא מוקים אביי כסברת רבא. ונראה דהנה יש לעיין במצוה דהרמה אם כשרה בבוקר לאחר עמוה"ש שיום הוא. ומקום הספק אם בעינן לזה דוקא לילה. - והיינו מדכתיב בהרמה כל הלילה והרים, ומשמע דזמנה בלילה דוקא, - א"ד דלילה הוי רק התחלת זמן המצוה, ולאפוקי מבעוד יום, שקודם הלילה, אף אם נתעכלו האברים של הקרבן, מכ"מ טרם הגיע זמן הרמה, אבל אין כוונת התורת לומר דבעינן לילה דוקא, ושפיר מתקיימת המצוה של הרמה ביום דהיינו לאחר עמוה"ש. - והנה יש לומר דזה תליא בהא דמבואר ביומא כ"ב ע"א דפריך שם מ"ט לא תקינו פייס למצות הרמה. מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא וכו' האי נמי תחילת עבודה דיממא היא דא"ר יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר א"צ לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה. אימא שכבד קידש מתחילה לעבודה יעוי"ש ביאור הדברים נראה דלהס"ד הוה מצות הרמה מצוה דיומא, ושייך לסדר עבודת היום, ורק בדיעבד כשדה גם בלילה. אבל עיקרה שייכא לעבודת היום, ובמסקנא סבר הש"ס דעיקרה של הרמה שייכא מצותה ללילה, ורק בדיעבד כשרה אחר עמוה"ש. - ומטעם זה כיון דעיקרה מצותה בלילה, להכי לא תקינו לה פייס. - והנה לפ"ז יש לעיין בדברי הרמב"ם שכתב בפר"ב מתו"מ ה"י מצות הרמת הדשן בכל יום מ"ע, וכן כתב הרא"ה, ומשמע מדבריהם שמצותה ביום, וכן כתב המנח"ח, - ולכאורה קשה מסוגיא זו דיומא דמשמע במסקנא דעבודת לילה היא. אבל נראה דפליגי בזה אביי ורבא בסוגיא דידן, והיינו, דאביי סבר דמצות הרמה מצותה בלילה, להכי אינו משני כאוקימתא דרבא, לומר דהרמת הדשן הוי תחילת עבודה, של יום, כיון דסבר דמצוה של לילה היא, אבל רבא ע"כ סבר דמצות הרמה היא מצוה של יום, וזהו כהס"ד שם ביומא, ולהכי פסקו הרמב"ם והרא"ה כרבא, דהלכתא כוותי' לגבי דאביי, והא דלא תקינו פייס להרמה, ע"כ הטעם כהאיכא דאמרי שם ביומא, - וכן יש לדייק מלשון הרמב"ם פר"ה מביאת מקדש ה"ט וז"ל קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן אעפ"י שהוא מקדש קודם שתעלה השמש למחר א"צ לקדש וכו' מפני שבתחילת עבודה קידש. - ואילו בשקידש יור"ג עבור הקטרת חלבים למחר צריך לקדש. כמ"ש שם בהלכה ח', והוא מפני שצריך לקדש פעם שנית לעבודת היום מבואר דלהרמב"ם הרמת הדשן מצותה ליום, וזהו כשיטת רבא הכא, - והנה ראיתי בריטב"א שם ביומא דהא דדחי הש"ס דיחוייא בעלמא הוא, לפום האי לישנא קמא, אבל לאידך לישנא דאמרינן בסמוך מימרא דר' יוחנן כפשטי' יעוי"ש, ולדברינו אתי שפיר טפי לפי מה שביארנו דפליגי בזה אביי ורבא, ומימרא דר' יוחנן כפשטי' לפי דברי רבא, - והנה בירושלמי ריש פ"ב דיומא בעי שם מניין שכשרה כל הלילה יעוי"ש והיינו מדחזינן דחתר הירושלמי למצוא הכשר להרמה בלילה, משמע דעיקר מצותה ביום, והנה הא דכתבו התוס' ביומא כ"ז ע"ב ד"ה איכא דאמרי, דזמן הרמה דוקא בלילה, ע"כ הכוונה שם לומר דאינה כשרה ביום שלפניו, ובאופן הזה יש ליישב גם דברי התוס' שם ביומא כ' ע"ב ד"ה אלא שהקשו מדוע לא חשיב התנא במשנה דמגילה דכל הלילה כשר להרמה יעו"ש, ובדברינו אתי שפיר, היינו לשיטת הרמב"ם והרא"ה דסברי דעיקר המצוה שייכא לעבודת היום, - ויש לעיין במה שפירש"י שם ביומא כ"ב ד"ה כיון, דעבודת לילה היא, הואיל והוכשר בלילה. ולפי מה שביארנו ע"כ ס"ד דעיקר מצוה בלילה -אבל אפשר לומר דכוונת רש"י היאך שהוא לפי האמת. וכמש"נ. דף כ"א אמר ר' חייא בר יוסף מי כיור נפסלין למתירין כמתירין לאברים כאברים, ר"ח אמר אף למתירין אין נפסלין אלא בעמוה"ש,-נראה נראה ביאור הדברים לפי המבואר דכלי הקודש מקדשין את הדבר הקדוש הנתון לתוכן שלא בזמנן, דהיינו בלילה להיות נפסל, אבל לא ליקרב, כמבואר בגמ' וברמב"ם פר"ג מפסוה"מ הכ"א יעו"ש - וסבר ר' חייא ב"י דהכיור עושה פעולת הקדושה כל משך הזמן שהמים נתון לתוכו, וא"כ גם בלילה עושה הכיור פעולת הקדושה להיות נפסל ונשרף, ורב חסדא סבר דהכיור עשה פעולת הקדושה בשעה ראשונה בנתינת המים לתוכו, והלילה אינה מוספת מאומה בהקדושה, וממילא אין פסול כלל, ורק עמוד השחר עושה הפסול, כפסול לינה אשר בכל הקדשים. ורבי יוחנן אמר כיור כיון ששקעו שוב אין מעלהו, והקשו בתוס' למאי דס"ד השתא דהעלאת לילה פוסלן לכל עבודות יש תימא וכו' א"נ י"ל שהי' להם מים בכלי שרת אחר כדי קידוש של תרומת הדשן. - ותמוה הרבה דמאי מהני שהי' מים בכלי שרת אחר, כיון שע"כ דהעלאה מן הבור פוסלת מיד, - ומצאתי במהר"ם שיף עמד בזה. ובאמת תמי' רבתי אתוס' בזה. - ונראה דהנה לכאורה טעמא בעי לפום הס"ד דסבר ר' יוחנן דלא חזי כלל לעבודת לילה, איזה טעם יש בזה, מדוע יפסלו המים לאברים הכשרים בהקטרה כל הלילה, וע"כ צריך לומר הסברא בזה דס"ד דש"ס דכיון דחל תורת פסול אכיור בדבר המתירין. להכי אין לקדש ממנו עוד כלל. ואפשר שזהו רק מדרבנן, ולזה שפיר כתבו התוס' דאם נטלו מים