נזר הקודש - זבחים ס
nezer hakodesh (Zevachim) 60 · נזר הקודש - זבחים · free full Hebrew text
Open in the reader →הוי ג"כ ייתור בגדים, ונפק''מ דאסור להניח גם על הבגדי כהונה, אעפ"י שאין חציצה לבגדי כהונה, לפי מה שקיי"ל דחציצה אינה מעכבת בתפילין עי' מג"א סי' כז סק"ו) ומטעם זה לא הוי ייתור בגדים בתפילין של ראש, דכיון שאין בזה משום חציצה. משום דמקום יש בראש להניח גם תפילין, א"כ אפשר לומר גם כן דכוונת התורה היתה להניח תפילין של ראש עם הבגדי כהונה, היינו שלא הפקיעה תורה מצות תפילין מהכהן העובד, ולא שייך ייתור בגדים בתפילין של ראש. ומיושב בזה קושיות התוס' על רש"י - ובזה אתי שפיר גם פסק הרמב"ם שכתב בפ"י מכלי המקדש ה"ו וז''ל נאמר בבגד"כ וכו' אבל של ראש אינה חוצצת, ואם רצה להניחם בשעת עבודה מניח יעוי"ש. - והיינו דכיון שאינה חוצצת, להכי אין כאן גם ייתור בגדים, וכמש"נ. הנה סוגיא זו תצא לנו גם כן בדבר החציצה אם מעכבת בתפילין. כתב המג"א סי' כ''ז סק"ו אם יש לו מכה ביד אסור להניח על הבגד משום לך לאות ולא לאחרים לאות דלא כהב"ח ומה"ט נראה דמותר להניחו על על הסמרטוטין שעל גבי המכה אם לא סגי בלא"ה, דהא לבוש בגד אחר על גבו, והא דלא הניחו הכהנים תפילין על הכתונת משום דלא היו רשאין ללבוש בגד אחר עכ"ל, יעוי"ש והנה סובר המג"א דחציצה אינה פוסלת בתפילין ומה"ט מותר להניח תפילין על הסמרטוט המונחת ע"ג המכה, והוקשה להמג"א מדוע לא הניחו הכהנים תפילין על הבגדי כהונה, וכתב משום דהוי בזה עיכוב מטעם אחר, דכיון דבעינן שיהי' לך לאות ולא לאחרים לאות. וא"כ בעינן שיהיו התפילין מכוסים בשעת הנחתן על היד, וכהן אסור בזה בשעת עבודה, דהיינו שלא יכול לפרוס מפה על התפילין שעל יד לכסות, מטעם דהוי מיותר בגדים- זהו ביאור דברי המג"א בזה. - נמצא למידין מזה שתים, א. דמחויב להיות התפלה של יד מכוסה בבגד בשעת ההנחה על היד. ב. דלא בעינן ההנחה דהתפלה של יד על היד ממש. דהיינו על הבשר אלא סגי גם בשמונחת התפלה של יד על הבגד והנה במה שחידש המג"א דצריך לכסות התפלה של יד, הנה לפי מה שמבואר מנחות ל"ז בעובדא דרב אשי דהוי יתיב קמי' דאמימר הוה ציירי' בידי' - וקא מתחזיין תפילין א"ל לא סבר לה מר לך לאות ולא לאחרים לאות א"ל במקום לך לאות איתמר - הרי מבואר דאמימר סבר דצריך לכסות התפלה של יד מטעם והי' לך לאות ולא לאחרים לאות, ורב אשי השיב לי' דאין צריך לכסות התפלה של יד, וכונת התורה והי' לך לאות, היינו לסמן את מקום ההנחה בהיד שזהו במקום קיבורת. וא"כ יש לנו לפסוק כרב אשי שהוא בתרא, ועוד משמע דהודה לו אמימר וכן משמע שיטת הרמב"ם מדלא הביא בהלכה האי דינא דלך לאות ולא לאחרים לאות, - וע"כ דסבר הרמב"ם כרב אשי דזהו רק לסמן מקום ההנחה וכן מבואר בסמ"ק מצוה קנ"ג וז"ל ולא יניחם על היד שנאמר והי' לך לאות ולא לאחרים לאות. ואם יניחם על היד יהי' לאחרים לאות, אמנם אם נקרע הבית יד אין לחוש רק שיהו במקום לך לאות יעוי"ש וגם הרמ"א מביא בשם המרדכי דאין להקפיד אם הם גלוים או מכוסים יעוי"ש, ובלבוש כתוב שנכון לכסות מטעם והיו לך לאות ולא לאחרים לאות, וזהו כדברי הסמ"ק דגם כן מצריך בלכתחילה שתהי' התפלה של יד מכוסה, מטעם לך לאות - ולכאורה יש להבין דכיון דקיי"ל כרב אשי דאין צריך לכסות, והקרא דלך לאות מורה לסמן המקום, וא"כ מניין לנו לחדש הדין בלכתחילה בהצרכת הכיסוי, וצ"ע - אבל עכ"פ נשפע מזה דמעיקר דין התורה אין צריך לכסות. - וא"כ תיקשה מדוע פטורים הכהנים מתפילין בשעת עבודה, -כמבואר בעירוכין ג' וברמב"ם פר"י מכלה"מ ה"ו,- דכיון דאין חציצה פוסלת בתפילין, וא"כ שפיר הי' יכול להניח תפילין של יד על הכתונת. - וממילא מוכח מזה דע"כ חציצה פוסלת בתפילין, ומטעם זה לא לבשו הכהנים תפילין בעידן עבודה, -ועוד דלפי דברי המג"א שפיר הי' יכול הכה"ג להניח תפילין על הכתונת, בעידן עבודה, כיון שהמעיל יכסה התפילין, וקרינן בזה לך לאות, ומדחזינן שגם הכה"ג פטור מתפילין, ע"כ שזהו מטעם החציצה, וכמו שכתב הרמב"ם בה' כלי המקדש וז"ל לפיכך אין הכהן יכול לעבוד בתפלה של יד שהרי חוצצת. והנה באמת אפשר לומר הטעם הא דפטורים הכהנים מלהניח תפילין, משום ייתור בגדים. והיינו דהתפילין בעצמותן לא נפיק מתורת בגד, וכמו שפירש"י הכא בסוגיא דבעי תפילין מהו שיחוצו, - למיהוי ייתור בגדים, ומבואר שם בתוס' ביישוב שיטת רש"י, ומבואר בכס"מ דהריטב"א מפרש ג"כ כפירש"י וכתב ג"כ שכן דעת הרמב"ם. - אבל לכאורה תמוה דלפ"ז היאך נפרש הא דאיתא הכא בסוגיא מ"ש דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין בשרו, ומזה לא ידענו אלא שאין להניח תפילין למטה תחת הכתונת, אבל עדיין תיקשה מדוע לא יניח התפילין על הכתונת מלמעלה. ומדוע לא אמרה הש"ס טעם יותר מספיק שהוא מטעם ייתור בגדים- ונראה לומר דזה בזה תליא, והיינו דלכאורה יש להבין מה שייך לומר ייתור בגדים בתפילין במקום תפילין, לומר דהתפילין המה ייתור בגדים מפני שבאים במקום בגדים, הלא התפילין המה בגדים מחויבים גם קודם להבגדי כהונה, והבגדי כהונה באים להשיג גבולן, וא"כ מאן יימר דהתפילין באים במקום בגדי כהונה, והוי תפילין ייתור בגדים, דלמא הבגדי כהונה באים במקום תפילין, והמקום של התפילין הוא שייך להתפילין דוקא, והתורה אמרה שהכהן ילבוש בגדי כהונה, ע"כ הכוונה לבד מהתפילין, דהמה הוו בגד העיקרי, והסברא מחייבת. שהתורה לא באה להפקיע את המצוה דתפילין מעליו ע''י הבג"כ, וא"כ לא ידענו דתפילין יהיו ייתור בגדים, ובשביל זה הוצרך לומר