נזר הקודש - זבחים נח

מסוגיא זו על דברי הגאון ז"ל - וכבר עמד בזה בתמי' במעדני יו"ט סק"פ, יעוי"ש - ונראה דהגאון מפרש סוגיא זו דאזלא למ"ד ציצית חובת טלית. להכי מרבינן להבגד של סומא, מטעם דישנה בראיי' אצל אחרים, והגאון אפשר שסובר כשיטת בה"ג שסובר ציצית חובת גברא, והובא בהרא"ש הל' ציצית סי' ט', וא"כ כיון שחובת גברא הוא שפיר יש למעט סומא מהא דוראיתם אותו דאין לנו לרבות מטעם דישנה בראיי' אצל אחרים, כיון דאין לנו עסק עם הטלית, אלא עם חובת הגברא, ושפיר לא הקשה רבינו הרא"ש מסוגיא זו, מטעם זה דיש לומר וליישב באופן זה. -ונראה להביא ראי' לדברינו מהא דאיתא במנחות מ"א אמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית, ומודה שמואל בזקן שעשה לכבודו שפטורה מ"ט אשר תכסה בה אמר רחמנא, והאי לאו לאיכסויי עבידא, וקשה בלא"ה תיפוק לי' דפטורה מטעם דלא עדיף האי ממת ואינה בראיי',-(ביאור הענין דכמו שנתמעט סומא מוראיתם דלאו בר ראיי' הוא ה"נ אמאי לא נתמעט נמי בגדי המת מוראיתם דדוקא בגד הנעשה לבר ראיי' חייב לאפוקי הנעשה למת שאינו בר ראיי' דפטור, ול"ד לבגד שנעשה לסומא דאחרים חייבים בו בציצית, משום דבגד זה ראוי לאחרים כמו לסומא וכולם שווין בו, משא"כ בבגדי המת שמיוחד הוא למת ולא לחי, ול"ש בבגד כזה קרא דוראיתם אותו כלל, כיון שהוא בגד מיוחד ללאו בר ראיי' וכמו שנתמעט משום דלאו לכסויא עביד, ה"נ מצי למעוטי משום דלאו לראיי' הלובש עביד). וע"כ צ"ל דכיון שמיירי הכא לשמואל דמחייב כלי קופסא בציצית, וסבר דחובת טלית הוא, וא"כ לא בעינן הראיי' של עצמו, וסגי בזה מה שישנו להבגד בראיי' אצל אחרים, ולהכי בא למעט מטעם דאין כאן מטרת הכיסוי, ואם אזיל בשיטת בה"ג שפסק כרב דסבר ציצית ח"ג, ממילא ממעטין לסומא מטעם שאינו בראיי' של עצמו, וכתיב וראיתם אותו, היינו שיהי' הגברא בר ראיי', וכמש"נ. ת"ר בד שיהיו של בוץ בד שיהו חדשים וכו' חדשים אין שחקין לא והתניא משוחקין כשרין וכו' והנה ביומא כ"ד מבואר ומה ת"ל ילבש לרבות את השחקין, ופירש"י לרבות שחקים שכשרים לכל עבודה יעוי"ש, והיינו דסד"א דמשוחקין פסילי, דבעינן חדשים, ואמרה תורה ילבש לרבות דבגדים ישנים, וזהו שחקים, כשרים לעבודה, וגילתה תורה בהרמת הדשן, והוא הדין בכל העבודות. ולפ"ז יש לעיין למה להו לרבנן למידרש התם בהוצאת הדשן דהכוונה בגדים אחרים פחותים מהם, וזהו שחקים, וקשה הא בלא"ה שחקים כשרים לכל עבודה. - והנה אפשר לומר דרבנן דהתם לא סברי כרבי, אלא דרשי ילבש כמו שדרשו ר' יהודה ור' דוסא. וא"כ לא סברי דשחקין כשרין לעבודה. ובעינן קרא בהוצאת הדשן לומר דלובש בגדים פחותים מהן, אבל זה תיקשה לרבי דסבר דשחקין כשרין לכל עבודה, א"כ למה בעינן קרא התם בהוצאה דלובש בגדים פחותים, וע"כ צריך לומר דהתם מצוה בפחותים והכא בהרמה הדין כמו בכל עבודות דלמצוה בעינן חדשים, ובדיעבד כשר אפילו שחקים, משא"כ בהוצאת הדשן התם בעינן למצוה שחקים, וזהו שדרשו אחרים פחותים מהן, וכן מבואר ביומא י"ב ברש"י דשאני הרמה מהוצאה, דהרמה לא נשתנה מכלל עבודות, וכשמכשירין בהרמה שחקים, כן הדין בכל עבודות, משא"כ בהוצאה בעינן דוקא שחקין יעוי"ש. - נמצא לפ"ז לרש"י ילפינן מקרא דילבש להכשיר שחקים גם לשארי עבודות. - והנה הביא שם רש"י שיש מפרשים לרבות שחקים דוקא שחקים והיינו דהרמה והוצאה חד דינא אית להו יעו"ש, והתוס' שם מביאים ראי' לרש"י מסוגיא זו דזבחים י"ח תניא משוחקין כשרין, וזה משמע כגירסת רש"י דאיצטרך לאשמעינן דאפילו משוחקין כשרין - ביאור הדברים דמדתנא משוחקין כשרים, משמע דהחידוש הוא להכשר, אבל אם נפרש דהתנא בא לאשמעינן דינא לעיכובא דבעינן דוקא שחקים הלא הי' להתנא למינקט בלשון עיכובא. - אבל דבריהם תמוה דמניין לנו שהתנא מיירי בהרמת הדשן, דלמא מיירי כאן בכל עבודות, ולהכי שפיר איצטרך לאשמעינן הכשר עבודה בהן, ומצאתי במל"מ עמד בזה בפר"ב מתמו"מ. - אמנם נראה בכוונת דבריהם כך, דע"כ נפק"מ בין פירש"י להפירוש השני, לענין שאר עבודות גם כן כמו שכתבנו מדברי רש"י דיומא, והוא דאם נפרש דילבש לרבויי שחקין אתי, א"כ אתי האי ריבויא גם לכל עבודות, דלפום האי פירושא אין הבדל בין הרמה לשארי עבודות כלל, וממילא אנו יודעין גם לרבות לכל עבודות שכשר בהן משוחקין, ואעפ"י שכתוב בד, ודרשו הכא בסוגיא דמשמעו לחדשים, אמנם מהא דילבש לרבות בא שגם משוחקין כשרין, ועכשיו אנו יודעין להלכה שלכתחילה בעינן חדשים למצוה, ובדיעבד רבתה תורה גם משוחקים- אמנם אם נפרש דהתורה אמרה ילבש בהרמה, לומר דבעינן בהרמה דוקא שחקים, נמצא דאין לנו לימוד להכשיר לכל עבודות בגדים משוחקים, וא"כ אפשר שלשאר עבודות הוי חדשים לעיכובא, וא"כ מניין לתנא דברייתא לומר דמשוחקים כשרים, ועכצ"ל כפרש"י דלהיתר שחקים אתי, זהו לדעתי כוונת התוס' שם. המל"מ הקשה לרש"י מסוגיא זו דאמר לו אביי לרב יוסף בשלמא בד שיהו של בוץ, בוץ אין מדי אחרינא לא, אלא בד שיהו חדשים חדשים אין שחקין לא, והתניא משוחקין כשרין, ולרש"י מאי פריך דלמא משום דהדר רבינהו קרא להכשיר, להכי כשר בדיעבד, עכת"ד. -לדעתי נראה דלא קשה כלל דהרי מבואר דדריש בד שיהיו חדשים ממשמעותא דבד, והיינו שזהו מן בד ולא באופן אחר. ולכן כמו שבעינן של בוץ משום דזהו בד האמור בתורה, ואם אינו בוץ הרי זה מין אחר. כן אם חדשים נכלל במשמעותו דבד ע"כ דאם המה משוחקין, הרי אין זה בד ומין אחר הוא, ולא שייך בזה לומר דקרא אתי לרבות, ולהכי מסיק שם דחדשים לאו ממשמעותא דבר