נזר הקודש - זבחים מב

יקריבנו תמים יקדישנו, ר' יוסי אומר תמים יקריבנו יבקרנו, ויקריבנו. -ביאור הדברים דת"ק סבר דהבדיקה הוא ענין בפני עצמו הנוהג בקרבן, -ואינו ענין להקרבה, רק דין הוא בקדושת הקרבן, ור' יוסי סבר דהבדיקה הוא ענין אשר נוהג רק בדין הקרבה, -ודין זה איתא גם בדבר בדיקת הד' ימים שבתמיד ופסח דלר' יוסי ענין הבדיקה הוא מפני ההקרבה, ובעינן שיהי' מבוקר ד' ימים קודם ההקרבה, והיינו שצריך הקרבן שמירה ממומין ד' ימים קודם, אמנם לרבנן דר' יוסי ע"כ ענין הבדיקה מטעם הקדושה, והיינו דבעינן שקדושת הקרבן תהי' בבהמה מבוקרת, - ונפק"מ דלר' יוסי גם אם נעשה הביקור ד' ימים בעודם חולין שפיר דמי, משא"כ לרבנן בעינן שתהי' הביקור דוקא בקדושה, וזהו שאמרו תמים יקריבנו, תמים יקדישנו וע"כ הא דאיתא במכילתא די"ד כשר ללקיחה, זהו אליבא דר' יוסי דוקא. ד והנה לפ"ז לאחר שנלמד דפסח דורות לא הוי מקחו מבעשור, וזה נלמד מקרא, וא"כ אם אמרינן דפסח דורות בעי ביקור ד' ימים קודם שחיטה ע"כ נעשה הביקור בהיותו חולין, וזה לא מהני לרבנן דר' יוסי. דלרבנן דר' יוסי אין ללמוד מהיקש דועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה לחייבו לפסח דורות בביקור ד' ימים קודם שחיטה, משום דאין דנין אפשר משאי אפשר, דש"ה בפסח מצרים דמקחו מבעשור, והי' קדוש מבעשור, ובעינן שהבדיקה תהי' נעשית בקדושת הקרבן, משא"כ בפסח דורות שע"כ חולין הוא ד' ימים קודם שחיטה, ואין בדיקה נוהגת בחולין. ה ובזה יש לבאר הא דאיתא בברייתא פסחים מ"ד ע"ב הביא שה מאפר ושחטו תמיד ביו"ט וכו' וקשה הא חסר בזה הבדיקה דד' ימים, - וכבר עמד בזה, בספר קהלת יעקב. אמנם בדברינו אפשר לומר דמיירי שם אליבא דר' יוסי דסבר דשפיר דמי אם הבדיקה נעשית בעודה חולין, וא"כ מצי מיירי שהי' השה מבוקר ד' ימים קודם בעודו חולין ובאופן שאח"כ נעשה מוקצה, וכמובן. ו והנה יש לתמוה טובא בדבר השמטת הרמב"ם לדין זה דפסח בעי ביקור ד' ימים קודם, ומצאתי במנח"ח מצוה ה' ש שעמד בזה בתמי'. יעו"ש- והנה לפי מה שמבאר הגאון מלבי"ם שם בספרא שע"כ דעת הרמב"ם כרבנן דר' יוסי יעו"ש. - לכן אפשר לומר דמטעם זה השמיט האי דינא דפסח דורות טעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה, מהטעם שכתבנו לעיל דע"כ אין לנו לימוד לזה, מהטעם שכתבנו לעיל. - אך יש לעיין כיון דסתמא דש"ס בפסחים צ"ו ע"כ אזלא אליבא דר' יוסי, וגם סתמא דמיכלתא שכתבנו לעיל ג"כ אזלא אליבא דר' יוסי, - והובא מכילתא זו גם בילקוט - ולית מאן דפליג עלה שם, וידוע דד' יוסי נימוקו עמו ואפילו כנגד רבים, כמבואר בעירובין מ"ו ע"ב, - וא"כ מדוע בוחר רבינו לפסוק בזה שלא כר' יוסי. ז אמנם אם אמר כדעת הגאון מלבי"ם דדעת הרמב''ם כרבנן דר' יוסי דבעינן ביקור דוקא בקודש אתי שפיר הא דהשמיט הרמב"ם כל עיקר דין ביקור בפסח - והוא, דהנה הכא בסוגיא דבן בתירא ע"כ אחת משתים, או דסבר דלא בעינן ביקור כלל בפסח דורות, או דסגי ביקור בעודו חולין כר' יוסי. ובחר הרמב"ם לפרש הסוגיא הלזו דסוברת דלא בעי פסח כלל ביקור, והוא מדלא נחית הש"ס לזה. - וביותר כיון שכבר מוכרע כרבנן דבעינן ביקור בקדושה, א"כ ע"כ מוכח דסוגיא זו אינה סוברת כלל הא דביקור ד' ימים בפסח, ולזה שפיר השמיט זה הרמב"ם מהלכה. דף י"ב ע"ב בעי ר' ירמי' אכל חלב והפריש קרבן והורו ב"ד שחלב מותר וחזרו בהן מהו מי הוי דיחוי או לא, ופירש"י משום דאילו עבד השתא לא מתחייב דיחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור - והנה דברי רש"י תמוה טובא, דהרי פליג ר' יוחנן ור"ל בהוריות בנתחלף לו חלב בשומן דר' יוחנן מחייבו בקרבן מפני שלא היתה האכילה מפני ההוראה, רק מפני ההתחלפות, - וא"כ הכא הוי בר קרבן אם הי' אוכל עתה באופן זה דשגגה, וא"כ היאך פירש"י הבא דמשו"ה הוי דיחוי, - והנה יש לפרש כפשוטו דלא הוי בר קרבן מטעם דאין מקבלין קרבן ממנו עתה אחרי הוראת בי"ד שחלב מותר. - אבל ע"כ אין זה בגדר דיחוי, כיון שהחסרון מצד אחד מסיבת חסרון הקרבה גרידא, ולהכי נחית רש"י לפרש מטעם דלאו בר קרבן הוא בעצם הדין, - אבל תמוה דהרי הכא מיירי לר' יוחנן ולדידי' שפיר הוי בר קרבן, באופן זה - ומצאתי בספר אור שמח בפרט"ז ממעה"ק שעמד בזה בצע"ג על רש"י. והנה לדעתי עוד יש לדייק בדברי רש"י שפירש מטעם יחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור. - ובאמת פליגי בזה תנאים, והי' לרש"י לפרש ולומר דהכא מיירי למ"ד פטור, ומדברי רש"י משמע דכו"ע סברי הבי, וזה תמוה.- ונראה דהוי בזה רש"י לשיטתו לפי מה שביארנו בחידושנו להוריות. וכאשר יבואר. א כתב הרמב"ם בפרי"ג מהל' שגגות ה"א דיחיד שעשה בהוראת בי"ד חייב, והקשה בלח"מ הא מבואר בשבת פר' המצניע דר' יהודה סבר זה יכול וזה יכול פטורים, ואינו יכול עם אינו יכול חייב מטעם דדריש תלתא מיעוטי חד למעט יחיד - שעשה בהוראת בי"ד דפטור, ור"ש פוטר באינו יכול ואינו יכול דסבר יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב. והרמב"ם דפסק כר"י בפר"א דשבת דמחיב באינו יכול ואינו יכול, א"כ ע"כ צריך שיסבור דיחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור יעוי''ש. - ונראה דשני אופנים איכא בהא דיחיד שעה בהוראת בי''ד א יחיד שעשה