נזר הקודש - זבחים ד

,ואפשר להעמיס זאת בכוונת מאמרם ז"ל בילקוט בהעלותך על הכתוב ויהי בנסוע הארון, אמר ר"א ב"פ, כשהיו ישראל נוסעים הי' הארון מקדים לפניהם והיו שני ניצוצות של אש יוצאות מתוך בדי הארון והיו שורפין לפניהם את הנחשים ואת העקרבים והורג שונאיהם של ישראל", כי כמו הנחשים והעקרבים המרעילים את הגוף כן שונאינו בנפש שניהם נכוים תמיד מזיקי בדי הארון ההולך לפנינו בכל מקומות מסעינו, וגם הזיקים הללו המה מסתוריו של הקב"ה, אשר אין העין יכולה לראותם. מי לא נפקד בשנות המלחמה העולמית, עת אשר החרב אכלה כל סביבותי' ויעקב וישראל היו נבזוים ונחמסים מתגרת ידי החיילים למיניהם בבתיהם וגם אח"כ כאשר גרשו ממקומות מושבותיהם ועל צוארם נרדפו וינסו נדודים דרך שדות ויערות נהרות ואגמים, להנצל על נפשם, גם אז הלך לפנינו ארון הברית, לוחות העדות והאיר לנו את דרכנו, הישיבות הגדולות מרכזי התורה אשר גם עליהם עברה כוס, הצטמצמו בד' אמות של הלכה גם בדרך מסעם ובכל מקום אשר דרכה כף רגלם התמכרו בכל חם לבם לתורתינו הק', מקור חיינו ונשמת אומתינו, ומימי מקור מים חיים לא פסקו מלפכות ולעשות להם דרך במעבה האדמה עד אשר התרוממו אל על כמקדם, וגם הלם ראינו את המסתורין שלנו אשר אם אמנם ברורה וידועה היא לנו, אבל נעלמה מהעמים, ונפלאת היא בעניהם והחוט המשי הזה נטוה בעטרתנו מאז היינו לעם קדוש עד היום הזה, עוד בצאת ישראל ממצרים אשר השתקע שם במ"ט שערי טומאה וכמעט ירד עד שערי המות הגופני והרוחני גם יחד, גום נתנו למכים ולמענים ולמעבדים אותם בעבודת פרך ונפשם התמוגגה, בכ"ז הודות למסתורין הלז אשר הי' מוכן לעמנו אלפים שנה קודם בריאת העולם נתעלה פתאום עד למעלה ובאותו יום שנשתחררו בי"ד בניסן, עי' רש"י שמות י"ב מ"ג, - כבר היו יכולים לעשות הפסח ולאכול קדשים בזהירות יתרה וטהרה ופרישות, כמה כרכורים הי' צריך לכרכר עם אחר עד אשר הי' יכול לטהר ולהתקדש מרפש וטיט ולהחליף שמלותיו להתכונן לעלות למדרגה רמה ונשאה כזו בן כמה שלבות הי' צריך להיות הסולם הזה בשביל לעלות בו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, ואנחנו בין לילה פסקה זוהמתנו והתקדשנו לעשות הפסח, כמו אור השמש המזהיר מתוך חשכת הלילה, זה יוצא וזה נכנס וא"א לעמוד על הרגע, זאת היא ממפלאות תמים דעים ומסגולת עם ישראל הודות למסתורין שלנו, אשר לא עשה כן לכל גוי, כל בן נכר לא יאכל בו, כי לא להם הוא, רק לעם הנבחר, לו נתנה הסגולה הזאת. הנה כי כן בהספר הזה נזר הקודש שעזרני ד' ללמד מסכת זו, זבחים, מתוך הלחץ זו הדחק, אשר שאלת הלחם היתה מנקרת במח הכל, וביותר בעת שנתקיימה בנו בבקר תאמר מי יתן ערב, והחיים היו תלוים מנגד, ולדאבוננו גם עתה בזמן הנוכחי עדיין שאלת החומר מטרידה הכל ואף כי ב"ה במדינת אמריקה אשר אחינו בנ"י מצאו פה מנוח והנם שלוים ושקטים ונהנים מטוב הארץ בשוה עם יתר האזרחים, אבל שאלת החומר גדולה גם פה כידוע, וב"ה שזכני לעסוק בסתר המדרגה בקדשים אשר רוח קדושה חופפת עלי' ביותר, וע"כ כמה עלי להלל ולהודות לנותן התורה על אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש והודיעני מסתורין שלו להתעסק בקדשים ואשר מלבד חלק התורה עוד כפלים לתושי' בו לחזק רוח התקוה של הגאולה האמתית אשר אף אם יתמהמה הננו מחכים בכל יום, ואני תפלה שנזכה לחזות בנעם ד' בשוב את שבותינו וירחמנו ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים בב"א. פה מקים אתי לקבוע ברכה להקהלה אשר אני שוכן כבוד בתוכה ביהכ"נ הבנוי לתלפיות, רחוב עמבוי הנקראת בשם "חברה תורה אנשי ראדישקאוויץ" יצ"ו כי הם אנשים נכבדים מוקירי תורה. כן מחזקנא טיבותא להקהלה "אהבת אחים מסילת ישראל אנשי ביעלסק" אשר הייתי משתמש ברבנות אצלם בבואי הנה, וקדמו פני תמיד באהבה ובחבה. ולטוב יזכרו אנשי עיר מולדתי הנקראת בשם רודף שלום אנשי בריאנסק" אשר היו בעזרתו בבואי הנה, כולם יעמדו על הברכה