נזר הקודש - זבחים כט

בירושלמי תרומות פר"ב, הי' תורם תרומה ותרומת מעשר כאחד יהודה ברבי אומר לא עלתה על דעתו לעבור על דברי תורה יעוי"ש. -והביאור בזה כך, דהנה אסור להקדים תרומה לביכורים, ולהכי אם הפריש כאחת אמרינן דע"כ הי' דעתו כסדר ההפרשה תהי' על אופן שלא יכשל באיסור תורה, ולכן אעפ"י שהפריש בב"א, מ"מ הי' דעתו שמקודם תהי' חלה ההפרשה של הביכורים, ואח"כ תחול התרומה. - ולפ"ז אם אמרינן דאיכא איסור בטעות מעשר, א"כ אית לן לומר דאעפ"י שאמר בב"א מ"מ הי' דעתו אשר מקודם תחול שם העשירי, ואח"כ יהי' קדוש האחד עשר בקדושת העשירי, דאז אין האחד עשר קדוש כמבואר כיון דלא נעקר שם עשירי, ולא עשה שום איסור. - וע"כ צריך לומר דבלא"ה לא עשה שום איסור מטעם דליכא איסור בטעות מעשר, איברא דיש לחלק מהא דהירושלמי ולומר דלא . דמי זה להתם. דשם לא תתבטל ההפרשה שלו כלל, להכי שפיר אמרינן דיותר הי' דעתו שלא יבוא לאיסור תורה. משא"כ הכא אם אמרינן דכוונתו על הסדר, א"כ יתבטל הקדש מהאחד עשר, וא"כ יהי' ביטול בדבריו הראשונים, שאמר על שניהם בלשון עשירי, שכוונתו היתה להקדיש את שניהם, - אבל באמת זה ליתא כי בודאי החזקה של כשרות מעידה על כל אחד מישראל שלא הי' בדעתו לעשות איסור בהקדשו דהוה זה חזקה מעליא. - וביותר לפי מה שביארנו לעיל דע"כ מיירי שיצאו בזה אחר זה, א"כ הוה ג"כ קצת אומדנא שגם דעת הבעלים בהקדשו הי' שמי שיצא ראשון יהי' עשירי האמתי, והשני יהי' רק קדוש בקדושתו של עשירי, - וזה ודאי דוחק לומר דכל הסוגיא מיירי שלא אליבא דר' יהודה דסבר טעות מעשר תמורה הוי, והנכון בזה לומר דליכא איסור תמורה בטעות מעשר. ג ועיקר הא דאמר ר' יהודה טעות מעשר תמורה הוה, הסברא בזה כך הוא. דהנה מצינו בתמורה דנתקדשה הבהמה ע"י לשון תמורה, וזהו דין התורה. ולכאורה היאך חלה קדושת הגוף על הבהמה בלשון תמורה, הלא מבואר בתו"כ פ' ויקרא, קרבן לד' שיקדיש הקדשו להקרבתו יעוי"ש. - וקדושת תמורה באמת לא היתה כוונתו על אופן זה שיוקדש להקרבה באופן שלא תצא הראשונה לחולין, וביותר דנעשה באיסור, ומדחזינן דהוי קדושה מעליא מטעם גזירה"כ, כדכתיב והי' הוא ותמורתו קודש, ע"כ הטעם בזה כיון שלא בעינן הקדש מעליא משום דמכח קדשים בא והתפסה בקודש הוא וכמבואר זבחים מ"ט יעו"ש, וזה הי' הוכחה לר' יהודה דסבר דגם בקורא לאחד עשר עשירי דנעשה קודש אף דבאמת לאו עשירי הוא וא"כ הרי חסר הכא תורת מקדיש, ואמר בזה ר' יהודה דטעות מעשר תמורה הוא, היינו שמחדש דהקדושה באה מכח התפסה, שמתפיס האחד עשר בעשירי, - והענין הוא התפסה, ורבנן סברי דכיון דגילתה התורה דאחד עשר נתקדש הר"ז עצם הקדושה והיינו קדושת עשירי. - ולא בא מכח עשירי, אלא הוא עצמו קודש, - ודין שלמים עליו כתחילתו של הקדש, זהו סברת ר' יהודה וחכמים. הכא בקדושת אחד עשר אמנם אעפ"י שסברת ר' יהודה דקדושת האחד עשר מכח התפסה בא, אמנם אין זה התפסה ממש כתמורה דעלמא, - דזה ודאי ליתא, וכמו שכתבנו לעיל. - שאין בזה פעולת התמורה, אלא הוא גדר התפסה, ולא התפסה ממש, ואין בזה לאו דלא ימיר, וכמוש"ג לעיל. דף ט' ע"א ושלמין הבאין מחמת פסח וכו' פירש"י חגיגת י"ד. דאילו מותר פסח זמן אכילה ליום ולילה, - וכן מבואר בתוס' ויש לעיין בתוס' יומא כ"ט שהקשו שם דממעט באכילת מותר פסח שנאכל לזרים, - ולא כתבו ממיעוט זמן אכילה. וכבר עמד בזה המל"מ פר"א מתו"מ ה"ג ד"ה וראיתי - וביותר התמי' ברמב"ם פר"ד מק"פ ה"ח פסח שנתערב בשלמים יקריבו כולן שלמים יעוי"ש. וקשה האי יש כאן מיעוט זמן אכילה, דהרי מותר פסח זמן אכילה אינו אלא ליום ולילה. - ומצאתי בספר אור שמח עמד בזה יעוי"ש ונראה לדעתינו לומר דלמ"ד דבעי עקירה נעקר מפסח לגמרי, ודינו כשלמים ממש. - ובזה לא תיקשה מפסחים פ"ט, דשאני התם דלא אפשר בעקידה, כמו שמבואר שם בסוגיא והרמב"ם שפסק דבעי עקירה, כמבואר בלח"מ פר"ד מפסוה"מ יעו"ש, להכי ע"כ מיירי הרמב"ם בנתערב לאחר הפסח, ובאופן דעקירה, ודינו כשלמים לזמן אכילה. ע"ב אמר רב משמי' דמבוג חטאת ששחטה לשום חטאת נחשון כשרה וכו' - ואין זה ענין להא דתודת חברו הנוהג בכל הזבחים לשיטת רש''י לעיל ז', היינו דהתם פירש"י שהחבירו גם כן הפריש תודה וישנו להתודה. על מנת שיתכפר בה נחשון כשרה, הא דחי דומיא דנחשון, ומאי נינהו חטאת נזיר וכו' ופריך הני עולות נינהו, - ופירש"י ואין כאן שינוי בעלים, - וקשה הא מבואר לעיל דגם מחויב עולה קודם הפרשה נקרא מחויב כפרה, מטעם דמכפרת אחייבי עשה, וע"כ דמיירי שכבר הפריש הנזיר העולה, וכדומה ואין לו שייכות בכפרה דחטאת חלב כלל והא דלא משני הש"ס דמיירי קודם הפרשה דעולה משום דאם כן למה נקט אופן זה דוקא דחטאת נזיר, הא בלא"ה פסולה מטעם חיוב עשה. - והנה בשיט"מ מביא בשם יש מפרשים דכוונת הש"ס הני עולות נינהו ופסולים מטעם שינוי קודש, ופריך הש"ס פשיטא שפסולים, - ותמוה מה שינוי קודש יש כאן בשוחט לשם כפרת נזיד. - ואפשר שכיון שאמר שיתכפר בזה הנזיר הרי זה כאילו אמר שהחטאת הזה יעשה פעולתו של חטאת נזיר, דהיינו פעולת עולה, ויש בכלל זה גם כן שינוי קודש מטעם העכ"פ יש כאן שוחט לשם עולה, ולפ"ז תמיד בכל שינוי