נזר הקודש - זבחים כח

ואעפ"י שלפעמים יצוייר גם בחטאת חלב שאלה, כמו חטאת דשחו"ח, לא נחית הש"ס לזה, - משום דאין זה דמיון לחטאת נזיר, דהשאלה תנוח על הקרבן הזה ממש, דהיינו על הנזירות. - משא"כ חטאת דשחו"ח דהשאלה תנוח על הקרבן שנשחט מכבר בחוץ, -וזה מקושר בתנאי אם עוד ישנה בעין. אבל באמת דא בורכא, דהרי כד נעיין סברת הפירכא הא דשאלה, ע"כ הביאור דכיון דעיקר הקרבן בא באופן שאין חיובו ברור, - והוא מטעם דתלוי בדעת המתחייב, וברצונו יכול לסלק את החיוב ממנו, - והוי חיוב קלוש. - ולהכי הוי קרבן כזה הבא בעבור חיוב קלוש, גם קרבן שלא החמירה עליו התורה בהפרטים האלה שהחמירה תורה על החיובים הברורים ביותר, שאין עצה לסלקם ממנו.- וזהו ההבדל שבין חטאת חלב, שחיובו בדור, לבין חטאת נזיר שאין חיובו ברור, - וכיון שכן, הנה גם בחטאת דשחו"ח, ע"כ עיקר חובו בראשונה הוטל עליו באופן כזה שאין חיובו ברור. דע"כ עיקר חיובו הוטל עליו בשעת העבירה. והנה בשעה זו לא הוטל החיוב בבירור, דהרי הי' יכול לסלק ממנו את החיוב, וא"כ אין סברא שיהי' סופו חמור מתחילתו, והוא דלפ"ז אף באופן שע"י סיבה נתבטלה העצה דהסילוק החוב ממנו, אבל אין עתה שעת החיוב, וע"כ לא נתחייב עתה יותר מבראשונה. ע"כ לא עדיפא חיוב זה מחיוב חטאת נזיר--והדרא קושיא לדוכתי'. והנה ראיתי בספר טהרת הקדש העיר להקשות בזה, והוסיף עוד להקשות גם מהך דזריקת דמים אף שהוא נאמר אצל חטאת דשמיעת קול כמ"ש התוס', והתם בשבועה הא ישנו בשאלה יעוי"ש ויפה העיר. אבל נראה לנכון דע"כ הך סברא דישנו בשאלה לא שייך רק בחטאת נזיר וכאשר יבואר. דהנה זה ודאי דכל שוגג המחויב להביא קרבן, הוא תמורת הכרת הנאמרה במזיד, - והקרבן בא לכפר על שגגת כרת, וממילא כל דין וחומר דמזיד ישנו גם על השוגג, ורק ההבדל ביניהם דבמזיד מתכפר בכרת, ובשוגג מתכפר בקרבן. אבל יותר מזה לא מצינו - ומה שלא מצינו קולא במזיד, שוב אין לומר להקל בשוגג, כיון שהשוגג גם כן כל חומר מזיד עליו, - ולפי"ז כשמצינו שאמרה תורה חומר כרת על שחו"ח דבמזיד אעפ"י שיש בידן לסלק את העבירה מעליו ע"י שאלה, ומכל זה לא הקילה עליו התורה לפוטרו מכרת, נמצא שחייבה תורה עונש כרת גם על העבירה הזאת, אעפ"י שאין בה חומר החיוב כבשארי עבירות שחיובן בדור. - וא"כ עתה אין הבדל ביניהם, - וממילא גם החטאת הבא על השוגג בעבירה זו שהוא תמורת המזיד, שוב אין לדון קולא זו דשאלה -כיון שהכירה תורה אותו לחומר, והשווה התורה עבירה זו לשארי עבירות שבתורה, וא"כ לא שייך לדון שיש בזה קולא דשאלה. כיון שלא הכירה תורה קולא זו, - וממילא דין שוגג כדין מזיד וכמו שביארנו. והנה כמו כן גם בחטא דשמיעת קול בעון שבועה, כיון דענשה תורה על מזיד, ולא הכירה תורה בזה להקל, לכן הנה גם הכפרה דבשוגג אין בזה קולא זו כיון דלא הכירה תורה קולא זו, וקבעה דינה לחומר, - וכפרה דשוגג תמורת המזיד היא, ממילא, שוב אין מקום לדון הצד הקל. - וכל זה לא שייך בחטאת נזיר שעיקרו בא על נזירותו. - ובדין זה אם יש מקום לומר להקל, שפיר אמרינן, כל זמן שלא חזינן שאמרה תורה בזה להחמיר, והיינו דמסתבר לומר בזה להקל, מפני שאין חיובו ברור, דהרי יכול לסלק ממנו החיוב ע"י שאלה. ט שם אלמא שחטי' לשם מעשר וכו' ולמלקא עלי' בלא יגאל וכו' והקשו בתוס' היכי לקי אחר שחיטה שהוא מדרבן, יעוי"ש - והשיט"ט לא גרס למלקא. ויש לומר אם אמרינן דישנה לשחיטה מתוע"ס, ובשחיטת סימן אחד נקבע גם כן לשם מעשר, ואם מכר בין סימן לסימן אפשר דלקי משום לא ימכר. שם ואימא שחטי' לשם תמורה וכו' למלקא, ופירש"י משום לא יחליפנו, -ותמוה מה ענין לא יחליפנו לזה, הלא הלאו דלא יחליפנו הוא משום שעשה חליפין בבהמת קדשים, וזהו פעולת התמורה. -ואין זה ענין להא דשחטי' לשם תמורה שאין בזה חליפין של קדשים ועוד דע"כ הכא הביאור שחטי' לשם מעשר, היינו לשם מעשר לדיני מעשר, וא"כ אין זה ענין להא דלא יחליפנו. - כששחטו לשם תמורה, וצריך עיון. והנה כמו כן עמדנו לחקור בתמורה כזו שאינה בגדר התפסה כמו לר' יהודה דסובר טעות מעשר תמורה הוה אם עובר בזה בלאו דלא ימיר כתמורה דעלמא. א הנה לדעתינו נראה דליתא בזה איסור תמורה, ופשיטא שאין בזה לאו דלא ימיר, והיינו כי גדר התמורה שאסרה התורה, הוא החליפין, שרוצה להחליף ולשנות מקודש לחול, מקרבן לחולין, כמבואר ברמב"ם סוף הל' תמורה יעוי"ש, ומטעם זה בעינן בכל התמורות שיהי' משמעות בלשונו המורה על חליפין דוקא, כמבואר בתמורה כ"ז יעוי"ש,- וזה לא שייך בהא טעות מעשר בקורא לאחד עשר עשירי, דהרי אין בלשונו הזה שום משמעות המורה על לשון חליפין, ובמחשבה גרידא לא סגי, לזה לא שייך בזה איסור תמורה בהא דטעות מעשר, - וביותר לפי מה שביארנו בענין זה, - וראי' נכונה לזה מהא דאיתא בבכורות ס' ע"ב יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז ופריך שם והא כל שלא נעקר שם עשירי וכו' - ומשני דבבת אחת קדשי, תרווייהו יעוי"ש - והנה מבואר להדיא בירושלמי