נזר הקודש - זבחים רכה

וכו' והרי אין לך זחילה גדולה מזו וכו' ובכדי שלא תיקשה ממעין שהופסקו, צריך לחלק דטעמא דגל משום דאכתי לא נייחי מיא, יעוי"ש - והנה לפ"ז אין לדייק מהפוסקים דמדנקטו שהבריכה היתה מים בתחילה, ולא פירשו באופן שנתמלאת הבריכה מים מהמעין, דמזה מוכח דבאופן זה לא מהני הפסיקו,- דאפשר לומר דלהכי לא פירשו באופן זה, משום דלא פסיקא למינקט האי דינא דהפסיקו מהמעין דתורת מקוה עליו, משום דלפעמים גם תורת מעין עליו, אף לאחר שהפסיקו, דהיינו בעוד המים נעים ונדים בהבריכה. ולהכי מילתא פסיקא נקטו באופן שהיתה הבריכה מליאה מים מעיקרא. - ומדברי הראב"ד בבעה"נ שמפרש שהבריכה נתמלאה מים מהמעין, ואין עלי' תורת מעין משהפסיקו, - ע"כ מוכח דלא ס"ל דינא דמהרי"ק דמדנקט סתמא ע"כ מוכה דבכל אומן בטלה ממנה תורת מעין אפי' באופן שעדיין המים נעים ונדים -והנה הדר"מ סי' ט"ו כתב לדייק מדברי התה"ד שכתב וז"ל המעין מטהר אפי' בזוחלין בד"א בזמן שלא הפסיק זחילתו מן המעין, הפסיקוה מן המעין, הרי הוא כמים הנוטפין לכל דבריו, עכ"ל,- משמע מזה דאם הופסק מן המעין, אע"ג דזוחל עדיין אפ"ה דינו כמקוה דלא כדברי מהרי"ק עכ"ל הדר"מ, יעוי"ש- ולפי מה שכתבנו ע"כ מוכח מדברי הראב"ד ג"כ דלא כמהרי"ק, מדמפרש המשנה דבריכה דמיירי שנתמלאה מן המעין, ועל זה שונה לנו התנא והפסיקן דהוי במקוה, - ומשמע אפי' זוחל עדיין, ונפלאתי שלא הביא דעת הראב"ד, - וביותר נפלאתי על המעדני יו"ט בהרא"ש ה' מקואות סי' ט''ז אות צ' שהביא לדברי המהרי"ק והסכים עמו, ונפלאתי שלא הביאו זה האחרונים להלכה, - ובעיקר הא דגל שנתלש יש לפרש כפשוטו דעדיין הי' מחובר ראש אחד לים, ובזה לכו"ע תורת מעין עליו, - ואפשר שזה דחקו למהרי"ק מדבעי מ' סאה, וע"כ משום דאין לו עוד התחברות לים, וכמו שכתבו בזה האחרונים, עי' ש"ך סק"כ, - אמנם כל זה להפוסקים דמעין מטהר בב"ש, - אבל לשיטת הסוברים דלאדם בעינן ארבעים סאה גם במעין, וזהו שיטת ר"י בתו', ולה הסכימו הרא"ש והטור, לדידהו ודאי דיש לפרש הא דגל שעדיין מחובר בצד אחד לים, ואפי' לשיטת הרמב"ם והראב"ד דסברי דמעין ממהר בכ"ש, אף לאדם מ"מ אפשר דבעינן מ' סאה מטעם דזחילת הגל אינה עומדת בקביעות, וחומרא מדרבנן, או אפשר שמדאורייתא הוא, מטעם שאין זה בתורת מעין לענין . אלא לענין זוחלי, אבל לא לעניין שיעור, מטעם דלא יצוייר ים בפחות משיעור, וממילא לא היתה הכוונה להכשירו בפחות מכשיעור, עי' בב''ח ד''ה ומ"ש שנחית. מעט לזה, עכ''פ נראה שאין להכשיר זחילה לאחר שהופסק מן המעיין, ודעת המהרי''ק יחיד בזה והנה לפי מה שביארנו דלא מהני חיבור למעין לענין זוחלין, א''כ יש לנו לבאר האי דינא דבריכה שהוא דין המשנה דמשמע דמעין שהמשיכו לבריכה דהיכא דלא הפסיקו דינו כמעין, ומשמע אף לזחילה. - וכתבנו להקשות דהלא המעין לא היתה מתחילה הכא, והוי כמו הא דגדל דלא מהני במקום שלא הי' מהלך מתחילה, והכא הוי המעין במקום הבריכה, רק כמקום שנתרחב, ולא במקום שהלך בתחילה, וכמו שכתבנו לעיל אות ה'. - וגם תיקשה לשיטת הפוסקים דסברי דבעינן נתרבו בגומת המעין. - אמנם ביארנו דשאני התם דחיישינן לשמא כולם נוטפין, וכמו שכתבנו לעיל אות ט'. - אבל בעצם המעין שנמשך אין חששא כלל לאיזה מקום הוא נמשך, כי תמיד שם מעין עליו, נמצא לפ"ז דהמעין לא נפסל כלל. יט ולפ"ז המעין הזה שהמשיכוהו להבריכה לא נגרע זכותו כלל מתורת מעין, - וא"כ המים הנזחלים הנמשכים מן המעין כל דיני מעין עליהם, וכמובן שהמים בהבריכה כולה. אינם פוסלים את המים הנזחלים, לפוסלם מדין מעין, לתת על המים דין בריכה שהוא מקוה, והיינו מפני שהמים האלו הנזחלים, אעפ"י שהם בתוך הבריכה, ולכאורה יש ליתן על המים הבאים תורת בריכה שהוא מקוה, - אבל החיבור שמחוברים המים הנזחלים להמעין ממקור בואם, להכי ומטעם זה נחשבים המה למעין, ורק באופן שנתבטל חיבורם להמעין, או אם נתבטלה זחילתם, וזהו לשיטת הרמב"ם, אז דין המים כדין הבריכה, וזהו דין המשנה.ולפ"ז עיקר חידושא דהתנא לומר דהמים הנזחלים ונמשכים להמקוה תורת מעין עליהם, ונפק"מ אם באו המים בהמעין להבריכה באופן צדדי אשר יש מציאות לעשות טבילה בהמעין האלו בלא המים דהבריכה, כמו אם הולכין מי המעין בהבריכה באופן אשר רק נוגעים מי המעין במי הבריכה לארכם, ויש לעשות טבילה גם בלעדי מי הבריכה, שפיר דמי גם במשהו, ובזוחלין כדין מעין, - עוד יש בזה דלא נפסל הבריכה מטעם זחילה, מטעם כיון שהמים הזוחלין המה מהמעין, ולא מהבריכה, וכל זמן שהמים הנזחלים יש להם חיבור למעין, אין הבריכה נפסלת מטעם הזחילה הזאת דמי המעין, אבל אין כוונת התנא להורות לנו דהבריכה יש עלי' תורת מעין מהמעין הנמשך ונזחל עלי'. - דבאמת אין חיבור למעין גורם למקוה שתטהר בזוחלין, ונפק"מ בדין זה גופה, - אם הבריכה מזחלת מצד עצמה, לבד זחילת המעין הזה אמרינן דפסולה. מטעם דאין זחילת המעין מועילה לטהרנה ולהכשירה בזוחלין ודברי הטור מתפרשין כן מעין שהמשיכו לבריכת מים שהן ניקוים ועומדים יש לה כל דין מעין, ביאור הדברים דהבריכה אינה זוחלת כלל. - וזהו הביאור מעט לזה עכ''פ נראה שאין להפשיר זחילה לאחר שכתב הטור .נקוים ועומדים", ועיקר הזחילה הוא להמעין, היינו מהמעין הבא עלי' בהמשכה ממעין, יש לה להבריכה כל דין מעין, היינו שאין הזחילה הזאת פוסלת אותה, מטעם דזחילה זו נמשכת ממעין, וגם מטהרת בכל שהוא, - מטעם דבזה הלא מהני חיבור