נזר הקודש - זבחים רכו

חיבור למעין, והיינו כמו שכתבנו לעיל דדבר התלוי בחשיבות מהני חיבור למעין, וגם דברי הב"י מתפרשין כן לכוונה זו, כ ובזה נבוא גם לביאור דברי הרמב"ם פר"ט ה"ט שכתב היו מימיו נמשכים לתוך בריכה שהיא מים ונקוין שם הרי אותה הבריכה כמקוה, ופירש מרן כי מפרש רבינו והפסיקו דתנן במשנה היינו שמי המעין אינם יוצאים חוצה ובאופן זה אינם מעלים את הבריכה מדין מקוה, וכן מבואר בפיה"מ, - ולכאורה תמוה מדוע לא מהני מתורת חיבור, דאטו גרע חיבור זה דמצד אחד להמעין כתיבור שפופה"נ שהוא ג"כ מצד אחד, -והנה כתבנו לעיל אות ט"ו ביישוב דבאופן שמחברים למעין להזחילה, בעינן זחילה הנראת וניכרת, ובאופן זה שהזחילה אינה ניכרת מצד השני, אין כאן תורת מעין, ולפ"ז יש לעיין ולומר דאף דלא הוי זחילה להכשר לומר שתורת מעין עליו, - אלא להיפוך יש לומר דיש כאן זחילה, - והבריכה היא זוחלת, בזה משמיע לנו רבינו כי הבריכה היא כמקוה, היינו שאינה נפסלת מתורת מקוה, והיינו כיון שעכ"פ יש כאן חיבור למעין לומר שהמעין הוא הזוחל, ולא הבריכה, והא דלא מהני חיבור לענין לטהר בכ"ש כתבנו לעיל דסבר שאין זה תורת מעין, מטעם חסרון זחילה הניכרת, נמצא לפ"ז דשפיר מתפרשין כן כוונת הרמב"ם והטור, ואין מכאן שום ראי' דחיבור מהני לזוחלין, היינו למקוה הזוחלת להכשירה ע"י חיבור למעין. כא כתב הכל בו סי' פ"ו וז"ל היו מימיו נמשכים לתוך בריכה מליאה מים ונחים שם הרי אותה בריכה כמקוה, וכל המים מטהרין כזוחלין, עכ"ל ודברים אלו מרפסין איגרי, - דהלא אם הבריכה דינה כמקוה, וא"כ אין כאן היתר זוחלין, ולא מצאתי למי שעומד לתמוה על הכל בו. -והנה הרישא הוא לשון הרמב"ם, - לכן נראה שנחית הכל בו לפרש דברי הרמב"ם שנתן תורת מקוה להבריכה, ולכאורה תיקשה הא יש כאן זחילה זו עצמה, כיון שלא נפסק מהמעין, וכיון שאין לו תורת מעין ממילא יש כאן זחילה. לזה מבאר שמטהר בזוחלין, היינו הכוונה הזוחלין האלו הנזחלת ונמשכת מהמעין מהני לה חיבור עצמי שלא תהי' עלי' תורת זוחלין, - והכל בו מבאר לנו דברי הרמב"ם שכתב הרי היא כמקוה, היינו שהיא מקוה כשרה. מפני שהזוחלין האלו אינה פוסל בה וכמש"נ בס"ד. כב ונפק"מ עוד בזה בדין המשנה שכתב הרמב"ם בחזר והמשיכו הי' יוצא חוץ לבריכה ה"ז פסול לזבים ולמצורעים ולקדש מי חטאת עד שידע שיצאו כל מי המקוה שהיו בתוך הבריכה עכ"ל, ויש לעיין מה הדין במי הזחילה שהיו מחוברים להמעין ונכנסו להבריכה טרם עשה ההמשכה לחוץ, אם אותם המים נחשבים למי הבריכה, או למי מעין, ולפי מה שביארנו דאין המים האלו פוסלים בזחילה, משום דעכ"פ תורת מעין עליהם עבור עצמן, א"כ פשיטא שאינם בכלל מי בריכה, והמה יצטרפו למי מעין, דאח"כ לענין מים חיים, וזה מדויק לשון הרמב"ם שכתב עד שידע שיצאו כל מי המקוה שהיו בתוך הבריכה, - והכוונה שהיו מעיקרא טרם נכנסו כל עיקר מי המעין, אבל מי המעין, אפי' אותם מים שלא הי' עליהם תורת מעין להכשיר את הבריכה גם לענין שתועיל בכל שהוא, - מ"מ תורת מעין על המים. לגבי עצמן שנחשבים מים חיים, מטעם כיון שעכ"פ הי' להם התחברות במעין, עכ"פ ביארנו דלא מהני שום חיבור למעין לטהר בזוחלין, היינו מקוה הזוחלת, - איברא דלשון הב"י והב"ח בדוחק ליישב דבריהם להכוונה שכתבנו, אמנם עיקר הענין מבואר ברוחב לפי דברי הראשונים המבוארים לנכון בכל זה, - לכן לדינא לדעתינו אינו מועיל החיבור להמעין להציל את המקוה מפסול זוחלין, והכל כמו שמבואר לעיל.