נזר הקודש - זבחים ריז

וא"כ תמוה מדוע השמיטוהו הפוסקים לברייתא זו,- וגם הרמב"ם לאן הביא זה להלכה, - ומצאתי בב"י שעמד בתמי' בדין זה דטבילת כלים בתוך כלי בד"ה ודע, יעוי"ש, - והנה מתרץ הב"י דסברי הפוסקים דע"כ המשנה דשידה תיבה שבים וכו' כשפופה"ג, הרי מבואר דים בעי לטבילת כלים שיעור שפופה"ג אעפ"י שים דינו כמעין, לד' יוסי דמטהר בזוחלין בים, ומדלא פליג ר' יוסי בזה לומד דסגי בכל שהוא, ע"כ דסתם משנה סוברת דלכו"ע בעינן גם במעין כשפופה"נ, יעוי"ש. - ולדעתנו יש לדחות דר' יוסי דקאמר כל הימים מטהרין בזוחלין, היינו שלענין זוחלין דינו כמעין, אבל לשיעור ארבעים סאה אפשר שדינו כמקוה, - ומה"ט בגל שנתלש מן הים בעינן ארבעים סאה לכו"ע, -והיינו משום דאזלינן בתר דרכו, וכיון שדרכו בזוחלין להיות זוחל והולך להכי מטהר בזוחלין, ולענין שיעור כיון שלא מצינו לים בפחות מכשיעור, וכן מצאתי בב"ח, - וא"כ אפשר לומר לענין התחברות דבעינן שיעור כשפופה"נ, מטעם שהוא במקום שיעור ארבעים סאה, אבל במעין אפשר דסגי גם בהתחברות דמשהו, - עוד פירש הב"י דמפרשי הפוסקים דברי התוספתא ובמעין כל שהוא, היינו שאף במעין שהוא בכל שהוא מ"מ בעינן כשפופה"נ, יעוי"ש, גם זה דוחק, משום דא"כ הלא הי' להתנא לשנות בקצרה, והשקן למקוה ולמעין בשפופה"נ. - וע"כ הפירוש כפשוטו דלמעין סגי בכל שהוא, וכן מפרש הר"ש בפ"ו דמקואות מ"ה שהביא שם לתוספתא זו ומפרש הדברים כפשוטן דלמעין סגי בכל שהוא, - וגם הרשב"א ע"כ מפרש תוספתא זו כפשוטו מדכתב בשער המים בדין זה דטבילת כלים בתוך כלי כתב וז"ל בד"א במקוה אבל אם נתנה במי מעין אפי' אין במים שבמעין חוץ לכלי מ' סאה ושאין בפי הכלי כשפופה"נ טובלין בתוכו, לפי שהמעין מטהר בפחות ממ' סאה, יעוי"ש, והובא גם בב"י, - והנה ע"כ מקורו של הרשב"א מהתוספתא זו, - וע"כ דסבר הרשב"א דתוספתא זו הלכה היא, וגם מפרש הדברים כפשוטן, דמעין לא בעי כשיעור שפופה''ג לטבילת כלים, וא"כ תמוה על הרמב"ם שלא הביא תוספתא זו להלכה. והנה יש להבין עיקר דינא דהתוספתא וביאורה דמה הבדל יש באמת, בין מקוה למעין, דהלא אם דין הוא בחיבור דהשפופה"ג עושה התחברות, א"כ מה לי מקוה, ומה לי מעין:

דאעפ"י שמעון מטהר בכל שהוא, מ"ם לענין חיבור בעינן כשפופה"נ, מטעם דבפחות מזה אין כאן מעשה התחברות, וגם דברי הרשב"א שכתב דלהכי סגי בפחות משסופה"נ מטעם דמעין מטהר בכל שהוא, תמוה דמה ענין זה לזה. ח ונראה בביאור הענין דהנה לכאורה לפי הכלל דבכלי טמא לא בעינן חיבור שפופה"נ. והיינו מטעם המגו דמהני טבילה להחיצון מהני גם להפנימיים, - ולכאורה גם כשהכלי החיצון טהור אכתי לפי הכלל שאמרו חכמים כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה, והמשקין חוזרין ומטמאין כלי, כמבואר בפסחים י"ח. והכא תיכף כשנכנסו המים מעט לתוך כלי החיצון נטמאו המים בנגיעתם מגבו בכלי הפנימי הטמא וחוזר ומטמא את החיצון, -והוי חיצון כלי טמא, ושוב יש כאן מגו דסלקא טבילה לחיצון, וא"כ לא ליבעי כשפופה"נ, ודוחק לומד מטעם דכיון דלא הוי טומאה זו אלא מדרבנן, - ומצאתי בטורי אבן לחגיגה שהעיד בזה, יעוי"ש. - ונראה לפי מה שכתבו הפוסקים, וכתבנו לעיל, דעיקר פסול זוחלין במקוה הוא מטעם קטפרס, ובזה ישונה מקוה ממעין, דלמקוה יש חיבור עצמי, ולמעין אין חיבור עצמי, ומזה נלמד דמעין מטהר בכל שהוא, מטעם דתמיד הוא כ"ש כיון שאין לו שיעור מטעם חסרון התחברות, - ובזה יבואר לנו דברי התוספתא ההבדל שבין מקוה למעין, - דבמקוה לא נטמאו המים הראשונים הנכנסים לתוך הכלי, מטעם כיון שמחוברים הם להמקוה כולה, - ואעפ"י שהוא פחות משפופה"ג שהוא שיעור חיבור, - אמנם גם בלעדי החיבור השפופה"נ יש לחשוב המים דהמקוה אשר נכנסים המה להכלי כאילו הם בהמקוה עצמה, והכלי הוא כחורי המקוה, - ורק לעשות טהרה בעינן שפופה"נ, אבל לגבי המים עצמן שלא יטמאו לא בעינן שפופה"נ, וסגי גם בהחיבור המשהו - והוא מטעם דחשבינן לכל המים כגוף אחד, וממילא לא נטמאת החיצון, - וא"כ הרי חסד טבילה להכלים הפנימיים מטעם שאין טובלין בכלי. - ולהכי בעינן נקב כשפופה"נ, ובזה חשבינן כאילו הכלים המה בהמקוה עצמה, משא"כ במעין דאין לו תורת התחברות, וממילא המים הנכנסים בהכלי נטמאו, ושפיר מהני טבילה לכלים הפנימיים, מטעם מגו, וכמש"נ שזהו סברת הרשב"א שכתב שכיון שמעין מטהר בכל שהוא, והוא מטעם דאין לו התחברות, וממילא שייך טומאה להמים הנכנסים ראשונים לתוך הכלי, - והא דהשמיט הרמב"ם להתוספתא דבמעין סגי בכל שהוא, - אפשר דסבר הרמב"ם דלא אזלינן בתר דרבנן, כיון דמדאורייתא אין כאן טומאה, ומצינו כזה במקו"א, סוכה כג, פליגי ר"מ ור"י, והרמב"ם פסק בפר"ד מה' סוכה הט"ז דאזלינן בתר דאורייתא, וע"כ התוספתא אזלא למ"ד דסבר דהדרבנן מועיל גם לדאורייתא, - עכ"פ מבואר דכעין סברת הרא"ה מבואר גם בתוספתא וכמש"נ. ט והנה לפ"ז אפשר לומר בסברת הרמב"ם ג"כ דגם הרמב"ם סובר לחלק בין מקוה למעין, והוא דאעפ"י דבמעין סבר דלא מהני החיבור למעין לחיות טובלין בכלי, וכמו שמבואר במשנה דמעין, וכמו שביארנו לעיל,- אמנם במקוה שאני דהחיבור להמקוה עדיפא וכמ"ש הרא"ה, והוא מטעם דחשבינן להנטבל כאילו הוא בהמקוה בעצמותה, - ובזה יובן היטב דברי הרמב"ם שהשמיט כל עיקר האי דינא דקבלת