נזר הקודש - זבחים רטז

כתב בתשובה ח"ג סי' רכ"ח וז"ל מעין שהעבירו על גבי השוקת וכו' פי' השוקת כלים שמניחים סמוך למעין כדי שיכנסו שם מי המעין פסול לטבול ולהטביל בתוך השוקת. וכשאין מ' סאה במים שבין המעין לשוקת, אבל מן השפה לחוץ אפילו במים כ"ש שחוץ לשפה מטבילים בו וכו' [היינו בתורת מעין] ואם הכלי נקוב כשפופה"נ ונכנסין מי המעין שיש בו מ' סאה דרך אותו נקב אעפ"י שאין בכלי מ' סאה טובלין ומטבילין בתוך הכלי יעוי"ש, - הרי דברי הרשב"א ברור מללו, דהחיבור עושה תורת הכשר, וכל ההכשר שיש בהמקוה הגדולה נתכשרה גם הקטנה, והיינו דהחיבור שפופה"ג יש בו פעולת מכשיר, - ויש לעיין מדוע מצריך הרשב"א מ' סאה שיהי', הלא הא כיון שמחובר למעין, ומעין מטהר בכ"ש, ולשיטת הרשב"א אף לאדם לא בעינן מ' סאה במעין, וכמו שמבואר בב"י ריש סי' בד"ה ומ"ש ואף וכו'- ואפשר דסבר הרשב"א דהחיבור שפופה"נ אינו גורם להיות תורת מעין על המים שבתוך הכלי, והיינו שאין לדון תורת מעין רק במקום שיהי' מהלך מתחילתו, והמים שבתוך הכלי הוא הילוך חדש, ואין כאן תורת מעין לענין השיעור, והא דכשר חוצה לה אפי' במים כל שהן אם רק יש כדי לטבול זהו מטעם שבאופן זה הוי כמו מעין, ותורת מעין עליו לגמרי, כיון שהוא זוחל והולך כדרכו, -ולפי דברי הרשב"א ע"כ עיקר העדות שהעיד ריב"ב על שוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפופה"נ ושלחו בית שמאי ופתחוה עד רובא, היינו ג"כ מטעם העירוב לעשות התחברות ולא לבטל מתורת כלי, מטעם כי גם כלי כשר בזה. - וכן פירש"י ביבמות ט"ו דבי"ש הרחיבוה בכדי לערב המקואות יפה, ואפשר שגם דעת רש"י כשיטת הרשב"א, - והנה הרב ברטנורא פירש דבעינן שבירת רובא בכדי לבטל מתורת כלי, - וזהו דלא כשיטת הרשב"א, - אמנם דבריו בלא"ה תמוה דהלא מה מהני לבטל מתורת כלי הא דשבירת רובא, הלא הדין בכלי אם עדיין יכולה לקבל מים למטה תורת כלי עלי', וא"כ הו"ל לפרש דבי"ש פתחוה בשולי הכלי, דאל"כ אין תועלת בשבירה כלל, עכ"פ מבואר דנידון דידן תליא בפלוגתא דהרשב"א והרא"ש. ה והנה דעת הרמב"ם נראה שדעתו כדעת הרא"ש מדמפרש להמשנה דמעיין כפירושו של הרא"ש, וכן מצאתי בב"י בשם מהר"י טאיטאסק שפירש כן, כמבואר שם, וכן פירש ומבואר כן בד"מ אות י"ב, אמנם נראה דהבדל יש בין חיבור למעין, לחיבור מקוה אשבורן, כאשר יבואר, והוא לפי דברי הראב"ד שכתב בשם רבותיו וז"ל שלא אמרו שהמים שאובין נטהרו כשפופה"נ אלא כשהם בתוך מקוה או ים שמטהרין דוקא כמותן, דהו"ל כמין אחד, אבל לגבי מעין שהוא מטהרן בזוחלין, משא"כ המים שבכלי אין מוציאין מדי שאיבה כשפופה"נ, ואין מטבילין בו לא אדם ולא כלים עד שיהא נקוב כמו"ר שיצא מתחת כלי, יעוי"ש, ודברים אלו צריכין ביאור, - וכבר עמד בזה החת"ס בסי' ר"ט, יעוי"ש, - אמנם ההבדל בזה בין מקוה אשבורן למעין, הוא כמו שכתבו הפוסקים בטעם הזוחלין דפסול במקוה דאשבורן, משום קטפרס ואין לו חיבור, עי' בביאורי הגר"א ז"ל אות צ"א. - וכל מעין הוא קטפרס, ואין לו חיבור עצמי וכולו אחד וזהו ההבדל בהשקה שבין מעין למקוה, כי במקוה שהמים מחוברים ואז המים שבכלי כשיש להם להמים חיבור כשפופה"נ להמקוה אז נחשבים המים לגוף אחד, וממילא יש השקה למים האלו מטעם דנחשבים המים שבכלי כי הם בהמקוה עצמה, וזהו השקה מעליא, שהמים זרועים בהמקוה ונתבשרו, - אמנם במעין באופן שהמים בכלי ויש להכלי חיבור להמעיין ע"י שפופה"נ, - הנה מפני שהמים שבמעין כיון שאין להם חיבור עצמי, ומים שבכלי הכלי מחברן, נמצא דאין כח השפופה"ג לחבר המים שבכלי להמעין להיותם אחד, ואעפ"י שהללמ"מ דיש חיבור לשפופה"נ לחבר, אבל כל זה הוא דוקא לענין ליתן תורת מעין גם על המחובר, אבל אין זה השקה לומר שהמים האלו שבכלי המה נישוקים לזרועים בהמעין, כיון שע"כ נפרדים המה זה מזה בחיבור העצמי, דלמעין אין חיבור עצמי, ולהמים שבכלי יש חיבור עצמי, וזהו כוונת הרא"ה בשם רבותיו שכתב דבאשבורן הם כמין אחד, והוא נכון מאד בשיטת הראשונים בזה, - ונראה להביא דאי' לשיטת הרא"ה וכאשר יבואר בעזה"י. ו תניא בתוספתא פד"ה דמקואות עריבה שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה שפופה"ג ומעין כל שהוא, ר' יהודה אומר משום בי"ש [בי"ה לגירסת הגר"א ז"ל] בכלי גדול ד' טפחים ובקטן כרובו, קומקום שהוא מלא כלים והשיקן אעפ"י שפיו צר כל שהוא כלים שבתוכו טהורים, הטהו על צדו עד שיהא בפיו כשפופה"נ, יעוי"ש, וכתב הרמב"ם בפר"ג הכ"ו וז"ל כלי טמא שנתן בתוכו כלים אחרים והטביל הכל עלתה להן טבילה, אעפ"י שפי הכלי צר ביותר, שהרי המים נכנסין לו ומתוך שעלתה טבילה לכלי הגדולה עלתה טבילה לכלים שבתוכו, ואם הטהו על צדו והטביל לא עלתה להן טבילה עד שיהי' בפיו רחב כשפופה"נ, יעוי"ש, וזהו דינו דהתוספתא, וביאור הדברים דהנפק"מ בין הטבילן דרך פיו להטבילן באופן שהטהו על צדו, - היינו דבשטבל דרך פיו עלתה הטבילה להחיצון, ויש בזה מגו דסלקא טבילה להחיצון וכו' משא"כ בהטהו על צדו והחיצון לא טבל במים בראוי, וא"כ לא עלתה טבילה לחיצון ואין כאן מגו, - ולהכי בעינן שתהי' הנקב שהמים נכנסין בו כשפופה"נ שזהו שיעור המחבר למי המקוה, - והנה עוד מבואר בתוספתא זו דדוקא במקוה בעינן כשפופה"נ השיעור, אבל למעין סגי גם בנקב כל שהוא, ומשמע אף שמטה הכלי על צדה, או באופן שהכלי החיצונה אינה צריכה לטבילה כגון שהיא. טהורה, ואין כאן מגו, וכדמבואר בחגיגה כ"ב, ומכל זה במעין סגי בכל שהוא, והיא סתמא דברייתא וא"כ