נזר הקודש - זבחים קצא

להאי דרשא דשלש מחנות. - וא"כ דין זה תליא בפלוגתא דתנאי וגם על הרמב"ם יש לתמוה דפוסק בפר"ה מפר"א ה"ה דביציאה לחוץ מטמא בגדים, ופוסק בפר"ג דשריפת פר"א חוץ להר הבית, ומבואר בכס"מ שזהו חוץ לשלש מחנות. - וצ"ע. ע"ב תוד"ה יצאו וכו' ועי' במל"מ פר"ה מעירובין מה שהקשה בזה וכתבנו לעיל בדף נ"ט מזה. ד"ה כאן קודם הגרלה, בפר' שני שעירי אמרינן דחייב על שניהם, והיינו למסקנא דשמעתין דמשני כאן קודם וידוי יעוי"ש, - ולא ירדתי לעומק כוונתם בזה דהלא קודם הגרלה פשיטא דחייב מטעם המבאור שם בגמ' הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ, וא"כ מדוע קאמרי התו' הכא דזהו למסקנא דשמעתין, אדרבה קודם הגרלה עדיפא לענין חיוב, וכמו שמסקו התוס' הכא בהדיא. רש"י ד"ה קודם הגרלה פירש הוי ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה, - וקשה הא קודם הגרלה בלא"ה אתי שפיר דהרי ראוי לשעיר הנעשה בחוץ, וכמבואר בגמ' יומא ס"ב, וצ"ע. והנה הרמב"ם בפרי"ח ממעה"ק הי"א כתב במסקנא דש"ס דקודם הוידוי חייב הואיל וראוי לבוא לפני ד' לוידוי. והשיג הראב"ד דמבואר בגמ' דיומא דלאחר הגרלה פטור, יעוי"ש. ביאור דבריו דכיון דמבואר בגמ' דלהכי חייב קודם הגרלה מפני שראוי לשעיר הנעשה בחוץ, דהיינו שראוי לקרבן חטאת ממש, וא"כ לאחר הגרלה דשוב אינו ראוי לקרבן בפנים, אעפ"י שעדיין מחויב לבוא לפנים להתוודות עליו, אמנם כיון שאין מטרת קרבן עליו אין עליו חיוב שחו"ח. וזה היפוך דברי הרמב"ם שכתב דבשביל חיוב כניסה דפנים להתוודות עליו, יש עליו חיוב חוץ, - והנה מרן בכס"מ מפרש דסבר רבינו דכוונת התנא שם ביומא בברייתא דנקט עד שלא הגריל עליהם חייב, היינו דקרי התנא להוידוי בשם הגרלה יעוי"ש, - ביאור הדברים דהוידוי הוא גמר ההגרלה, ובזה מתאימים סוגיא דזבחים ודיומא. והיינו דלפי המסקנא דזבחים גם בחיוב כניסה דלפנים למטרת הוידוי גם כן יש עליו חיוב חוץ, - ואולי אפשר לומר דזהו גם כן כוונת התוס' לעיל שהקשו דהכא מסיק הש"ס דקודם הוידוי יש עליו חיוב חוץ, והתם ביומא מבואר דדוקא קודם הגרלה יש עליו חיוב חוץ, והיינו דקודם הגרלה דהתם היינו קודם הוידוי, אלא שהלשון אינו מכוון. (ומה שכתב בכס"מ שם ורש"י פירש בענין אחר, לא מצאתי זה ברש"י] - ועכ"פ יוצא מזה שיטת רש"י והרמב"ם ותוס' דכל שראוי לבוא בפנים לאיזו מטרה שתהי' יש עליו חיוב משום חוץ. א דף קי"ד בשלמא רובע ונרבע וכו' ומסקנא בולדות קדשים, ופירש"י דהיו ראוין אגב אמן. - ויש לעיין דכיון דסבר בהווייתן הן קדושין, א"כ מה שייך לומר בזה דהיו ראוין אגב אמן כיון שתורת חולין גמורים עליהם, -והנה לרש"י לשיטתו דפירש לעיל צ"ח דעכ"פ איכא תורת קדושה אף על השליל, יעוי"ש, אתי שפיר הכא גם כן, אבל זה תמוה הרבה כמו שהקשו שם התוס' בד"ה אף כל דהקשו מהא דשליל דחטאת שאין עליו תורת חטאת ונאכל לכל אדם, וכמבואר שם, והיא תמי' רבתי לרש"י, - אמנם נראה בביאור שיטת רש"י בזה דסבר רש"י דאעפ"י שאין על השליל קדושת הקרבן, אמנם יש בזה חיבור להקדושה, והיינו דהשליל בעודו בבטן יש עליו קדושה מטעם ההתחברות, ובדימיון להא דחיבורי עולין, דלעיל ק"ז, - ורק בהפרדם מהבהמה נתבטלה הקדושה גם כן, ובזה מיושב הא דשליל דחטאת שאין עליו תורת חטאת משום דלאחר שנפרד השליל מהבהמה אין עליו קדושה כלל, ולהכי נאכל שליל דחטאת לכל אדם, - משא"כ בעודו בבטן שעכ"פ יש עליו קדושת ההתחברות, וכמו שנתבאר, - ואתי שפיר לפ"ז בסוגיא דידן דשפיר נקרא שהיו ראוין להבאה אגב אמן, מטעם קדושת ההתחברות, - אמנם לשיטת התוס' דלא סברי האי סברא דקדושת ההתחברות תקשה הכא בסוגיא למ"ד בהווייתן הן קדושין, מה שייך בהו לומר שהיו ראוין לפתח אה"מ מטעם קדושת האם, כיון שתורת חולין גמורים עליהם, - וזהו שהקשו התוס' הכא קסבר - ולשיטת רש"י מיושב היטב כמו שכתבנו, וע"כ שזהו כוונת רש"י שפירש דמעיקרא עם אמן נראו לבוא, ומיושב קושיות התוס' והתוס' לשיטתם דלעיל צ"ח הקשו הכא. ב אבל יש לתמוה לפי מה שמבואר לעיל בהא דשעיר המשתלח דקודם הגרלה יש עליו חיוב חוץ מטעם דעתיד ליכנס משום הגרלה, וגם קודם הוידוי יש עליו חיוב חוץ מטעם דבעי ליכנס להתוודות עליו, וכמו שכתבנו לעיל מזה שזהו שיטת רש"י ותוס' והרמב"ם, וא"כ מבואר מזה דאף בראוין לבוא לפתח אהל מועד לאיזה מטרה שיהי' אפילו שלא למטרת הקרבה ג"כ תורת ראוין להבאה עליהן, וכמו שכתבנו לעיל, וא"כ הכא גם כן כיון שעכ"פ ישנו להשליל בתורת הבאה לעזרה מטעם האם, דהיינו שכן הוא המציאות דהשליל יכנס לעזרה בשביל האם, ואין להשליל תורת חולין בעזרה, כמבואר בתמורה י"ב, וא"כ שפיר שייך לומר דהוי ראוין לפתח אה"מ, ושפיר איצטריך קרא מיוחד למעטם מחיוב חוץ. וא"כ מאי הקשו התוס' בזה אח"כ ראיתי בתוס' תמורה כ"ד קסבר, שכתבו שם גם כן דבשביל הכניסה דהשליל לעזרה מטעם אגב האם, שפיר נקרא ראוין לפתח אה"מ יעו"ש, וע"כ ביאור דבריהם כמו שכתבנו אמנם התוס' הכא בסוגיין לא סברי סברא זו, וע"כ צריך לומר דלא דמי להא דשעיר המשתלח דבשביל כניסה דהתוודות יש עליו חיוב חוץ. היינו מפני שזהו חיוב מצד עצמו, משא"כ בהא דשליל שאין עליו חיוב