נזר הקודש - זבחים קסח

שבתוכו והכלי חם, ועכשיו אין ששים לבטל הבלוע, ומ"מ לא נאסרו הבלועים מצד חסרון בישול. - זהו שיטה הט"ז בסברא. וא"כ אין ענין דברי הט"ז להא דתתאה גבר, כי ודאי מודה הט"ז כי העשת בעצמותו הוא חם, ודין כ"ר יש עליו, ומבשל הניתן בתוכו - ופשיטא דלענין איסורי שבת שאסור, מפני שמבטל מה שהניתן בתוכו. יב והנה נראה ראי' לדברי הט"ז מדברי הרמב"ם פ"ח מק"פ הי"ב וז"ל נטף מרוטבו על החרס, וחזר עליו, יטול את מקומו שכל המרק והמליחה שתפרוש ממנו כשיצלה אסורה מפני שאינה בשר צלי עכ"ל יעוי"ש - וזהו וזהו דברי הרמב"ם שכתבנו לעיל. - הנה לא כתב לאסור הבשר, דהפסח מטעם דהוי צלי מחמת דבר אחר. - והיינו דסבר דבשר הפסח לא נצלה מחום המרק והרוטב, והיינו מפני שנפרש מאב שלו המחממו, - וגם בשר הפסח מיירי שנפרש מהאש, כמ"ש הר"ן בפ' כה"ב, והוא בב"י סי' פ"ז. - ובאופן זה אין תורת בישול להבשר. - והיינו כי הבשר החום שנפרש מהמחממו האב שלו,- אין לו כח לבשל הבלוע שבו.- אין בכח המרק לבשל בשר הפסח, דלא עדיף מהדבר הבלוע בו בהמרק, שדינו ככלי שהורק ממנו, - ומכש"כ שאין בכחו לבשל הבשר שהמרק בלוע בו. - להכי מפרש הרמב"ם דהמרק והרוטב הם בעצמותן אסורים מפני שאין זה בשר צלי - ומזה ראי' נכונה לשיטת הט"ז. דף צ"ו אלא קדרות במקדש אמאי ישברו, נהדרינהו לכבשונות וכו' - והקשו התוס' הא בעינן שבירה מצד גזירה"כ, - ביאור הדברים דסברי התוס' דהשבירה בכל"ח ומו"ש בשארי כלים הוא בתורת ביעור נותר, וכמו שכתב הר"ן שלהי ע"ז, וא"כ במאי מקיים מצות ביעור, - ובשם ד"ת כתבו דבשהוסקו נעשו הכלים חדשים, יעוי"ש. -ביאור הדברים דההיסק עושה גם פעולת השבירה, והיינו שמפני שנעשה מן הדין חדשה. א"כ ע"כ אמרינן דהישנה הלכה לה, ואין לך שבירה גדולה מזה. והנה הקשו התוס' על הר"ת מהא דבעי רבא בסוטה ט"ו נתאכמו והחזירו לכבשן וכו' ומאי תיבעי הא אמרינן פנים חדשות באו לכאן- ופליגי התוס' על הר"ת, יעוי"ש, - - ובספרנו ,דברי סופרים" סי' י"ח ביארנו שדעת הרמב"ם כשיטת התוס'. והנה מהא דמצינו בהיסק דכל"ח מהני לבטל טומאתן, אעפ"י שלא אמרה תורה שום טהרה לכל"ח, רק שבירה, ומכ"ז היסק מהני לבטל הטומאה, וע"כ דאמרינן דע"י ההיסק נעשה פנים חדשות, וממילא אמרינן דיש בזה תורת שבירה גם כן, מטעם דאמרינן דזהו כלי חדשה, והישנה הלכה והיינו דעי"ז נעשה בתורת שבורה, ומזה ראי' נכונה לשיטת הר"ת - דאילו לשיטת התוס' והרמב"ם תמוה מאד, דכיון דסברי דההיסק אינו אלא בתורת הכשר, והיינו בתורת הנעלה. וא"כ מדוע מהני זה לבטל טומאת כלי חרס בהיסק, כיון שאין טהרתן אלא בשבירה, - וצע"ג. והנה גם בדבר קושיות התוס' מהא דסוטה לענין דיחוי. - נראה בסברת ר"ת בהא דפנים חדשות, היינו דסבר דבאמת אין כאן בזה כלי חדשה ממש, דע"כ לא הוי כלי חדשה. רק באופן שמשבר את הכלי לכתיתין, ולרגבים, וכשמגבלן אח"כ ועושה מהם כלי גם בהיסק בתנור זהו כלי חדשה ממש. ואין לנו להשגיח על תולדתן שמכבר, מפני שהכלי הישנה כבד נתבטלה לגמרי, משא"כ בשנעשה בכלי שלימה ההיסק בכבשן התנור אין זה חדשה ממש, גם לשיטת הר"ת, רק תורת כלי חדשה יש בזה. והיינו לענין זה דאמרינן דנעשה בה מעשה ההכשר, ופעולת ההכשר שנעשה ע"י ההיסק נקרא פנים חדשות, - אמנם עכ"פ אין זה כלי חדשה ממש מצד הטבע, וזהו שמספקא לי' לרבא שם בסוטה לענין דחוי, היינו אם ההיסק בכל"ח יסלק גם תורת הדחוי, והיינו דאפשר דלענין לסלק ולבטל את הדחוי שמכבר לא סגי בזה שנעשה חדשה מן הדין, אלא בעינן שתהי' נעשית חדשה ממש, כטבע יצירתה,-ומיושב בזה גם כן מה שיש לתמוה הרבה לשיטת ר"ת בהא דבעי רמב"ח מנחות ס"ט בפיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי אם הוי עיכול להיות נחשב ככלי גללים, יעוי"ש, ולשיטת הר"ת קשה מדוע לא אמרינן בזה דהעיכול עושה פנים חדשות, כמו היסק בכל"ח בכבשן, - אבל בדברינו אתי שפיר, דאעפ"י שמצד הדין עושה העיכול לפנים חדשות אמנם עדיין מספקא לי' לרמב"ח דאפשר דלענין להיות נחשב כלי גללים לענין קבלת טומאה, בעינן שתהי' כלי גללים ממש, מצד הטבע, ולא סני מה שנעשה גלל מצד העיכול, מן הדין, וכמובן. תוס' שם וא"ת וכו' וי"ל חידוש הוא שהתירו הכתוב בשבירה וכו' כיון דעדיין טעם חטאת בחרס וכו' יעוי"ש- מבואר מדבריהם דלאחר שיקיים מצות שבירה בכלי חרס דחטאת חידשה תורה דטעם חטאת הנשאר בהחרט נעשה היתר, - ותמוה לומר דטעם חטאת הנשאר נעשה מותר לכל. דאטו השבירה בהכלי בכחו להפך ולעשות מאיסור להיות היתר, וצ"ע - והנה אפשר לומר דשבירת הכלי עושה את הנשאר בהחרסים הנשברים כקליפה דעצמות והגידין, שאין בהם קדושת קדשים, וה"ג לאחר שנשברו ונעשה מצותן, נתחללה הקדושה דהחטאת בטעם החטאת הנשאר בהחרסים. והנה לפי מה שכתבנו לעיל בשם הר"ן דענין מו"ש ושבירה בכלי חרס הוא ענין ביעור נותר, לפ"ז יש לעיין היאך הדין באש"ת לר' יהודה דסבר דאין באש"ת דין ביעור נותר, אם יהי' נוהג בו דין מו"ש- ומצאתי בחת"ס האו"ח סי' קט"ו שמסתפק בזה