נזר הקודש - זבחים קמ

ב והנה יש לעיין בהא דנקט התנא הא דשהתה מעל"ע ושחטה, ולא נקט גם בדיקה, מורה כסברת הרמב"ם, והיינו דנקט התנא הסיבות וההכשר אשר על ידי זה תוכל הבדיקה להיות - והיינו כסברת הרמב"ם דהשהיי' דמעל"ע הוי הסיבה אשר עי"ז יכול האדם להכיר, ואז יברר ויבדוק, - ומדויק דנקט התנא אם שהתה מעל"ע ושחטה. -היינו דכמו דהשחיטה הוי סיבה להבדיקה, גם השהיי' דמעל"ע סיבה להבדיקה, וזהו כסברת הרמב"ם לסברת הר"ן קשה מדוע נקט התנא בירור דהריסוק, - ולא נקט בירור דהבדיקה. - ולסברת הר"ן אפשר שזה מרומז בהא דנקט התנא ושחטה. - דלכאורה הלא פשיטא דבעינן שחיטה. - אמנם הביאור בזה דבעינן שחיטה בשביל הבדיקה שתברר על הכשרה. ג והנה לפ"ז ע"כ דהבדיקה בנפולה הוי מדאורייתא לכו"ע, דלא מיבעי לשיטת הרמב"ם דסבר דרק לאחר המעל"ע יש התגלות ריעותא דריסוק אברים. - נמצא דהשהיי' דמעל"ע אינו מברר לן מאומה בלא בדיקה, והריעותא דנפולה כמו שהיא בחזקת איסור עומדת, - אלא אף גם לסברת הר"ן דסבר דהשהיי' דמעל"ע הוי בתורת מברר שבזה ידענו שיצאת מחשש ריסוק אברים. - אמנם כיון שעדיין הריעותא ברורה לפנינו בהא דאינה הולכת, א"כ מדי חששא דפסוקת האברים עדיין לא יצאת,- והבדיקה דרושה לברר בזה - ולא שייך בזה לומר רוב בהמות כשרות הם. - כיון דהריעותא דאינה הולכת לפנינו, ואיתרע רובא, והרי היא בספד"א, ולחומרא. - וא"כ ע"כ חיוב בדיקה מן התורה יש בזה. - וכמש"נ. ד ונראה להביא ראי' מוכרחת דע"כ הבדיקה דנפולה הוי מדאורייתא. - והוא מהא דתנן במשנה כל הזבחים שנתערבו וכו' ובטרפה ירעו עד שיסתאבו וכו' - ובסוגיא הכא מוקי ריש לקיש דאיערוב בנפולה, וסבר הלכה צריכה בדיקה יעוי"ש. -והנה הב"י ביו"ד סי' נ"ז הביא בשם מצאתי כתוב למה אין כל העדר מותר, מכח ספיקא דרבנן לקולא וכו' - [והיינו דמדאורייתא בטל ברובא, - ורק מפני שהוא ברי' ודבר שבמנין, להכי ליתא בביטול, אבל כיון דהוי מדרבנן ומדאורייתא חד בתרי בטלן, ומתרץ דמיירי שנודע הספק איסור קודם שנתערב, ובאותו פעם הי' ספק איסור דאורייתא. - ונעשה הספק כודאי, וכשנתערב בעדר, הוי כמו ודאי איסור דאורייתא שנתערב בעדר יעוי"ש. - נמצא לפ"ז דלר"ל דמוקי בנפולה, ותיקשה ג"כ הא הוי ספק דרבנן בתערובות. - וע"כ מוכרחין לומר דהוי ספק דאורייתא קודם שנתערב. - ואם אמרינן דבדיקת נפולה הוי דרבנן, ומדאורייתא לא בעי בדיקה, והרי הוא כרוב בהמות דעלמא, ועומדת בחזקת כשרות,- ולפ"ז פשיטא דע"כ כשהוא בתערובות דכל העדר, דאין בזה אלא ספק דרבנן גרידא, וביותר דהוי תרי דרבנן, כיון שעצם האיסור הוא דרבנן, וגם ע"י התערובות הא דברי' לא בטל, הוא מדרבנן, וא"כ תיקשה מדוע ירעו עד שיסתאבו, - וע"כ מוכח מזה דבדיקת נפולה לאחר שהיי' מעל"ע הוי דאורייתא.- וכן יש להוכיח גם כן מהדרכי משה שכתב לתרץ על הקושיא של המ"כ שהביא הב"י, דלהכי לא אמרינן בזה ספק דרבנן להקל, דעיקר הספק נולד בדאורייתא יעוי"ש. יעוי"ש - וסברא וסברא זו מוכרחת גם בנפולה אליבא דר"ל. - וכמו שכתבנו לעיל. - וא"כ מוכח גם כן דגם סבר דבדיקת נפולה הוי מדאורייתא. - וכן יש להוכיח מהשיטמ"ק הכא שפירש בהא דתנן טרפה באופן דבעי בדיקה, ומספק לא מעיילינן חולין לעזרה יעוי"ש. - וא"כ מבואר גם כן דהוי בדיקת נפולה חיוב דאורייתא, ומשו"ה הוי ספיקא דאורייתא. ה איתא ב"ק נ' ע"ב ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטי' מרה טרפי' רב נחמן אמר ר"נ אי שקיל מרי' דהאי תורא קבא דקמחא ואזיל תני בי מדרשא אם שהתם מעל"ע כשרה לא אפסדי' לתורא דשוי כמה קבי, יעוי"ש ולכאורה אם אמדינן דבדיקה חיובית יש גם לאחר השהיי' דמעל"ע, א"כ מניין לר"נ לומר דבר בדור דאילו שהה מעל"ע לא הי' מפסיד לי' תורא, הלא שפיר אפשר להמצא ריסוק אברים בפנים. - והנה לכאורה אפשר לומר דסבר רב נחמן דלא בעינן בדיקה כלל אחר שהיי' מעל"ע. - וכנראה שזהו כוונת התוס' שם שכתבו בד"ה אם - דאין להוכיח מסוגיא דחולין נ"א דבעי בדיקה לאחר שהיי' דמעל"ע יעוי"ש אמנם דבריהם תמוהים מאד, דהלא בהדיא מבואר בחולין נ"ו גבי שהתה מעל"ע דצריכה בדיקה - ומצאתי בשיטמ"ק ב"ק שם עמד בזה בתמי' בדברי התוס'. - ולדעתינו הי' נראה לומר דשם מיירי הסוגיא באופן דעקרה הבהמה רגלי' להלוך. והיינו הא דננערה לעמוד המבואר בגמ', ומשמע דבאופן זה לא בעי בדיקה אחר שהיי' המעל"ע - וכן מבואר בשו"ת מהרי"ק סי' ס"א. - אמנם בהגהת הר"ף לרבינו הסמ"ק בדין נפולה כתב וז"ל וכן אם שהתה מעל"ע צריכה בדיקה, ואע"ג דבפר' שור שנגח קאמר ר"נ וכו' אם שהתה - מעל"ע ושחטה כשרה לא אפסידי' לתורא, לאו משום שיהא כשר בששהתה מעל"ע בלא בדיקה, אלא ה"ק אי שהתה מעל"ע אז הי' לה תקנה ע"י בדיקה, עכ"ל, - ומזה יש להוכיח דע"כ סבר דבדיקת נפולה הוי מדאורייתא, דאם עיקר הבדיקה לא הוי אלא מדרבנן, הלא בלא"ה יש ריוח בשהיי' דמעל"ע דלפעמים אם נאבדו המעיים בלא בדיקה, דאז הרי הוא בהכשר כדין נאבדה הריאה בלא בדיקה, דכשרה מטעם דבחזקת היתר עומדת, וא"כ בלא"ה לא הי' ההיזק ברור כל כך. - עוד נפק"מ לענין להאכיל בלא בדיקה לחולה שאין בו סכנה, דמותר לאכול דבר האיסור מדרבנן - וע"כ פשטות דברי הר"ף דבדיקת נפולה לאחר מעל"ע הוא דאורייתא. - וגם מפשטות דברי המהרי"ק, הובא בב"י משמע גם כן דבלא בדיקה אחר שהיי' דמעל"ע אסור מדאורייתא.