נזר הקודש - זבחים קיח

עכשיו שאמרה תורה שהדם נפסל בשקיעה"ח, הרי זה פסול מעליא, וממילא המחשב לזרוק בלילה הוי פיגול גמור. בדין שריפת קדשים. ע'"ב. המחשב לאור שלישי חזקי' אמר כשר דהא לא אינתק. - וקשה לפי מה שכתבו התוס' שבת כ"ד דהאי דאין שורפין קדשים דזהו מטעם דהקפיד הכתוב על שריפת קדשים שלא יהי' בלילה יעוי"ש, והיינו משמע מזה דאעפ"י שבאמת הגיע זמן לשרפה, ומ"מ אין שורפין בלילה מגזיה"כ, וא"כ מאי קאמר חזקי' דלא אינתק לשרפה. דלפי שיטת התוס' שפיר אינתק לשרפה, ורק מטעם שאין שורפין בלילה. ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה, - וקשה מזה בהא דהקשה הר' יוסף, הובא בתו' קדושין ל"ד ע"א, דהקשה דנשים שאין חייבות בעשה דיו"ט וכי תוכל להדליק וכו' יעו"ש, וקשה הא במצות שרפת קדשים פסולים ליתנהו מטעם זה דהוי מצות עשה שהזמן גרמא משום שאין שורפין קדשים בלילה, - ואפשר לומר דדין זה דבעינן ביום לשרפת קדשים זהו דוקא בשרפת נותר ולא בשארי קדשים פסולים, וכן משמע ביבמות ע"ב, וכן משמע ברמב"ם בפרי"ט מפסוה"מ שכתב האי דינא בנותר ופיגול, ומשמע שלא כן הדין בשארי פסוה"מ, וכוונת התוס' בשבת שם, ע"כ בנותר, ושם בקדושין הקשו התוס' בהא דאין מדליקין בשמן תרומה שנטמאת, וזה עצמו גזירה משום קדשים שנטמאו, ובזה הקשה הר"ר יוסף שפיר מדוע אסורה בזה אשה, כיון שע"כ שרפת קדשים טמאים הוי מצוה הנוהגת גם בלילה, וא"כ אם אמרינן שאשה ליתא בעשה דיום טוב, וכי תוכל להדליק, וכמש"נ. הגה"ה אמנם כבר האריכו בזה האחרונים ז"ל הפ"י והשעה"מ והמנ"ח מצוה קמ"ג ע"ש, אבל דבריהם צ"ע כאשר יבואר. ובעיקר הקושי' לכאורה בפשיטות י"ל לפי מ"ש התוס' יבמות דע"ב דקרא דאותו ולא אותה לראבר"ש איצטריך ע"ש, ה"נ י"ל דרבנו יוסף מקשה למ"ד של"ב נשרף בין ביום בין בלילה דלא הוי מ"ע שהז"ג, ועוד דזמן הדלקת נרות בשבת ויו"ט בלילה הוא, וא"כ עיקר דין דאין מדליקין בשמן שריפה בהכי איירי, וע"כ דאתי' כמ"ד דשל"ב בין ביום בין בלילה, ותרומה כיון שנטמאת כמי שעבר זמנה, ושורפין אף בלילה, וכמבואר בירושלמי שבת פ"ב ה"א, וכ"כ הראשונים ז"ל בחידושיהם ע"ש. ולפ"ז הוי א"ש הא דהשמיט הרמב"ם דין דאין מדליקין בשמן שריפה, לשיטתו שפסק בהל' פסוה"מ פי"ט ה"ה דבין בזמנו ובין שלא בזמנו אין שורפין אלא ביום. וא"כ לא משכחת דין דאין מדליקין, לא ביום, משום דשרגא בטיהרא מאי מהני וכמ"ש הפ"י, ועוד דעיקר בהדלקת מצוה קתני דין דאין מדליקין, וזה לא הוי אלא בלילה, ולא בלילה, משום דלאו זמן שריפת קדשים היא. אבל לפ"ז צ"ע הא דפסק הרמב"ם בפי"א מתרומות הי"ח דמדליקין נר חנוכה בשמן שריפה, וכמבואר בירושלמי ס' מסכת תרומות ע"ש. וקשה דהא אין ש שורפין קדשים בלילה. ואין לחלק בין תרומה לשאר קדשים, דהא לשיטת הרמב"ם שריפת תרומה טמאה מ"ע דאורייתא היא כמבואר בס' המצות מ"ע צ', ובפ"ג מהל' יו"ט ה"ח שכתב שם להדיא ששריפת קדשים שנטמאו מצות עשה שנאמר כו' ע"ש הרי מבואר דחלה ותרומה נמי מ"ע מה"ת, ומדברי הירושלמי הנ"ל נראה שהוא מדמי בפשיטות כל פסולי קדשים לנותר שאינו נשרף בלילה ואפי' תרומה טמאה וכ"ש שארי פסולי המוקדשין שאין חילוק דין ביניהם לענין זמן שריפתן וכן מבואר בת"כ פ' צו ספי"ב ביום כו' בנה אב לכל הנשרפים שלא יהיו נשרפים אלא ביום ע"ש. וכן נראה מדברי הרמב"ן ויקרא ז' פ' י"ז בפשיטות דכל פסולי המוקדשין אין שורפין אלא ביום ע"ש, וכ"ז דלא כמ"ש המנ"ח בשם כמה אחרונים ע"ש, והא דכתב הרמב"ם בפ"ז ממעה"ק ה"ה ושריפת כל הנשרפין כשירה בזר ובלילה, ר"ל שריפת הנשרפין, היינו פדים ושעירים הנשרפין, ובין שהן נשרפות כמצוותן ובין שלא כמצוותן, ובכ"מ מהג' מקומות ששורפין אותם, בכל ענין שריפתן כשירה בזר ובלילה, וזהו שכתב ושריפת כל הנשרפין, ולא כתב ושריפת כולן, וכ"נ מדבריו בפ"ג מהל' יוהכ"פ ה"ח שכתב שם ושריפתן כשירה בזר כו' ע"ש, וכן מוכח מדברי הירושלמי יומא פ"ו סה"ו מהו שיהו כשירים בלילה כו' ע"ש. וזהו המקור לדברי הרמב"ם אלו. ובודאי שגם הרמב"ם לא כיון אלא על הנשרפין הללו. וזה דלא כמ"ש המנ"ח שם. ולשיטת התוס' דקרבנות ציבור קרבי אחר התמיד, יש מקור לדין זה בבבלי, והוא מסוגיא מפורשת במנחות מ"ו ע"ב דפריך שם לבתר הכי לישרפינהו כו' והיינו בלילה כמבואר שם בתוס' ע"ש, והיינו משום דמעיקר מצוותן לשריפה עומדת ולא מחמת פסול באו לידי שריפה, אין זמן לשריפתן. ונראה עוד מקור לדין זה ממשנה מפורשת פסחים מ"ו ומניחה עד הערב ומשמע דאז שורפה ג"כ וכן מבואר בפי' המשניות להרמב"ם, וכן פסק בפ"ג מהל' יו"ט ה"ט ע"ש, וזהו כמו שפסק לענין נר חנוכה הנ"ל, אבל יותר תמוה ממשנה זו על עיקר דברי הירושלמי שבת הנ"ל דאוקמי מתני' דאין מדליקין כמ"ד שלא בזמנו שורפין אף בלילה. אבל הכא לענין חלה זו הניטלת בטומאה, ל"ש לומר כמו דאמרינן שם לענין תרומה דכיון שנטמאת כמי שעבר זמנה, דודאי הכא כנשרף בזמנו דמי, דכיון שהעיסה נטמאת מקודם, ומשעה שמפריש את החלה ביו"ט אין לה שעת הכשר לשריפה, עד בקר ראשון של חול, דביו"ט לא אפשר לשורפו משום יו"ט, ובלילה לא אפשר משום אין שורפין קדשים בלילה, נמצא דנקבע זמנו בבקר ראשון של חול, ובכה"ג כנשרף אז בזמנו נידון לענין דלא לישרף במוצאי יו"ט וכמ"ש התוס' יבמות