נזר הקודש - זבחים קטז

ו ובמה שכתבנו יש ליישב קושיות הטו"א במגילה ו' דהקשו שם התוס' אסוגיא דזבחים נ"א דקאמר דשירי הדמים הפנימיים הי' שופך על יסוד מערבו של מזבח, ואמר בגמ' מה טעם אמר קרא אל יסוד מזבח העולה וכו' וקשה הא בלא"ה שם המצוה מטעם אין מעבירין על המצות, ותירצו בשם הר' יהודה דאי לאו קרא הו"א דאין מעבירין וכו' הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד שפיר דמי, משו"ה איצטרך קרא דאסור בדיעבד. - והקשה הטו"א הא קיי"ל שיריים לגמרי אין מעכבין, - ופשיטא שהמקום אינו מעכב, - והניחא לענין שיריים פנימיים למ"ד מעכב איכא למימר דכמו שהם מעכבין, כן גם מקומן מעכב, יעוי"ש והנה מה שפשיטא דלמ"ד מעכבי גם מקומן מעכב, - בעי' היא בירושלמי. - וכנראה שלזה התכוון בגיוה"ש בירושלמי, - והנה בעיקר מה שהקשה על הרבינו יהודה שבתוס' - ראה פשוט דכוונתו, היינו, דאם בשביל אין מעבירין וכו' בדיעבד אם עבר המקום הזה אינו מחויב לשוב ולחזור למקום הזה שעבר, והטעם פשוט דאם יחזור להמקום הראשון, איכא משום אין מעבירין ממקום זה, - אבל כשייחדה תורה מקום קבוע, -הנה מחויב לשוב ולחזור לההוא מקום הקודם, בכדי לקיים המצוה הלזו של שפיכת שיריים להמקום המיוחד. ז והנה זהו בכל הקרבנות אשר שיריים לא מעכבי כלל, ורק בכדי לקיים מצוה דשיריים, דאז אם ישנן להשיריים, - הנהו מחויב לשוב להמקום המיוחד שקבעה תורה, אבל בחטאות הפנימיות. למ"ד שיריים מעכבין, בזה תנוח השאלה בדיעבד אם לא נתן על מקום המיוחד, -והיינו דהרי הוי שלא במקומו. - ובעי הירושלמי אם יש בכח בעיכובא הנתינה דשלא במקומו שתהי' לכהפ"מ פסול בשר. ח והנה הרמב"ם השמיט לבעי' זו דירושלמי, דדעתו ע"כ דשיריים אינם מעכבין אפילו בחטאות הפנימיות, כמ"ש בפרי"ט ה"ד ממעה"ק, - והנה בפר"ה ממעה"ק הי"א כתב ושירי הדם הי' שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, מפני שפוגע בו תחילה בצאתו מן ההיכל, - וע"כ הוא משום אין מעבירין על המצות, - ותמוה דהלא בגמ' מבואר דנלמד מקרא. - ואפשר דסבר הרמב"ם דמזה נלמד דין דאין מעבירין. א דף נ"ג היכי עביד ר' יוחנן ור' אלעזר ח"א נותן אמה אילך ואמה אילך וח"א מחטא ויורד כנגד חודו של קרן וכו' - הנה יוצא מזה דעכ"פ מיוחד מקום לדם חטאת אפילו לרבי, והוא סמוך לקרן אמה על היותר, ולא רחוק יותר מאמה ומשמע דאם נתן רחוק יותר מאמה לא כיפר, -וכן משמע מדברי הרמב"ם פר"ה ממעה"ק ה"ז דכתב דלכתתחילה בעינן בקרן ממש, ובדיעבד אם נתן סמוך לקרן אמה אחת מכאן או מכאן כפר יעוי"ש- נמצא לפי"ז שונה דין חטאת מעולת העוף, אעפ"י ששניהם למעלה, - והוא דבחטאת מלבד שהוא למעלה צריך להיות סמוך לקרן אמה, - ואילו עולת העוף כשר בכל הקיר אפילו רחוק הרבה מן הקרן, - והיינו שעיקר הקפידא בעולת העוף שתהי' על קיר המזבח דוקא ולמעלה מהחוט. - אבל אין קפידא באיזה - וכן מבואר ברמב"ם פר"ו ממעה"ק ה"כ יעו"ש - ויש לעיין היאך הדין בעולת העוף כשניתן דם המיצוי על חודה של קרן במקום חטאת אם כשר. - ומסתברא שאין קפידא בזה. - והתורה הקילה בעולת העוף ששפיר דמי על כל הקיר, אבל לא טמעט סמוך לקרן, והיינו משום דגם זה נקרא קיר המזבח. ב אמנם נראה דע"כ כל זה לרבי דמכשיר חטאות גם באמה הסמוכה לקרן וא"כ גם מקום דם חטאת הוא על קיר המזבח משא"כ לראבר"ש דסבר דדם חטאות דוקא בחודו של מזבח ופסול אם שינה, - א"כ אפשר שזה לא נקרא קיר של מזבח, - גם לעולת העוף, - ואם עשה שם מיצוי עולת העוף פסולה. . ג י וכן יש להוכיח מסוגיא דלעיל י' ע"ב דפריך שם לר' אליעזר דדריש הפסוק הכהן המחטא אותה דממעט אותה למעלה ואין דמו של אחר למעלה - ופריך והא שייר עולת העוף שהיא גם כן דמה למעלה, - ומשני ההיא ראבר"ש היא דאמר האי מקום לחוד והאי מקום לחוד. - וע"כ הביאור דאותה האמור בחטאת בא למעט גם עולת העוף, ולומר דעולת העוף פסולה, אם עשאה במקום חטאת. ד אבל לרבי דמכשיר חטאת גם בסמוך להקרן אמה אחת. - הנה לדידי' ע"כ האי אמה יש לו שתי שמות. א. שנקרא קרן מפני הסמיכות מקום להקרן. ב. נקרא קיר המזבח, כיון שעכ"פ קיר הוא,- וא"כ לפ"ז בעולת העוף שהכשירה תורה בקיר המזבח הכל בכלל כל מה שנקרא קיר. - ולרבי ע"כ גם הקרן נקרא קיר. - דאל"כ היאך מכשיר על הקיר סמוך להקרן - אם אינו נקרא קרן. - וע"כ דהקרן גם שם קיר עליו. ה ובזה יש ליישב גם כן מה שיש להקשות שם בסוגיא לעיל דמדוע דחיק הסוגיא לאוקמי' כראבר"ש דוקא, הלא גם לרבי שונה הא דעולת העוף מחטאת בהמה, דבחטאת בעינן לכהפ"ח סמוך לקרן אמה - ואילו בעולת העוף כשר בכל הקיר.- דליתא דכיון דגם עולת העוף כשר לרבי על חודו של קרן וא"כ אין למעט מהא דכתיב אותה בחטאת, לומר דעולת העוף לא נעשית במקום זה, דחטאת, דמורה המיעוט לעיכוב לפוסלה, משום דע"כ לרבי כשרה היא גם במקום זה דחטאת. - נמצא מבואר דעולת העוף כשנעשית בחודו של קרן לראבר"ש