נזר הקודש - זבחים קיד

איזה מהן עדיף יעוי"ש, דקשה והא כיון דחיוב מוספין הוה היום וחיוב תמידין הוא למחר, הא אית לן לומר בזה אין מעבירין על המצות, וביותר תיקשה לשיטת רש"י שכתבנו דבשביל אין מעבירין וכו' אנו דוחין אף המקודש כמו הא דתפילין של יד דדוחין את התפילין של ראש, אעפ"י שהתפילין של ראש מקודש יותר משל יד, בשביל האיסור דאין מעבירין וכו' ואסור לעבור משל יד לשל ראש, וא"כ לא יהי' דתדיר עדיפי ממוקדש, ומצות הקרבת התמידין עדיפי ממוספין בשביל שהם תדירי. אבל עכ"פ אסור להעביר על המצוה, מטעם דזה הוי החיוב היום, והתמידין יהי' החיוב למחר. - וכמו כן יש להקשות גם על הרדב"ז מסוגיא דמנחות וב"ה מצאתי במל"מ פ"א מהל' מגילה שעמד בזה על הרדב"ז מסוגיא דמנחות יעוי"ש. - ואפשר לומר כיון דתמיד בעי ביקור ד' ימים קודם הקרבתו, ותמידין העומדין להקרבה למחר, הרי בעינן בדיקה גם היום מדינא. נמצא דד' ימים קודם ההקרבה הרי הוא עסוק בו במצות ביקור, ולהכי הרי הוא דומה למוספין דהיום, כיון דשני המצוות עומדין לפניו ובשניהם הוא עסוק, ולא שייך בזה אין מעבירין וכו' כיון דעסוק גם במצות תמיד דלמחר, במה שמחויב לבדוק אותם היום לתמידין דלמחר. ואם נחליט דמוספין דהיום קודם הרי אנו מבטלין גם הבדיקה עבור התמידין, דהרי למוספין לא בעי בדיקה חיובית, וסגי בהבדיקה שבדקוהו בלקיחתן, נמצא דבזה שיחליטין דמוספין קודמין מבטלין מצות ביקור של התמידין, נמצא דמעבירין אנחנו על המצוה של הביקור, ושייך בזה אין מעבירין על המצות, וגם בהקרבת המוספין דהיום איכא ג"כ האיסור דאין מעבירין וכו' ושפיר בעי הגמ' איזה מהן עדיפא, אם תמיד עדיף, או מקודש עדיף, ובעיקר הא דאמר ר' יהודה דהוי מצוה עוברת איכא למימר בפשטות דרוצה לומר דאפילו בשביל פדיון עצמו ג"כ עליי' לרגל מוקדמת משום דהוי מצוה עוברת, ומצוה עוברת לא אמרינן . אין מעבירין וכו' ויעשה המצוה העוברת מקודם. יא והנה עתה נבוא לביאור שיטת דברי הרא"ש עפ"י הירושלמי, והוא ביסוד מוקדם, לפי מה שמבואר לעיל דאם עדיין אינו עסוק בהמצוה ליתא להאי כללא דאין מעבירין וכו' כמו שכתבנו לעיל בשם רש"י בסוגיא דיומא ע' ולפ"ז גם בהכשרי מצוה ג"כ לא שייך לדון בכללא דאין מעבירין וכו' ובהכשר מצוה לא שייך לדון למי יקדים ולמי יאחר, כיון דעדיין לא הוי המצות לפניו לעשותם, וליתא בזה הא דאין מעבירין וכו' כיון דעדיין ליתא בעשיית המצוה. - ולפ"ז ודאי לא שייך אין מעבירין וכו' בשעה שצריך למזוזה ולתפילין, איזה מהם יכתוב קודם, דכיון דליתא עדיין לא המזוזה ולא התפילין ליתא בזה הא דאין מעבירין וכו' ומסתבר כן כמו שודאי ליתא כללא דאין מעבירין וכו' בשעה שרוצה לעבד את העורות, וצריך לתפילין ולמזוזה על איזה מהן יקדים העיבוד. כן גם בכתיבתן ליתא כללא דאין מעבירין וכו' והכל הוא מטעם דכיון דעדיין אין המצוה לפניו בגדר עשיי' להכי ליתא בזה הכלל דאין מעבירין יב וכמו כן נראה דסבר הרא"ש דבשעה שרוצה לקנות תפילין ומזוזה המה גם כן בגדר הכשר מצוה, דמה לי עשייתן, או קנייתן, ובתרווייהו לא הוי יותר מהכשר מצוה. ולא אמרינן בזה אין מעבירין וכו', דדוקא בקיום המצוה איתא לכללא דאין מעבירין וכו' ואולי זה הוי סברת התוס' במה שהקשו לרש"י שמפרש דלהכי בעינן להניח של יד מקודם מפני שאין מעבירין וכו' והא בלא"ה בעינן הנחה של יד מקודם, דהרי זהו סדר ההנחה, ולא רצו התוס' לפרש דנ"מ במי שאין ידו משגת לקנות שתי תפילין דצריך לקנות של יד דוקא, משום דסברי דבזה האופן דעדיין צריך לקנות ואין התפילין לפניו ליתא בזה הכלל דאין מעבירין וכו', ובהכרח צריך לומר דגם הרא"ש סבר כן, מדהקשה ג"כ על רש"י כקושיות התוס', כמבואר בהלכות תפילין סי' ט"ו יעוי"ש - נמצא לפ"ז דשיטת הרא"ש דליתא להאי כללא דאין מעבירין וכו' בלתי שהמצוה לפניו לעשותה. אבל לא בהכשר מצוה, ועדיין צריך להכשר של הדבר או עשיי' או קניי' כמו שכתבנו לעיל. יג ולפ"ז בהא דפליגי שמואל ור"ה בירושלמי תפילין ומזוזה איזה מהן קודם. ע"כ אין לפרש דפליגי בכתיבתן, היינו שצריך לתפילין וגם למזוזה, ואינו יודע מה יכתוב קודם דבזה ודאי כו"ע סברי דליתא בזה שום דין של הקדמה, ואיזה שירצה יכתוב מקודם, דכיון דהוי רק הכשר מצוה ליתא בזה דיני קדימה, וכמו כן אין לפרש דמיירי במי שרוצה לקנות אחת משתיהן ואינו יודע איזה מהם יקנה, דבזה גם כן דינם כהכשר מצוה וליתא בזה דין קדימה כדלעיל ופירש הרא"ש דמיירי שהו' לפניו תפילין ומזוזה, והוא צריך לשתי המצות, היינו להניח תפילין, וגם לקבוע מזוזה, ואינו יודע מה יעשה בראשונה. ופליגי שמואל ורב הונא, דמר סבר דתפילין קודמין מפני חשיבותן. ומר סבר מזוזה קודמת מפני חשיבותה ומעלתה, ועל זה כתב הרא"ש דמסתברא דמצוה שבגופי' עדיף, והיינו מפני שאין מעבירין על המצות, והיינו משום דבגופו פגע בראשונה, כדלעיל ומדויק בלשון הרא"ש דלא כתב הדין דהירושלמי דמיירי באין ידו משגת לקנות את שתיהן, וע"כ דכוונת הרא"ש כמו שכתבנו לעיל. יד והנה הרמ"א ביו"ד סי' רפ"ה כתב הדין של הירושלמי בסגנון אחר וז"ל אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה יקנה תפילין ולא מזוזה דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא, ומציין להירושלמי דמגילה יעו"ש, ופלא שלא ציין להרא"ש דהלכות תפילין, וע"כ כמו שכתבנו משום דהרא"ש לא מיירי במי