נזר הקודש - זבחים קט

ע"ב אלא מדורות לא גמרינן, - וקשה הא דאיתא בסנהדרין ט"ו איבעי' להו שור סיני בכמה, מי גמרינן שעה מדורות הגה"ה וי"ל התם גלוי מילתא בעלמא הוא דסנהדרי של שעה היו כסנהדרי של דורות. תוס' מנחות י"ס ונ"ו. עוד י"ל דלענין דיני מיתה טפי אית לן למילף סיני מדורות יותר מדורות מדורות משום דכל דיני סקילה ילפינן מסיני. תוס' סנהדרין שם עוד י"ל דהכי. קמיבעיא לי' אם מצינו איזה דרשא או משמעות קרא בשור סיני, שדינו הי' כדין דורות או לא, דבלא יתור קרא ודאי ליכא למגמר שעה מדורות חר"י שם. ונראה דאף למאי דמסיק דסיני נמי בכ"ג מדהוקש בהמה לאיש. מ"מ עדיין צריכין אנו למגמר שעה מדורות וכמו שתלה תחילה טעם האבעי' בזה, דאי לאו דמצינו סנהדרי של כ"ג במיתת השור של דורות, לא הו' דרשינן ההיקש לד"ז, ותדע דהרי אפי' אחרי שמצינו קרא דשור סיני בכ"ג מ"מ הוצרכו קראי לרובע ונרבע ושור הנסקל, ואמאי לא גמרינן דורות משעה כמו שעה מדורות לענין מיתת השור, מטעם דאינה אלא גלוי מילתא בעלמא, דסנהדרי של דורות כסנהדרי של שעה. (דהא כתבו התו' שם דלהכי בעי קרא לירייה וסקילה דלדורות דדילמא אעבירה דסיני מיחייב תרתי ולא בשאר עבירות. וא"כ אם מצינו בשור סיני דהקילה התורה דאינו נידון בפחות מכ"ג, כ"ש בשאר עבירות דלדורות שלא החמירה התורה שיהא נידון אפי' בפחות מכ"ג דהא לענין איש ילפינן אף סיני מדורות דכיון דחזינן דחס רחמנא להצריך לנפשות כ"ג תו אין לחלק בין נפשות לנפשות. וא"כ כ"ש במה שמצינו שהקילה והצריכה התורה אף בעבירה דסיני דדבר זה בעינן בשאר עבירות דלדורות). עוד יש להאריך בזה אבל אין כ"מ. ע"כ הגה"ה. גם יש להעיר היאך אפשר ללמוד שעיר נחשון מבנין אב דכתיב החטאת כיון דשעיר נחשון עולה הוא, כמבואר לעיל ט', גם אינו בא לכפרה. יכול יהא בן עוף טעון צפון וכו' - וקשה כיון דתנן לקמן נ"ח דקדשים ששחטו בראש המזבח כאילו נשחטו בצפון, - וא"כ הרי יש לעוף חומרא דצפון, - כמבואר לקמן ס"ה מה הקטרה בראשו של מזבח, אף מליקה בראשו של מזבח, וזהו כצפון, וע"כ דהברייתא אתיא כרבי יוסי בר' יהודה דסבר שם דמחצי' ולדרום כדדום, - ולפ"ז המליקה כשרה גם בחצי' דלדרום - ובזה יובן היטב הא דהקשו התוס' ד"ה מה וליעבד ק"ו ממקום וכו' עוף שקבעו לו מקום מזבח אינו דין שטעון צפון, - דלכאורה יש לומר דהיא הנותנת דכיון דנעשית בראשו של מזבח, להכי לא בעינן צפון, - אמנם כיון דמיירי הכא לריבר"י דסבר דיש תורת דרום גם על המזבח, - ומיושב גם כן מה שמוקשה לכאורה, נימא די', דהרי בן צאן גופי' לא בעי צפון, רק למטה, - אמנם כיון שמיירי הכא לריבר"י גם בבן צאן ששחטן למעלה בעינן צפון, זהו כוונת התוס' - וגם כוונת התוס' דפירכא זו עדיפא שאין לפרוך מה לבן צאן שטעון כלי, כיון דכל דינו נגמר ממקום, - וכן מצאתי בשיט"מ, - והניחו התוס' בקושיא. - אעפ"י שפתחו בלשון וא"ת, - אמנם איתא כזה, - עי' תוס' ב"מ ס"א,- והמרש"א בפסחים ל"ו כתב דכן מצינו בתוס'. אמנם נראה לומר בזה דאין להקשות דלדייק ממקום בזה שקבעה תורה מקום לבן עוף בראשו של מזבח, דשאני התם דכל עיקר הכשר מליקה הוא דוקא בראשו של מזבח ולמטה ליתא להכשירו של מליקה כלל, והרי זה נבלה ממש, ואין זה ענין לבן צאן שטעון צפון, שזהו מעילה בקודש, ולא מטעם הכשרו, שהרי עצם הכשר שחיטה מועיל בכל מקום, וע"כ הא דבעינן צפון בבן צאן, זהו מפני מעלת הקודש, משא"כ מליקה הנעשית בראשו של מזבה, זהו מפני שהכשרו בכך, וזהו הכשר מליקה, ולא הוי זה מפני מעלת הקודש, והרי זה כמו שאמרו לקמן פ"ד וכי דנין דבר שלא בהכשרו וכו' ולהכי אמר התנא הק"ו מהא דקבעה תורה כהן לבן עוף שזהו ע"כ מפני מעלת הקודש אותו בצפון ולא שוחט בצפון, - הקשו בתוס' תימא למ"ל קרא הא אפילו לפני ד' לא בעי כדדרשינן לעיל הבקר לפני ולא שוחט לפני ד' יעוי"ש, ונראה לומר דהכא הכוונה על הסכין שהוא שוחט, וכמו שחזינן לעיל דבעינן לענין קבלה תרי קראי לרבות דבעינן צפון, היינו חד קרא להכלי המקבלת הדם שתהי' בצפון, וחד קרא להמקבל עצמו שיהי' בצפון, כן בעינן גם כן תרי קראי למעט בדבר השחיטה חד קרא דלא בעינן שיהי' השוחט עומד בצפון, וחד קרא דלא בעינן שיהי' הסכין עומד בצפון, דאם בעינן שיהי' הסכין בצפון, דאז בודאי אם רוב הסכין בדדום, אעפ"י שמיעוטו בצפון, היינו שהחלק של הסכין העושה פעולת השחיטה, מ"מ אית לנו לומר דכיון דאגד כלי שמה אגד, המיעוט בתר רוב גריר, וכמו שהדין כן לענין קבלת הדם, דאם רוב הכלי בדרום לא מהני מה שקבלת הדם נעשה בפנים, - וכמו שמבואר בשיט"מ ריש הפר' - ובזה משמיענו דלא בעינן שיהי' השוחט בצפון, היינו פועל השחיטה, וזהו הסכין. תוס' ד"ה אלא אין שוחט בצפון, אבל מקבל בצפון, תימא הא נמי מדרבי אחא נפקא מדאיצטרך למיעוט שוחט, מכלל דהמקבל בצפון וכו' - הנה לפי מה שכתבנו לעיל דיש לפרש למעט השוחט שזהו הסכין, אתי שפיר גם בזה, דאפשר לומר דלא בעינן מקבל בצפון, רק בעינן שתהי' הכלי בצפון, ועל זה קאי המיעוט דלא בעינן כלי של שחיטה בצפון, ושפיר בעינן קרא שמקבל טעון להיות עומד בצפון, - ומיושב קושיית התוס', וצ"ע. דף