נזר הקודש - יומא עו

שמש בעי, היינו דקודם לזה אין מקומו בלשכת המצודעין. ופירשו שזהו כוונת הש"ס בהפירכא, ובתירוצם השני תירצו דיש איסור כניסה מדרבנן. כב ביאה במקצת שמה ביאה. היינו הספק אם עבוד רבנן מעלה דהטבילה באופן שעושה קצת מעין עבודה ע"י ביאה במקצת, דיש לומד דהא דעשו רבנן מעלה דטבילה בעינן דומיא דיוהכ"פ, שהיה עבודה, וגם ביאת האדם בכולו בפנים. - ומה"ט הא דאיתא במשנה דבעינן שיכניס לעבודה היינו כעין עבודה, וכמבואר בתוסי"ש במשנה, והיינו דבעינן דומיא דיוהכ"פ, ומטעם זה אין זה ענין להא דביאה במקצת דפליגי בזבחים ל"ב לענין ביאה במקצת אם לוקה בשנכנס בטומאה. והיינו דהכא עיקר הספק אם יש בזה תקנה זו. - ופשיט הש"ס מהא דמצורע הטעון טבילה עבור הכנסת הבהונית, שיש קצת ענין עבודה כמו"ש התוסי"ש לעיל. וא"כ מופשט הבעי' דבאופן זה הצריכו טבילה. ולא קשה מזה למ"ד שם בזבחים ביאה במקצת לא שמה ביאה, וכבד עמד בזה בגבו"א, יעוי"ש. והיינו דשאני הכא שעיקר הטבילה הוא משום עבודה. והיינו שעשו חכמים מעלה זו לקדשים, והא דבעינן כניסה, זהו מפני דבעינן דומיא דיוהכ"פ, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא. א ע"ב פרסו סדין של בוץ, מ"ש של בוץ כדאמר רב כהנא כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ וכו', וכתבו התוס' הא דלא אמר רב כהנא למילתי' הכא ארישא, משום דפשיטא דצריך היכרא שלא יטעה וילבש כל הח' בגדים וכו' יעוי"ש, וקשה טובא הא הכא ברישא ע"כ אחר שפושט בגדי חול לובש כל הח' בגדים לעבודת התמיד של שחר כמו ששנינו במשנה לקמן, וא"כ הפריסה דסדין של בוץ עתה הוא למותר. וע"כ הביאור בזה כדי שיזכור שעבודת היום הזה שאני מכל השנה שהכהן גדול עובד כל עבודה בח' בגדים, והיום יעבוד עבודת יוהכ"פ בבגדי בוץ. ולזה פרסו סדין של בוץ כדי שלא ישכח שעבודת היום בבגדי בוץ, היינו העבודות שאחרי התמיד, - אבל מה שכתבו התוס' דצריך היכרא גם בשעה זו תמוה טובא כיון דשעה זו קודם עבודת התמיד דנצריך לח' בגדים, א"כ לא שייך עתה להיכרא, וצ"ע. ב אח"כ דאיתי בחידושי מרן רע"א בחידושיו ליומא שכתב וז"ל דאם נידון דהלבישה שנייה לא יטעה כיון דפושט בגדי זהב ויש לו ללבוש בגדים אחרים, א"כ מאי חשש בפעם ראשון כשפושט בגדי חול שילבש כל ח' בגדים הא באמת כך הדין דלובש בגדי זהב וד' יאיר עיני עכ"ל. ג ונראה בכוונת דברי התוס' דהנה יש לחקור בהני שמונה בגדים שלובש כהן גדול ביוהכ"פ אשר אחד מהן האבנט, הנה האבנט שמשמש כהן גדול בכל השנה הוא של כלאים, ובגדי לבן ביוהכ"פ שעובד בהן הכהן גדול עבודת יוהכ"פ דהיינו עבודת היום הם של בוץ כמבואר ברמב"ם בפר"ח מהל' כלי המקדש ה"ג, יעוי"ש, והנה מסופקני בעבודות האלו ביוהכ"פ שעובד בהן הכהן גדול ביוהכ"פ בשמונה בגדים והאבנט הוא מן השמונה, באיזה אבנט הוא משמש, היינו אם משמש בהאבנט של השמונה בגדים שהוא של כלאים, או"ד שמשמש בהאבנט של יוהכ"פ מבגדי לבן שהוא של בוץ. ד ונראה שדעת התוס' שהאבנט עם השמונה בגדים היה של בוץ. והיינו דלובש הארבעה בגדים של לבן ששימש בהן עבודת היום, ומוסיף עליהם עוד ארבעה בגדים של זהב. ובזה יובנו דברי התוס' כהוגן בזה שכתבו דברישא פשיטא שצריך לעשות היכרא לידע שעבודת היום בבגדי בוץ, היינו שגם בהשמונה בגדים האבנט הוא של בוץ דוקא. ובזה יש מקום לטעות דכיון דלובש הח' בגדים כבכל השנה יש מקום לומר דהאבנט יהיה כמו האבנט של כל השנה המשמש בח' בגדים שהוא של כלאים דוקא. ולזה פרסו סדין של בוץ קודם שילבוש הח' בגדים, בכדי שילבוש האבנט של יוהכ"פ שהוא של בוץ מפני שעבודות היום בשל בוץ גם בהח' בגדים, וכמו שכתבנו. א שם. משנה, פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו, הביאו לו את התמיד וכו', הנה משמע מזה דזהו תחילת עבודתו דכהן גדול ביום הכפורים, דזהו הטבילה הראשונה שפושט בגדי חול ולובש בגדי קודש, דהיינו השמונה בגדים להקריב את התמיד, ומזה יש להקשות על הרז"ה שכתב בחידושיו על האלפס דכל העבודות דנעשות ביום זה הכל שייכים לכהן גדול, ולא היה שום פייס ביום זה והפיוטים מסדרי הפייסות שנזכרים בתפילות ליום כפור אינם שייכים ליום זה. והרמב"ן במלחמות הקשה עליו ממשנה זו, והיינו דאם הרמת הדשן וסידור המערכה שייכים לכהן גדול, א"כ כבר הוא טבול ומקודש וגם הוא לבוש בגדי זהב לדידן דקיי"ל כר"י דאמר בעיא בגדים, וא"כ למה בעי טבילה עתה לשחוט את התמיד, וגם למה צריך ללבוש הבגדים כיון שכבר הוא לבוש בהן, ועוד הא מבואר דכשטובל לקרוץ את התמיד בגדי חול הוא פושט, ומשו"ה לא בעי קידוש אפשיטה, ש"מ שלא תרם הדשן, ולא סדר המערכה עכת"ד, יעוי"ש. ב וחנה להציל את רבינו הרז"ה ז"ל שלא יהיה כטועה בדבר משנה נראה לומר בזה דאף אם אמרינן דהרמת הדשן וסידור המערכה בכהן גדול, מ"מ לא מהני הטבילה דלילה על עבודות דיום, והיינו דכיון דגמירי חמש טבילות ועשרה קדושין בעבודות דיום, ובעינן ג"כ דפשיטה הראשונה תהי' בבגדי חול בכדי שלא להצריך קידוש על הפשיטה, א"כ היה מוכרח הכהן גדול לפשוט בגדי קודש אחרי הרמת הדשן וסידור המערכה, וללבוש בגדי חול, בכדי שיהיה מוכן אח"כ כשתבוא זמן שחיטת התמיד לקיים הפשיטה דבגדי חול, ולעשות קידוש על הלבישה דבגדי זהב. ואין להקשות למה צריך טבילה בחול, כיון שכבר הוא טבול בלילה. הנה אפשר לומר דכיון דלינה פוסלת בקידוש. והכא כיון דעבדינן תרומת הדשן מחצות, כמבואר לעיל כ', נפסל הקידוש דדוקא מקרית הקבר ועד צפרא לא פסלה לינה כמבואר בזבחים כ' יעוי"ש, אבל מחצות הלילה עד צפרא פסלה לינה. וכיון שנפסל הקידוש ובעי קידוש אחר לעבודת היום להכי נחשב זה כהתחלת עבודה ובעי ג"כ טבילה בחול כדין כל עבודות דכל השנה כולה, ואפילו לראבר"ש דסבר דאפילו מכאן ועד עשרה ימים לא נפסל הקידוש.