נזר הקודש - יומא ס

שזהו ע"כ מטעם יחס כהונה, וא"כ שפיר יש לומר דבעי בגדי קודש, והריטב"א הביא בשם נמוקי הרב החסיד ז"ל דר"א פליג את"ק לגמרי ומכשיר הוצאה בבגדי חול, ומפרש שדריש ר"א בגדים אחרים בגדים של אחרים, דהיינו בעלי מומין, וזהו בגדי חול, והנה גם לפי דבריו אין להוכיח דהתירה תורה זר להיות קרב למזבח, משום דהקרא בכהנים מיירי, ולדידהו דיברה תורה ובגבו"א הקשה מדוע לא מרבה חלל דמצינו שהוא קיל מבע"מ לענין עבודה שלא הי' ידוע שהוא חלל דבדיעבד כשרה וגם בע"מ באופן זה פסולה כמבואר קדושין ס"ו, יעוי"ש ויש לתרץ דלא קשה כלל דע"כ אית לן לומר דדוקא בכהן מיירי קרא, ובזה מודה גם ר"א וחלל לאו כהן הוא, יא מאי טעמא דר"ל אמר לך אי ס"ד עבודה היא יש לך עבודה שכשרה בשני כלים וכו', הקשה בגבו"א דלפי מה שכתבו התוס' דלר"ל הא דפסלי רבנן בע"מ להוצאת הדשן משום דהוי כזר ואינו קרב לגבי מזבח, א"כ לא יהא טעון קידוש יו"ר ובהדיא תנן בתמיד בפר"א דטעון קידוש יו"ד מן הכיור יעוי"ש, והנה לפי מה שפירשנו בכוונת התוס' לעיל (אות ד') דבשביל שיש איסור לזר להיות קרב למזבח, להכי לא רבתה אותו תורה למצוה זו, וממילא בעינן עתה כהן למצוה זו, וא"כ כיון דעבודת כהונה היא שפיר בעינן לזה קידוש ידים ורגלים. יב על בשרו מה ת"ל ילבש להביא מצנפת ואבנט להרמה דברי ר' יהודה, ר' דוסא אומר לרבות בגד כהן גדול שכשירין לכה"ד אמר רבי שתי תשובות בדבר, חדא דאבנטו של כה"ג כו' ועוד כו' אלא מה ת"ל ילבש לרבות את השחקים יעוי"ש, והקשו בתוסי"ש מאי פריך רבי לר"ד דאבנטו של כה"ג לא זהו אבנטו של כה"ד, נוקי קרא דילבש לרבויי כל מה דמצינן לרבות, לבר מאבנט שלא מצינן לרבות. והנה בגבו"א לעיל י"ב ע"ב הקשה ג"כ קושיא זו. ובאמת כבר קדמו התוס' בזה. אמנם הוסיף שם להקשות דמכדי הני ב' תשובות של רבי שתיהן אינן אלא אר"ד, אבל אדר"י לא מקשה כלל, דאדר"ד שאמר לרבות בגדי כהן גדול שכשירין לכה"ד מקשה רבי שתי תשובות ואדר"י שאמר ילבש לרבות עוד שני בגדים להרמה, לא השיב רבי על זה מאומה, וא"כ מ"ט נאדי רבי מדרשת רבי יהודה ואמר לרבות את השחקין, דקשה מניין לו לרבות שחקים דלמא אתי לרבויי עוד שני כלים להרמה, ועוד קשה ביותר דקאמר רבי אלא מה ת"ל ילבש לרבות את השחקים, מבואר דכל עיקר דבא לרבות שחקים, הוא מייתורא דילבש, וזה תמוה דלמא לדרשת ר' יהודה אתא עכת"ד יעוי"ש, - ונראה דהכוונה בתורה "ילבש" הוי ביאורו לבישה הנהוגה דהיינו לבישה הכללית שנאמרה בו, וזהו בכל הלבישה שנאמרה בו, ובכ"מ דכתיב בתורה ילבש, או לבישה, ביאורו כל הלבישה כולו הנאמרה בו, כמו שנאמר הלבוש אשר לבש המלך ע"כ ביאורו המלבושים כולם, ולכן סתם ילבש האמורה בתורה הוא כולל לבישה כולה, וזהו כמאן דכתיב בהדיא הארבעה בגדים, וזהו שהשיב רבי, הדא דאבנטו של כה"ג כו', וא"כ אין כאן לבישה כולה, ואין נופל בזה לומר ילבש. ובזה הוי תשובה גם לדרשת רבי יהודה דמרבה שני בגדים להרמה, ולפי מה שמדייק רבי דילבש מובנו שכולל כל הבגדים, דהיינו לבישה כללית, וא"כ אין לומר דמזה אנו מרבינן שני בגדים להרמה, דע"כ הביאור ילבש הוי ארבעה בגדים, נמצא לפי"ז דבתשובה קמייתא השיב גם לר' יהודה, וזהו שאמר רבי וא"כ מה ת"ל "ילבש" דביאורו דוקא ארבעה בגדים, לרבות את השחקים דהיינו ארבעה בגדי כהונה שחקים, ובדברינו יבואר גם כן לנכון שפסק הרמב"ם כרבי כיון שהשיב רבי תשובה נצחת גם לדברי ר' יהודה, ופוסק כרבי. יב ילבש לרבות מצנפת ואבנט להרמה:

והוקשה להתוס' דלמא אינו מרבה אלא אחד היינו או מצנפת, או אבנט, ואינו צריך אלא שלשה בגדים, ופירשו דמקשינן ילבש בתרא, ללבש דכתיב ברישא דקרא, ומה התם שתי בגדים, ה"נ שתי בגדים וזהו ארבעה. - והקשו התוס' דלפי"ז מנלן דבעינן בהוצאה ארבעה בגדים כיון דהרמה עצמה לא ידענו ארבעה אלא מהיקשא, ולעיל ילפינן מהיקשא דמקשינן לבישה לפשיטה, וא"כ אין דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקשא יעוי"ש, ובאמת יש לעיין מניין להתוס' דיש בהוצאה ארבעה בגדים, דלמא באמת אין לנו לרבות יותר ממה דכתיב בהדיא, ודבר הנלמד בהיקש כיון שאין חוזר ומלמד בהיקשא אין אנו ילפינן וממילא לא הוי בהוצאה יותר משלשה כלים, אף לד' יוחנן, והמהרש"א ז"ל עמד בזה, ותירץ דכיון דאמר ר' יוחנן מחלוקת בהוצאה ופליגי ת"ה וד"א אם הוצאה הוי עבודה, ות"ק סבר דהוי עבודה, וא"כ ע"כ עובד בארבעה בגדים, דאל"כ תקשה לך וכי יש עבודה כשרה בשני כלים (וצ"ל שלשה כלים דשלשה אנו יודעין מבלעדי ההיקש) יעוי"ש, אבל דבריו תמוהין דהלא מצינו שר"ל אמר בהדיא וכי היכן מצינו עבודה בשני כלים, ומכ"ז סבר אליבא דת"ק דבע"מ פסול להוצאה, וגם בעי בגדי כהונה, וביארנו לעיל מזה, וא"כ אית לן לומר דלא פליגי ר"י ור"ל אלא בהרמה אבל בהוצאה דלא פליגי אית לן לומר דתרווייהו שווים בזה, ואף אם הוי ההוצאה בשלשה בגדים, מכל זה פסול בבע"מ, - והנה אפשר לומר דסברי התוס' דאם לא הוי בהוצאה יותר משלשה בגדים, א"כ מניין לנו ללמוד להרמה שטעונה ארבעה מטעם היקש דולבש דרישא דקרא הלא אית לן היקש אחר, וזהו ההיקש פשיטה ללבישה דהיינו הרמה להוצאה, כי הלא ידוע דאין היקש למחצה, וא"כ היה צריך היות גם בהרמה רק שלשה בגדים, ואעפ"י שקיי"ל בהיקשא דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן. אמנם כיון שגם בהיקש זה יש קולא לרבות בגד רביעי שהוא כלאים דפשיטא אם הוי מרבינן מ"ילבש" בגד שלישי בודאי שלא היינו מרבינן האבנט שהוא כלאים, וממילא ההיקש דילבש לולבש דרישא דקרא מרבה האבנט שהוא כלאים, וא"כ קולא הוא. - ואם היה בהוצאה רק ג' בגדים לבד מהאבנט, יש לנו לדון פשיטה ללבישה, דהיינו הרמה, מהוצאה וזהו לחומרא שלא להתיר כלאים בהרמה, ומדחזינן שבעי ר' יוחנן אליבא דר' יהודה ארבעה בגדים להרמה, ע"כ מוכח דסבר ר' יהודה דגם בהוצאה בעינן ארבעה בגדים ועל זה הקשו התוס' הכל טעמא מאי דבהוצאה בעינן ארבעה בגדים ומנא ידעינן.