נזר הקודש - יומא מו

וביותר לפי מה שכתבנו לעיל דיש לסלקו לגמרי להשני אעפ"י שמפסיד עי"ז הרבה שאינו ראוי להיות משמש גם בכהן הדיוט, וזהו כוונתת התוס' שזה נלמד מר' יוסי. א גמרא, והא לאו ביתו הוא וכו' כל הסוגיא, והקשה הש"א בתשובה סימן צ"ג ובגבו"א במלואים אמאי לא עבדו תקנה יותר פשוטה וקלה וגם שלא לפסול נשים משום גרושה, והיינו דהא יכול לקדש אשה בעריוהכ"פ על תנאי באם תמות אשתו, ומאותה שעה שתמות תהיה זו מקודשת לו, וא"כ ממנפ"ש תהיה לו חד בית דאם לא תמות אשתו, הרי לא חלו הקדושין דהשני', ואם תמות אשתו, אז תהיה זו מקודשת לו משעה זו דמיתת אשתו, ולא הוי יותר מבית אחד, ואף אם תמות אשתו בפלגא דעבודה גם כן לא איכפת לן כיון דעכ"פ יותר מבית אחד לא הוי לו יעוי"ש. ולכאורה הא חסר כניסה לחופה ובקדושין גרידא לא סגי, וע"כ דכוונת הש"א שיעשה כניסה לחופה ג"כ בתנאי זה, וכמו שמבאר שם הש"א בקושיא קמייתא דתנאי מועיל גם בחופה כמבואר שם. - אך יש לעיין הא לפי"ז תהי' ע"כ החופה קודם הקדושין, וזה לא מצינו חופה קודם קדושין, ומצאתי בספר דברי חיים בקונטרס מים חיים סימן ו' וראיתי שהקשה כן על הש"א והגרע"א שקלפי' לקושיא זו, ותמה עליהם כי זה פשוט אשר באופן זה הרי חסרה החופה. ב אבל נעלם מהגאון דברי חיים דברי המרדכי בקדושין אות תקמ"ו שהביא תשובת רש"י במעשה באחד שקידש ונמצא אחד מעדי הקדושין קרוב או לא היה שוה פרוטה, והשיב אעפ"י שצריך לקדש פעם אחרת, אין צריך כניסה לחופה ולא ברכה אחרת של אירוסין ונישואין, ואעפ"י שצריך לקדש פעם אחרת ונמצא שהיתה החופה קודם הקדושין, מה בכך הרי קטנה שהשיאוה אחיה ואמה אין הקדושין קדושין עד שיגדלו ויבעלו, ואמרינן פר' הכותב קטן שהשיאו אביו כתובתו קיימת שעל מנת כן קיימה ואמר ר"ה לא שנו אלא מנה ומאתים וכו' נמצאת חופתו קודמת לקדושין עכ"ל רש"י. ג ובעיקר הקושיא נראה לכאורה דאין תולין בתנאי הקדושין מטעם דכיון דיכולה לחזור קודם קיום בתנאי דהרי קיי"ל כר' יוחנן דסבר בקדושין נ"ט במקדש אשה לאחר שלשים דיכולה לחזור, וה"נ הרי יכולה לחזור קודם קיום התנאי, ושם בקונטרס מ"ה העיר בזה וכתב והביא סעד לזה מדברי התוס' ישנים שהקשו בד"ה דלמא לא מתה וכו' וא"ת יוליכוה בע"כ לביהכ"נ וכו' וי"ל דס"ל לתלמודא כיון שבדעת אחרים הדבר תלוי שמא לא תלך יעוי"ש, ולפי"ז אין תולין בדבר כזה אשר תלוי בדעת האשה אם תרצה. - אבל באמת אינו דומה זה להא דהתוס' דשם כיון דהקיום הגט תלוי בתנאי שתכנס לביהכ"נ שפיר יש לחוש שלא תכנס בכדי שלא תהיה מגורשת והיינו כיון דקיום התנאי תלוי בדבר שהוא בגדר קום ועשה, משא"כ הכא שהדבר תלוי בשב ואל תעשה אית לן למימר שכן תהיה הדבר בלא התחדשות מצדה, וכמו שכתב הרשב"א בקדושין ס' ד"ה ולענין קיום וכו' דשאני בין תנאי שהוא בביטול מעשה, לתנאי שהוא בקום ועשה, יעוי"ש, והיינו דלבטל דבר לא חיישינן. ד תוס' ישנים ד"ה כי חזי וא"ת לאחר מיתה נמי אם ילך לביהכ"נ מגורשת למפרע דאמרינן בגיטין ע"ו הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט, לא דמיא דהתם קיימתה לתנאה שחייתה עד שעברו שנים עשר חדש, אבל הכא מתה קודם שנתקיים התנאי עכ"ל, ולא אדע מדוע לא תהיה מגורשת גם כשמתה קודם, הא עכ"פ סו"ס נתקיים התנאי ונעשה מגורשת למפרע כיון שאמר לה מעכשיו. ואדרבה מבואר להיפך בגיטין ע"ד מה היא באותן הימים ת"ר ימים שבינתיים בעלה זכאי במציאתה (ובמעשה ידיה) ויורשה ומטמא לה וכו' ובתוס' ד"ה אמר רבא דקאי אמהיום אם מתי מחולי זה וכו', יעוי"ש, והיוצא שם מסוגיא דאם היתה הכוונה שמגרשה שעה אחת קודם מותו דאז אם מתה היא קודם יכול לטמא לה, ויורשה, אבל אם היתה הכוונה שמגרשה מעכשיו ולאחר מותו שאז אם מתה היא קודם אסור לו לטמא לה מפני דכשימות הוא אח"כ תהיה הגט חל למפרע, והרי היא מגורשת לו למפרע, וגם ברשב"א שם ע"ג ד"ה ומהכא שמעינן כתב וז"ל וברייתא קתני לקמן ימים שבינתיים בעלה זכאי במציאתה וכו', וחכ"א מגורשת לכל דבר ובלבד שימות, הרי אף דמתה היא מקודם מהני הגט, יעוי"ש וכן מבואר בבי"מ סי' קמ"ה ס"ח ומביא לדברי הרשב"א וא"כ מבואר מכל זה היפך דברי התוס' ישנים, ודברי התוס' ישנים בזה צ"ע. ומצאתי בספר דב"ח בקונטרס מ"ה שעמד בזה יעוי"ש, ואח"כ ראיתי בחידושי הריטב"א יומא מקשה ג"כ קושיות התוס' ישנים מה איכפת לן שיכנס לביהכ"נ אחרי מותה, ומביא דברי התוס' והקשה עליהם דכיון דהתנאי הוא במעכשיו שפיר חל הגט גם אחרי מיתתה, ומביא ראיה מגיטין ע"ד ע"מ שתתני לי מאתים זוז, ומבואר שם לי ואפילו ליורשי, משמע דניתנת לאחר מותו לאביו או לאחיו כדאיתא בגיטין, וה"ה לאומר ע"מ שאתן לך שנותן לאחיה וליורשה לאחר מיתה, דמאי שנא. - והנכון בזה דה"ה דמצי עייל לאחרי מותה, אבל כדי שלא תהיה התנאי תלוי ועומד ושמא מתוך אנינותו לא יוכל ליכנס לאחר מיתה עבדינן מעלה בכפרה ומקיים תנאה קודם שתמות עכ"ל הריטב"א וכן מבואר באה"ע סי' קמ"ג ס"ב ואם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך וכו' כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה וכו', ואם אבד או נשרף ואפילו מת הבעל וכו' יעוי"ש. וזהו כמו שביארנו והשעה"מ פר"ח מגירושין מקשה מסוגיא דהכא עפ"י דברי התוסי"ש ומסקנא שם ות"ל ולפי האמור זכינו לדין דמי שנותן גט לאשתו ואמר לה חרי זה גט ע"מ שאתן מנה לפלוני וכיוצא בזה ומתה היא קודם שקיים הבעל התנאי ואחר מיתתה בא הבעל לקיים התנאי. אינה מגורשת למפרע, ואם נשאת קודם התנאי הולד ממזר עכ"ל, והובא דבריו בפ"ת שם סק"ג. ולפי מה שביארנו ליתא לדינא כן לפי מה שמבואר בש"ס וראשונים. כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל. ר' יהודה אומר כל היום מאי כל היום אמר רבא לא נצרכה אלא להביאו מתוך ביתו, אמר לו אביי וכו' היה עומד