נזר הקודש - יומא קיח

לעלם במקדש שני וכרובים דצורתא הוי קיימי וכו', יעוי"ש הרי מבואר בסוגיא זו דרב סבר דגם במקדש ראשון היו להיכל שתי פרוכת. ורב אחא בר יעקב יש לומר דפליג על רב, להכי משני דמיירי במקדש שני. ו ונראה דפליגי בזה אם בעינן שתי הבדלות במשכן מטעם דכתיב שני פעמים בין ובין. דרב סבר דבעינן שתי הבדלות במשכן, וזהו כהתוספתא, וממילא כן הדין גם במקדש ראשון בפרוכת דבבי והי' שם שתי פרוכת. וראב"י סבר דלא נאמרה הא דשתי הבדלות, אלא באופן שמבדיל כל הכותל, בפרוכת, וזה היתה במשכן משא"כ במקדש שהיתה כותל בנין בזה לא אמרה תורה הא דשתי הבדלות מטעם דכותל בנין המפסיק זהו כשתי הבדלות, ולא בעינן לפרוכת במקום הכניסה, וזהו דקאמר הש"ס ה"מ במשכן, ולפי"ז יש לומד דרב אזיל בשיטת התוספתא והירושלמי. והש"ס דילן אזלא בשיטת ראב"י, והיינו דרק במשכן הואי פרוכת, וגם שתי פרוכת כדי לקיים המצוה דשתי הבדלות, אבל במקדש ראשון דליכא מצוה דהבדלות מטעם דזה מקוים מטעם הכותל הבנין המפסיק, להכי לא היה פרוכת ז אמנם אכתי תמוה טובא דהלא מצינו שגם במקדש ראשון הי' פרוכת דהיינו הכניסה שהי' פתח להיות נכנס לקדשי קדשים. וכן מבואר במנחות צ"ח ובדיו מנלן דתניא ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעין בפרוכת ת"ל ולא יראו החוצה וכו', ופירש"י פרוכת היתה פרוסה בפתח בית קדשי קדשים לצניעות בעלמא ולא משום מחיצה דהא אמה טרקסין הואי במקדש ראשון, וכ"ת לוקמא במקדש שני דהוי פרוכת ליכא למימר דמקדש שני לא הוי ארון ובדים, ועוד דקרא במקדש ראשון כתיב יעוי"ש. וברמב"ם בפיה"מ הכא ביומא פירש דבמקדש ראשון הי' פרוכת יעוי"ש, וכן פירש בפיה"מ בפר"ד דמדות מ"ז דהיה פרוכת במקדש ראשון, וע"כ הכוונה לדבדי דב שאמר פרוכת דבבי דהיינו פרוכת שעל הפתח דהכניסה קדשי קדשים, וא"כ היאך אפשר לומר שלא היה פרוכת כלל במקדש ראשון. וממילא תמוה סוגיא זו דקאמר שלא הי' פרוכת במקדש ראשון, וגם קשה לראב"י דסבר דלא הי' פרוכת כלל במקדש דאשון, דזה ודאי תמוה דא"כ היאך יזונו עיניהם מן הקדשי קדשים בהיות הפתח פתוח להיכל. ח לכן נראה דודאי לכו"ע היה פרוכת בכניסה בקדשי קדשים אבל סבר ראב"י דלא שייך לומר הוגלל הפרוכת להראות עולי רגלים דמשמעו שהוגלל לגמרי כל הרוח הזה בכדי שיוכלו כל העולי רגלים לראות אם מיירי במקדש ראשון שהוגלל רק מה שעל הפתח אין זה במשמעו, להכי מוקי זה בבית שני. ט אמנם סוגיא דידן אכתי תמוה טובא דקאמרה הסוגיא דדוקא במשכן היה פרוכת, ומשמע אבל לא בבית ראשון. ותמוה דע"כ היה שם פרוכת על פתח הכניסה ולרב ע"כ היה גם שתי פרוכת. והיינו לעשות שתי הבדלות, ואפשר לומר דסבר הש"ס דזה לא נחשב לפרוכת כיון דלא נעשה אלא לצניעות בעלמא, וכמו שפירש"י במנחות צ"ח, וא"כ אין זה דין פרוכת, ואין בזה משום מצוה דהבדלה ג"כ כיון דהכותל מפסקת, והפתח ג"כ דינו כסתום, וזהו כדין פתח דעלמא, שדינו ג"כ כמחיצה. י ובזה יש ליישב דברי מדן שכתב בפר"ד מהל' ביהב"ח ה"ב על מה שכתב הרמב"ם שם וז"ל אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, וכתב מרן דכוונת הרמב"ם מקדש היינו משכן יעוי"ש. ולכאורה תמוה טובא דע"כ גם במקדש היה פרוכת על פתח הכניסה. אבל הכוונה כיון שאין לפרוכת הזה דין פרוכת, וממילא ע"כ כוונת הרמב"ם על המשכן. והוכחה לזה דהרי זה ודאי דסבר הרמב"ם דהיה פרוכת על פתח הכניסה, ועוד יתר על זה דסבר כרב דגם שתי פרוכת היו שם כמו שכתב בפר"ז מכלי המקדש הי"ז יעוי"ש. - אבל ע"כ דשאני פרוכת האלו שאין להם דין פרוכת אלא עשוי הוא לצניעות בעלמא, ושפיר כתב מרן דכוונת הרמב"ם שכתב מקדש הוא המשכן, וע"כ גם מה שכתב בפיה"מ מקדש ראשון היה לו פרוכת אחת הכוונה על המשכן. יא אמנם עדיין תמוה דכיון דלא פסק כרבי יוסי דסבר דהשתי הבדלות אחת למטה ואחת למעלה, דהרי הרמב"ם פסק דלמעלה לא היה פרוכת אלא ראשי פספסין לחודיא כהמשנה דמדות, וא"כ ע"כ צריך לקיים השתי הבדלות בשתי פרוכת כדינא דהתוספתא והירושלמי, וצע"ג. יב ואפשר דסבר הרמב"ם דכל עיקר הא דשתי הבדלות לבית עולמים נאמרה. יג והנה עדיין יש לעיין מדוע לא הסתפקו גם בבית ראשון בפתח הכניסה אם דינה כלפנים או כלחוץ. ונראה דכיון דפתח דינו ככותל וכסתום דמיא, וממילא דינו כהבנין. משא"כ בבית שני שאין כותל בנין אסתפקא להו אם דינו כהיכל או כקדשי קדשים. וזהו סברת רבנן דאמרי ה"מ במשכן דלא היה אלא פרוכת אחת, וזהו כי השתי ההבדלות לא נאמרה על המשכן, ובמקדש ראשון מקוים השתי הבדלות ע"י הבנין אמה טרקסין, אבל במקדש שני שיש לקיים השתי ההבדלות, איסתפקי להו לרבנן בקדושתי' אי כלפנים אי כלחוץ, ועביד שתי פרוכת. איברא דאכתי יש לעיין מדוע לא קאמר הש"ס דעבוד שתי פרוכת מטעם ההבדלות דהשתים. - נראה דהש"ס רוצה לומר גם לשיטת רבי יוסי דהתוספתא דסבר דהשתי ההבדלות מקיימין מה שעושין פרוכת למעלה. להכי קאמר מילתא דפסיקא לכו"ע. ואעפ"י דפליגי עלי' דרבי יוסי הכא בדבר הקדושה דפסיקא לי' לר' יוסי. - מ"מ בדבר ההבדלה אין הכרח לומר דפליגי עלי' הכא. - כן נראה בביאור הסוגיא בס"ד. יג הנה התוסי"ש הקשה וז"ל וא"ת בשלמא לצד פנים אסור לעשות פרוכת דדלמא נכנסים שם לצורך עבודת היכל והוא קדוש קדושת פנים, אלא לצד חוץ למה לא יעשוה מה יש לחוש יעוי"ש. ונראה דע"כ צריך לקיים ההבדלה בפרוכת, דהיינו להבדיל בין קודש לקודש כמו שכתבנו לעיל מהתוספתא הירושלמי, וא"כ ע"כ צריך להעמיד הפרוכת במקום