נזר הקודש - תמיד ג

עם גדול, רק בהרגשת התורה המסורה, בביטול כח הבהמית, ובהתנשאות הרוח, וזהו עם הרוח, והם יהיו למורה דרך לכל העולם כולו. ים האויר על כל הכדור מוקף הוא מקליפה נוזלת דקה מאד אשר בשם אויר יכונה, והנה טבע האויר להתפשט כאשר יחם, וכן כתב באוצר נחמד מאמר ג' סימן י"א דהאויר הוא ספוגיי כמו ספוג שמתקמץ ומתפשט, כן האויר יעו"ש. וזה אנו רואים בעליל אם נתלה שלפוחית נפוח מלא אויר ופיו מקושר היטב על פי תנור המוציא חום, האויר בשלחופית יתפשט ככה עד כי השלחופית יקרע ואויר יוצא ממנו בקול שאון ברעש, מטעם כי אין בכח השלחופית להחזיק האויר כאשר מתפשט, עוד יש בטבע האויר כי האויר לאחר התפשטות קל הוא יותר מהאויר הקר, ועל כן יעלה האויר החם אשר הוא דק מאד, למעלה, והאויר הקר הוא למטה, ומטעם הזה קשה לחמם חדרים גבוהים, כי האויר החם עולה למעלה, והאויר הקר הוא למטה, ומטעם הזה נרגיש קור ברגלינו בחורף יען כי בקרקע הבית משתרר קור גדול, ובצדק בחרו להם הזבובים בחורף מקומם דוקא תחת קורות הבית למעלה כי למעלה משתרר האויר החם לסיבת קלותן. - ומהפרט נבין גם הכלל דהיינו האדמה בכללו - השמש תחם תמיד את האויר במקומות מקו המשוה, והאויר החם הזה יעלה מעלה מעלה, ובכדי שלא יהיה המקום ריק מאויר הנה יבוא תיכף באותו רגע אויר חדש קר למלא את החלל, והאויר הקר הזה בא ממקומות הקרים דהיינו מן הצירים הצפוני והדרומי אשר שם הוא מקום הקור, והאוירים בבואם אל קו המשוה נתחממו תיכף ועולים למעלה. ולפי"ז יתמעט האויר הקר אצל הצירים ונשארו חלולים ריק מן אויר, ממילא יכול להתפשט שמה האויר החם שהוא למעלה בהכרח ישוב גם להצירים, וככה הם מתנועעים האוירים תמיד בלי רגע מנוחה, ותמונה כזו אנו רואים בפתחנו חלון הבית להוציא את העשן החוצה כי למעלה יתראה העשן יוצא החוצה, ולמטה תראה כאילו עשן נכנס שב על עקיבו. אמנם טעות הוא כי העשן לא ישוב הביתה בשום אופן, אמנם מפני כי כאשר יצא העשן לחוצה יצא גם האויר החם עמו ביחד, ותחתיו יבוא אויר קר חיש מהרה מחוץ הביתה, לזאת יתראה לעינינו כאילו העשן שב על עקיבו. - האויר המתנועע תמיד ממקומות החמים למקומות הקרים וממקומות הקרים למקומות החמים, מי הוא המכלכל והמפרנס הכל בדיוק ובחשבון השוה, הנה הרוח הוא המוציא והמביא המחלק ומפרנס בחשבון להחם ולהקר, היינו להקר את המקומות של הקו-המשוה, ולהחם המקומות הסמוכים להצירים וגם במקום הצירים שלא יהיה חקור גדול יותר מדאי, וממילא יתמזג האויר בכללו של עולם כולו אשר על ידי זה יקוים כל חי נפש צומח ונפש בע"ח. - וזהו שהרגישו חז"ל שאלמלא הרוחות כי אז היה האויר עומד במקומו, ומלבד שאז היה האויר מעופש, הנה עוד לא היה תקומה לשום צומח ובעלי חיים. והנה בהנחיצות להרוח ופעולתו הנה כן הנחיצות לעם ישראל, כי לולא עם הישראלי כי אז היו כל העמים פראים חיות טורפות אשר אין להם מושג נאמן ברוח נשמה ואינם יודעים מה הוא הרוח ליתן לו היתרון והכח להגביר על רוח החומר, והנה עם ישראל הם היו הראשונים אשר נתנו הממשלה להרוח הנשמה, והם השפיעו אורה לכל יושבי תבל ושוכני ארץ. וכמאמרם ז"ל הקב"ה פזרן לבין האומות כדי שיתוספו גרים לישראל, אמנם כשם שהאויר הקר ממקומות הקרים משפיע קרירותם גם על המקומות אשר שם מ משתרר החום ביתר שאת וביתר עז, וכמו כן האויר החם בהכרח משפיע חמימותו גם על מקומות הקרים ביותר, כמו כן בהכרח לא ימלט כי כשם שהשפעת עם הישראלי תפעול על העמים ברוח נשמה והשכלה, הנה לעומת זה כן בהכרח העמים משפיעים פחיתותם על עם הישראלי וביותר בארצות גלותם, וכמו שאמר המשורר ויתערבו בגוים וגו', וכמו שיש כח הבליעה והפליטה באומות העולם כן יש כח פליטה ובליעה אף בעם הישראלי, ומטעם זה התחיל עם הישראלי להתמוטט מעט מעט לירד ממדרגתו הגבוה, עד שהמליצו חז"ל