נזר הקודש - תמיד יט

ובניו וכו' מדכתיב והחונים וכתיב שומרים חונים לחוד ושומרים לחוד. - והנה יוצא מזה דמשה היה לחוד בתורת לוי, אבל קשה מדוע כתיב בלשון רבים חונים כיון שהוא לבדו היה, ואפשר דשארי לוים היו עמו, וכולם נקראים על שם משה, והא דלא אמרה תורה בהדיא לוים, זהו משום כבודו דמשה כמו שמצינו כעין זה בר"ה כ"ב ע"ב, אמרי רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו של רבי נהוראי, יעו"ש. והכא גם כן אמרה תורה בלשון רבים והחונים לרמז גם על לוים שהיו עם משה, ולא כתבה תורה בהדיא משום כבודו דמשה. וכתבנו לעיל דדעת הסמ"ג דגם בהני שלשה מקומות שהיו השומרים הכהנים למעלה, היו גם הלוים למטה, אבל מהרמב"ם לא משמע כן כמו שכתבנו לעיל וגם דעת המפרש כן, ובבא"ש מביא ג"כ בשם הרב שמעיה בריש מדות. והטור בפירושו על התורה כתב בשם הרמב"ן שלא היה אז משמרת ללוים רק לאהרן ולבניו הנותרים, ולמשה ולבניו. ע"ב,איבעיא להו עליות ממש וכו' והיינו אם היו עליות על גבי בית, ובספר באר שבע הקשה דמאי קא מיבבעיא ליה הלא מה דהוי הוי וכמו שפריך כן הש"ס בדוכתי טובא, ותירוץ הש"ס התם לא שייך הכא עכת"ד יעו"ש. ונראה דנפק"מ למי שמקבל לבנות בית כמו ה עליות דהשלשה מקומות שהיו הכהנים עומדים שם לשמירה להכי יש לידע אםמ היה שם גם בית למטה, או לנודר מן עליות כמו הני עליות שהיו בהני שלשה מקומות, וא"כ איכא נפק"מ לדינא גם לדידן. וכעין זה כתבו התוס' במנחות ס"ג. גמ' הא מה אני מקיים וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר הא כיצד כהנים שומרים מלמעלה ולוים מלמטה, וקשה דאיתא בספרי פרשה קרח שדרשו מקרא זה דבעבודתם ומנה מהם גזברים ואמרכלים ועי' במלבי"ם שהעיר בזה וגם בבאר שבע. ויש לעיין מדוע לא דרשו בש"ס שלנו דהקרא מלמדנו שיש לעשות גזברים ואמרכלים מהלוים, ובזה מתפרש הא דכתיב וילוו עליך וישרתונך כמו שדרשו בספרי, ויש לומר דסבר הש"ס דבזה לא שייך וילוו עליך וישרתוך אם הם גזברים ואמרכלים, מפני שזה נקרא גדולה והתנשאות, וזה לא ינתן ללוים שיתנשאו על הכהנים, ומקרא משמע שהלוים טפלים לכהנים, ולהכי דרשו דהכהנים למעלה ולוים למטה להראות גדולתן של הכהנים על הלוים, וממילא הגזברים והאמרכלים מהכהנים ולא מן הלוים. אמנם הספרי סבר דהגזברות והאמרכלות לא הוי בגדר שררות אלא בתור עבדות כדאיתא בהוריות י' ע"א כלום שררות אני נותן לך, אלא עבדות אני נותן לך, ושפיר מתפרשא וילוו עליך וישרתוך בזה שאתה ממנה מהלוים גזברות ואמרכלות. ותצא מזה נפק"מ בין הספרי להש"ס שלנו והיינו, דהש"ס שלנו דמפרש וילוו עליך שהלוים טפלים הם להכהנים, מתקיים בזה שהלוים שומרים למטה, ובזה ניכר שהם במדרגה פחותה מהכהנים, ומטעם זה אין ליתן להם התנשאות, אבל הספרי סבר דזה לא אמרה תורה להראות פחיתות ללוים שיהיו עומדים למטה, וביותר לשיטת הרמב"ן והטור שאז היה משה לבדו בזה השמירה ולא היו שארי לוים עמו, ואין סברא שיהיה משה עומד למטה, ולהכי סברת הספרי שהלוים היו גם כן למעלה, אלא שהכהנים בפנים והלוים היו בחוץ. והנה הרמב"ם בפר"ח מבית הבחירה ה"ד כתב וז"ל, מצות שמירתו שיהיו הכהנים שומרים מבפנים והלוים מבחוץ יעו"ש וזהו כדרשת הספרי וכמו שכתב מרן שם, אבל קשה מדוע לא פסק כש"ס שלנו דהלוים שומרים למטה, ומדברי הרמב"ם משמע דבמקום שהכהנים שומרים בפנים הנה באותן השלשה מקומות היו הלוים שומרים מבחוץ וזהו כדעת הסמ"ג בסימן קס"ה יעו"ש. וזהו שלא כש"ס שלנו שמשמע דהלוים לא היו שומרים כלל למעלה עם הכהנים. והנה לכאורה יש סתירה בדברי הרמב"ם שכתב והלוים בכ"א מקומות, ואם אמרינן דגם בהשלשה מקומות שהכהנים שומרים גם הלוים היו שומרים, ואם כן איכא כ"ד מקומות ללוים, ובמל"מ העיר בזה אבל נראה דלא קשה מטעם דהמקומות שהיו ללוים היינו ללוים לחודייהו, ולא חשיב להני שלשה מקומות דעיקר השמירה היה לכהנים ולוים היו רק טפלים, אבל קשה מדוע לא פסק הרמב"ם כש"ס שלנו. ונראה לפי מה שפירשנו דש"ס שלנו לא סבר כהספרי בזה דכוונת התורה לעשות מהלוים גזברים ואמרכלים, מטעם שזה הוי שררות על הכהנים, ומטעם זה סבר הש"ס למידרש וילוו עליך וישרתוך לומר שהיו טפלים לשמירה בזה שהם למטה, אבל