נזר הקודש - נדה קנ

בק"ו, ורק היוכיח דהשעיה"מ מבטל הק"ו קשה דבזה אין להוכיח מהשעיה"מ, וא"כ ליטמא הזיבה במו"מ. ואין לומר דבאמת מטמא הזיבה גם במו"מ כי זה לא אמרינן, - והנה אפשר לומר שממעטין אבן המנוגעת שלא לעשות מו"מ מדכתיב הזב כדאיתא לעיל, - ה"נ יש למעט מזה דגם הזיבה כן הדין כיון שרק על הזב נאמרה. - אבל לפי"ז תקשה על תוספי הרא"ש שכתב דיש ללמוד מהק"ו גם לענין משכב ומושב, וצ"ע. יט ועוד לרבא דלא סבר להא דשעיה"מ יוכיח כדאיתא לעיל ל"ה, - א"כ איכא ק"ו שהזיבה עושה מו"מ מכח הק"ו, וזה לא סבר שום תנא ואמורא. וע"כ דממועט מהא דאמרה הזב דממועט אבן המנוגעת להוציא מכח הק"ו, הנה כן ממועט גם זיבה דזב, ומזה תקשה ג"כ על תוספי הרא"ש. שכתב דאם מידרש ק"ו אם גורם טומאה לאחרים לעצמו לא כש"כ שמטעם זה היתה הדם הזיבה עושה גם מו"מ דלפי"ז תקשה לרבא דלא סבר הא דשעיה"מ יוכיח. וא"כ הוי ק"ו מעליא וע"כ דרבא סבר דממועט זיבה ממו"מ מכח המיעוט דכתיב הזב לומר דדוקא זב עצמו. א ע"ב, והרוק. רוק מנלן דתניא וכי ירוק וכו' אין לי אלא רוקו כיחו וניעו, ומי האף שלו מנין ת"ל וכי ירוק, ופריש"י וי"ו דריש. - והנה איתא בגמ' לקמן ומי האף מאי מי האף אמר רב בנגררין דרך הפה לפי שאי אפשר בלא צחצוחי הרוק ור' יוחנן אמר אפילו בנגררין דרך החוטם אלמא קסבר מעיין הוא ורחמנא רבייה, - ויש לעיין מדוע לא פליגי בכיחו וניעו, - ונראה משום דסתם יריקה הוא דרך הפה, והנה הכיחו וניעו היציאה שלהן דרך הפה, וממילא נקרא זה וכי ירוק. - ואעפ"י שאינם כמו רוק, והם באים ממקום אחר, לא כמו רוק שבא מהפה ממש, והם באים ממקום אחר כמו"ש התוס', ורק יציאתם לחוץ הוא דרך הפה, להכי יותר מסתבר שבכלל רוק המה, - משא"כ מי האף שמלבד שאין יצירתו מהפה הנה הוא גם יציאתו לא הוי דרך הפה, - ולזה פריך הש"ס מאי מי האף היינו הלא כיון שיציאתו לא הוי דרך הפה, וא"כ היאך מרבה אותו התנא שהוא גם כן בכלל וכי ירוק, - ועל זה השיב רב ואמר, דמיירי בנגררין דרך הפה, - ובזה הרי הוא דומה לרוק, ובזה רבתה אותו תורה, ובאופן זה הרי הוא בדומה לכיחו וניעו שג"כ יציאתם דרך הפה. ב והנה מה שהוסיף עוד רב ואמר לפי שאי אפשר בלא צחצוחי רוק, וא"כ סבר רב דהחוטם לא הוי מעיין לזב, ועיקר הטומאה הוא רק מפני הצחצוחין, - ויש לעיין אם כוונת רב גם על כיחו וניעו שמטמאין הוא מפני צחצוחי רוק, וזהו מפני שגם להם אין להם תורת מעיין, - והא דנקט זה במי האף הוא מפני שרוצה לומר דמי האף ע"כ מיירי בנגררין דרך הפה להכי מסיים גם כן שמטמא מפני הצחצוחי רוק. אבל כוונתו גם על הא דכיחו וניעו, - או"ד דבכיחו וניעו מודה רב שהם בעצמן מעיינות, ורק על מי האף אמר שטומאתו מפני הצחצוחי רוק, - ונפק"מ לענין רוק דיבמה, ג והנה פשטות הדברים מדשנה התנא לכולהו בחד ריבוי משמע דכולהו שוין. והיינו שאינן בתורת רוק ממש ואין לכיחו וניעו תורת רוק, מפני שאין זה רוק ורק הקרא מרבה אותם, וא"כ כמו שמי האף טומאתו מחמת הצחצוחי, הנה כמו כן כיחו וניעו טומאתן מחמת הצחצוחי רוק, - וכן יש לדייק מהא דקאמר הש"ס בהא דפריך ואילו מי האף לא קתני בשלמא לרב לא קתני, וכו' ולטעמיך כיחו וניעו מי קתני, - ואם אמרינן דכיחו וניעו המה רוק, א"כ מאי פריך ולטעמיך שזהו לרב, והלא יש לומר דכיון דתנא התנא רוק, וגם הם אם רוק הם הא קתני רוק, וע"כ מוכח שגם הם אינן רוק, רק רחמנא רבינהו, וכן יש לדייק מדברי רש"י ד"ה בשלמא. ד וגם בהא דקאמר הש"ס סד"א ניליף רוק רוק מיבמה מביא החת"ס בשם הקרבן אהרן דהפירוש בזה דלאו גזי"ש היא כיון דלא קבלה מרבו, אלא מתורת ק"ו השתא ברוק יבמה דלא עשה כיחו וניעו כרוקו עשה לעיני הזקנים כאילו נגע, רוקו של זב שעשה כיחו וניעו כרוקו לא כש"כ שיעשה שלא נגע כאילו נגע, והא דקאמר נילף רוק רוק, הכי פירושו נילף רוק הפירוש של רוק דזב מהפירוש של רוק דיבמה, יעוי"ש. והנה מזה יש להמציא מקור לדברי הרמ"א באה"ע סי' קס"ט סעיף נ"ב ברוק של יבמה שתאסוף רוק גדול בפיה ולא פיהוק ועיטוש יעוי"ש, וע"כ מפני שזה שבא מפיהוק ועיטוש אין זה רוק, וזהו הכיחו וניעו, וא"כ מבואר דכיחו וניעו לאו רוק הוא, וע"כ לרב בעינן בהם ג"כ הצהצוחי רוק. ה וכן יש להוכיח מהא דהקשו הרשב"א והריטב"א לרב דסבר דמי האף הטומאה מפני הצחצוחי רוק א"כ אמאי איצטריך תנא דלעיל לרבויינהו מוירוק, יעוי"ש. ואם נימא דכיחו וניעו תורת רוק עליהם גם בלא הצחצוחי רוק, א"כ יש לומר דהריבוי קאי על כיחו וניעו ומוכח דסברי דלרב גם כיחו וניעו הטומאה ג"כ מטעם הצחצוחי רוק. אבל הם אינם רוק, ומזה מוכח דלענין חליצה אין זה רוק. ו והנה בזה שהקשו הרשב"א והריטב"א דאם בשביל הצחצוחי רוק למה לן לרבות מקרא, ותירצו אי לאו ריבוייא דקרא הוי אמינא שלא טימא הכתוב אלא רוק גמור, ולא תערובתו יעוי"ש, ולכאורה הכוונה דהוי אמרינן דנתבטלה הצחצוחי רוק ברובא, - ויש להעיר אם שייך בזה תחילת ביאתו בתערובות משום דיש לומר דאין ביאתם שוה. והיינו דהתערבות באה אח"כ בפה, - גם יש להעיר אם שייך בזה ביטול למ"ד מב"מ לא בטל, ואולי בזה רב לשיטתו דמב"מ לא בטל, - אמנם דעת הריטב"א דרב סבר מב"מ לא בטל הוא מדרבנן, עי' ריטב"א ע"ז ע"ג. ז והנה יש לומר דכוונת התורה לרבות להאי רוק הבא מכח סיבה לרוק והיינו דהנה הכוונה וכי ירוק היינו שירוק מעצמו, אבל הריקיקה הבא מכיחו וניעו שעל ידם בא הרוק לרקיקה נמצא דסיבת הרקיקה להצחצוחין בא מחמת הסיבה דהכיחו וניעו, לזה בעינן קרא לרבות. ח והנה הרש"ש הקשה מדוע נקטו פלוגתייהו במי האף ולא בכיחו ובניעו הקודם, וכתב לחדש דרק במי האף שהוא צלול כמים שקורין קאטיר פליגי. יעוי"ש. ולדעתו גם רב סבר דהני תלתא תורת מעיין עליהם, וגם מי האף דאורחיה כן הוא. ורק באופן שבא צלול כמים שבא מחמת חולה פליגי, - הנה לפי מה