נזר הקודש - מנחות צח
nezer hakodesh (Menachot) 98 · נזר הקודש - מנחות · free full Hebrew text
Open in the reader →ג ובזה יש ליישב קושיות התוס' ד"ה אידי ואידי שהקשו מדוע לא משני דאידי ואידי אמזוזה, וזה, ואף שהמזוזה כשרה גם על הקלף דדוכסוסטוס אינה אלא למצוה, אבל שינה מקום הכתיבה, דבקלף כתב אמקום שיער, ובדוכסוסטוס כתב במקום בשר, ובזה הוי מענין אחד יעוי"ש, אבל אם אמרינן דכל עיקר הדין הוא בתפילין דבעינן במקום בשר, א"כ כשכתב אדוכסוסטוס במקום בשר לא הוי אלא חד שינוי בזה שכתב תפילין אדוכסוסטוס, והשתא שוב אין לאוקמי' שניהם אמזוזה ובשניהם שינה מקום הכתיבה, דזה ליתא דהלא כיון דדין הוא בתפילין דבעי במקום בשר, ובמזוזה במקום שיער, וא"כ לא הוי אלא חד שינוי במזוזה, דהיינו רק אם כתב במקום בשר, אבל כיון שאין קפידא בין קלף לדוכסוסטוס א"כ לא משכחת במזוזה שינה בזה ובזה. ד אבל ע"כ שיטת התוס' דההלכה על הקלף ועל דוכסוסטוס נאמרה דקלף בעינן במקום בשר ודוכסוסטוס במקום שיער וכיון דלתפילין קלף בעינן, ממילא בעינן במקום בשר, ומזוזה אם דוכסוסטוס בעינן ממילא מקום שיער בעינן, ממילא בתפילין כשכתבן על דוכסוסטוס במקום בשר הוי תרי שינוים, ומטעם זה הקשו מדוע לא מוקים אידי ואידי במזוזה. - בדין שרטוט א עמוד ב הא מורידין עושין והא בעי שרטוט דאמר רב מניומי וכו' כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה, ורב מנומין וכו' אמר שרשוט של מזוזה הלכה למשה מסיני, והנה יש לדייק מדוע מביא הש"ס שתי המימרות, ומה הוסיף בהלכה. - והנה בזה יש לומר דבלאו ההלכה הו"א דפסולה מדרבנן לחודיא, וממילא באופן שעושין מס"ת שבלה ותפילין שבלו הנה בכדי שלא תלך לאיבוד קדושתן לגמרי, - להכי יש מקום לומר דטוב יותר להשלים למזוזה, וכמו שמוקים הש"ס לעיל דמיירי בלהשלים, אבל קשה טובא דהלא שפיר אפשר לומר דכוונת התנא לאשמעינן דאם מורידין עושין, היינו באופן שאם גם האותיות בלו, דאז אפשר לשרטט ולכתוב עליו מזוזה כמו שכותבין על המחוק, אבל משום דאין מורידין דבשביל זה אין עושין גם באופן זה, וצ"ע. - ב עוד יש לעיין לפי מה שהסתפקו התוס' בסוטה י"ז ע"ב ד"ה כתבה איגרת היאך הדין בשמשרטט אחרי הכתיבה, וקשה מדוע לא פשטוה מהא דפריך הגמ' הא מורידין עושין והא בעי שרטוט, והא אפשר לשרטט עתה, ומדלא משני הכי ע"כ מוכח מזה דלא מהני שרטוט שאח"כ, ומצאתי בספר בגדי כהונה סי' א' שעמד בזה. והנה עלתה בדעתי לומר דכיון דבעינן במזוזה כתיבה כסדרן, - ויען דאיכא הללמ"מ במזוזה דבעינן שרטוט, וע"כ על קודם הכתיבה נאמרה ההלכה, וא"כ אם יעשה השרטוט אח"כ חסר בזה הכסדרן, אבל ראיתי אח"כ בשו"ת למרן הגרע"א סי' נ', שנחית בזה, ודחה שכיון ה והנה יש להוכיח דשיטת רש"י דעיקר ההלכה על תפילין ומזוזה נאמרה, מדפירש"י בשבת ע"ט ע"ב ד"ה הא דכתב אקלף אפילו במקום שיער, וכש"כ במקום בשר וכו' יעוי"ש דברי רש"י תמוה דאמאי כש"כ אדרבה אם כתב למזוזה אקלף ובמקום שיער עבר על שתי ההלכות, א) דמזוזה צריך להכתב על דוכסוסטוס, ב) דקלף צריך במקום בשר, אבל אם כתבה על קלף במקום בשר הרי לא עבר רק על הלכה אחת, וא"כ מאי כש"כ הוא, - אבל ע"כ צריך לומר דסברת רש"י דעיקר ההלכה על תפילין ומזוזה נאמרה, ובזה מדויק שם לשון רש"י שכתב דהלכתא מזוזה במקום שיער בעינן, ומשמע שדין הוא במזוזה, ומטעם זה הא דאמר רב דוכסוסטוס הרי הוא כקלף ומותר לכתוב עליו תפילין ע"כ צריך לכתוב ג"כ במקום בשר. ו והנה לפי"ז תצא נפק"מ רבתי לדינא, דלפי המסקנא הכא בסוגיא דמזוזה כשרה על קלף דלפי מה שביארנו דההלכה על מזוזה נאמרה דבעינן במקום שיער, א"כ כשכותבין אקלף גם כן הדין שתהי' הכתיבה על מקום השער, ולשיטת התוס' שדין הוא בקלף דכותבין במקום בשר, א"כ כשכותבין מזוזה אקלף כותבין במקום בשר כיון שדין הוא בקלף, וצ"ע. שאין חסרון בגוף האות, והוי רק תיקון אחר והוי כמו חקיקת נגיעה דמהני גם במזוזה, עכת"ד, יעוי"ש. ג אבל נראה דאם בעינן שרמוט מטעם הללמ"מ ע"כ בעינן שרטוט לשמה, והנה מצינו באה"ע סי' קל"א ס"ז דגם בגט כתב הרמ"א דבעינן השרטוט לשמה, ואעפ"י ששם אינו מעכב בדיעבד, שאני התם דלא הוי השרטוט מטעם הללמ"מ, משא"כ במזוזה דהוי השרטוט מטעם הללמ"מ פשיטא דבעינן לשמה, וע"כ הביאור לשמה שתהי' השרטוט לשם כתיבת מזוזה, והכא לא אפשר, והוא דכיון דכבר נכתבה פרשה זו לשם ספ"ת או תפילין, א"כ ע"כ הוי השרטוט דהשתא שלא לשם מזוזה, ולא מהני מה שחושב עתה שמשרטט לשם מזוזה, דע"כ הביאור שרטוט לשמה לשם כתיבת מזוזה, והכא הכתיבה היתה מקודם, וא"כ לא אפשר לעשות עתה השרטוט, וזה מוסיף הש"ס במה שאמר דשרטוט הללמ"מ, - לומר דבעינן שרטוט לשמה. ד והנה לפי"ז לכאורה קשה בדברי התוס' שהקשו בד"ה הא מורידין וכו' דלמא במשרטמ, והלא אם בעינן לשמה לשם מזוזה, א"כ לא מהני אם שרטטו מכבר לשם ספ"ת או תפילין, ואין לומר דכוונת התוס' שהיו משורטט בתנאי שיהי' ראוי גם למזוזה, דא"כ אין מקום לתירוצם שתירצו דכל הפטור מן הדבר וכו' כיון דלמטרת מזוזה עשה שרטוט, - ואפשר דגם באופן זה נקרא הדיוט, משום דאין לאדם לחשוב כזאת, והיינו דכיון דלספ"ת ולתפילין נקרא הדיוט כשעושה שרטוט, ממילא אסור לעשות כן אפילו אם חשב כזאת. -