נזר הקודש - מנחות סו

בדין מחצית השקל א עמוד ב ולבן בוכרי כיון דלכתחילה לא מחייב לאתויי כי מייתי נמי חוטא דקא מעייל חולין לעזרה וכו' יעוי"ש, - וקשה לפי מה שכתב הרמב"ן בחומש דיש עצה שלא יעבור העשיר על לא ירבה, והדל בלא ימעיט, והיינו כי מפני שתורמין על האבוד ועל העתיד לגבות, וממילא הדל ישנו בעל העתיד, לגבות, ומן העשיר המרבה לא יתרמו עבורו, יעוי"ש, ולפי"ז מאי פריך דהוי חוב"ע, הלא יש עצה שלא יתרמו עבורם, והנה כמו כן תיקשה לריב"ז דאמר שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן, וכל מנחת כהן כליל תהי' וכו' וקשה הא יש לעשות עצה זו שכתב הרמב"ן שלא לתרום עבורם. - ב אמנם ע"כ צריך לומר דכיון דדרש ריב"ז דמחויבים הם להביא שקלים, א"כ ע"כ הכוונה אשר הקרבנות ג"כ יבואו משלהם, ועל זה אמר ריב"ז כל כהן שאינו שוקל חוטא, והיינו דיליף מקרא דמחויבים ליתן, וכמו שפירש"י, וע"כ הכוונה שהקרבנות יבואו גם מממון שלהם, וממילא בן בוכרי דאמר כל כהן ששוקל אינו חוטא, הכוונה ג"כ באופן שהקרבנות קריבות מממונם, דאל"כ במה פליגי אריב"ז, - וממילא אין לתקן עבורם מטעם שכתב הרמב"ן, דהרי לפי"ז חסרה המטרה דקרבנות. ג והנה לפי דברי הרמב"ן יש ליישב המשנה פר"ק דשקלים מ"ה דתנן אעפ"י שאמרו אין ממשכנים נשים ועבדים וקטנים, אם שקלו מקבלים מידם וקשה כיון דמן הדין פטורין היכי מייתי חוב"ע, והכא לא שייך תירוץ הש"ס דמסרי לצבור, וכן פירש ר' עובדי' שם, והוא לפי דברי התוס' יומא ל"ה דדוקא גבי כהנים הוא דמהני מטעם שכל ריוח הקרבנות שלהם הוא, - והמל"מ בפר"ד משקלים עמד בזה לתמוה, יעוי"ש, - ולדברי הרמב"ן אתי שפיר, והיינו דאין תורמין על המעות האלו, והביאור בזה לדברי הרמב"ן דהתרומה היתה על דעת בי"ד, ומטעם זה אתי שפיר דמקבלין גם מקטנים, אעפ"י שאין להם כח הקנאה, וכבר עמד בזה בקצה"ח סי' רמ"ג, ולדברי הרמב"ן אתי שפיר כיון דאין תורמין עליהם, ואין קרבנות צבור בא ממעות אלו. ד והנה אפשר לומר עוד יותר בזה דשתי אזהרות ישנן במצוה דמחצה"ש, א) עצם המצוה דהנתינה, ב) באיזה אופן תהי' ההרמה, ואזהרה זו לבי"ד ניתנה, ולפי"ז יש לפרש דישראל הוזהרו על הנתינה, וזהו שאמרה תורה .זה יתנו", ואזהרה לבי"ד אשר הקרבנות יבואו לפי הסדר הזה, מחה"ש לכל אחד, לא יותר ולא פחות, והיתר ממחצה, או הפחות ממחצה אינן באות בקרבנות צבור, וזהו המכוון בהא דאמרה תורה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, - ולפי"ז לא באה התורה להזהיר על העני, ועל העשיר בל"ת שלא ירבה ושלא ימעיט, אלא זהו אזהרה לבי"ד לסדר אופן הקרבנות היאך יבואו, ומטעם זה שפיר השמיטו הפוסקים הל"ת במצוה דמחצה"ש, וזהו לפי סברת הרמב"ן, ואפשר שלזה נתכוון גם הרמב"ן, - אבל לא פירש כן בהדיא, - ולדעתי נכון לומר כן, ולפי"ז אין כאן רק מצ"ע, - ועל הבי"ד לא באה בתור אזהרה אלא להורות להם סדר ההקרבה כי כן יעשו. - דף כב ועתיקי לא והכתיב ויאמר ארונה אל דוד וגו' וכליהבקר לעצים, ומשני ה"ג בחדתי, וקשה הא עכ"פ חסר עשיי' דמעיקרא להקדש ולא היתה החציבה לקודש, והמל"מ בספרו פר"ד עמד נ"כ בזה בתמי' יעוי"ש, - ונראה דדוקא באופן שהעשי' להדיוט מועיל עצם העשי' הלזו גם להקדש, דהיינו שעצם תכלית העשיי' דהדיוט מועיל גם להיות תכלית העשי' להקדש, כמו הא דכלי שנעשה להדיוט, דהכלי זו עצמה יכולה להיות תשמיש להקדש עבור כלי ג"כ, להכי כיון שנעשה כלי זה עבור הדיוט, פסולה להיות כלי שרת לגבוה כיון שאנו רוצים בתכלית זו של הכלי הנעשה להדיוט להיות תכלית זה עצמו להקדש, וזה הוי גנאי להקדש, דהרי עשי' עבור תכלית זה לא נעשה להקדש, וכל זה ליתא במוריגין, דהתם עצם התכלית של המוריגין וכלי בקר דהיינו תמונת הכלי שלהן לא נעשה עבור תכלית זה להיות עצים להסקה, דהרי התם העשי' נעשה עבור תכלית להשתמש בהן בתור כלי בקר, ואנחנו רוצים להשתמש בהם בתור עצים להסקה, ותכלית עשייתן בתור כלים אינו מעלה ואינו מוריד להסקה, ולהכי אינו פוגם עשייתן בתור כלי להיות עצים על המזבח כיון שלא באנו להשתמש בהן בתכליתן המיוחדת עבור עשייתן. ועוד נראה דבעצים בכלל ליתא דררא דעשי' לשמה כיון דליתא בזה עשי' מיוחדת לשם עצים דהרי לא ייחדה תורה שתהי' חטיבה דעצים למזבח דוקא בצורה זו ולא באופן אחר, ובכל אופן ואופן שהיתה חטיבתן שפיר דמי, וגם אם עשה החטיבה מעיקרא בתואר כלי נ"כ שפיר דמי לעצים אם עדיין לא השתמשו להדיוט, משא"כ בכלים שפיר בעינן שלא תהי' עשייתן להדיוט בתמונה כזו אשר בעינן לה להקדש, ולהכי שפיר בעינן עשיי' מעיקרא לשם הקדש דוקא, ובעיקר הענין מבואר לנכון בספרי דברי סופרים סי' ל"ד. - בדין קומץ שנתערב א משנה, נתערב קומצה וכו' ר' יהודה אומר במנחת כהן משוח במנחת נסכים פסולה שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו, ופירש"י ששתיהן פסולות העבה והרכה, דהעבה פסולה מטעם יתר והרכה פסולה מטעם חסר, והקשו בתוספות דרש"י סותר דברי עצמו מה שמפרש לקמן בגמרא דפריך לרב חסדא דאמר בתר מבטל אזלינן מהא דתנן שתי מנחות שלא