נזר הקודש - מנחות נו

יציקה מעכבא ובלילה לא מעכבא, אבל זה לפלא מדוע השמיט האי דינא דלא יצק דמיירי שלא יצק כהן אלא זר כאוקימתא דש"ס, וצ"ע, ואפשר שסמך הרמב"ם על מה שפסק בפרי"א מפסוה"מ ה"ז שכתב דיציקה כשר בזר, יעוי"ש, ובלא יציקה כלל דפסול, סמך על זה שכתב בפרי"ג ממעה"ק דדוקא לא בלל כשר, ולא השיב יציקה, - ובאמת דלזה כיוון בקרית ספר שם, אבל יציקה מעכבת, אבל תמוה מדוע השמיט האי סוגיא ודין המשנה, ולא כתב בפירוש דלא יצק כחן אלא זר כשר, כדרכו תמיד לכתוב הלכה המפורשת כמו שהיא, ומצאתי בלקוטי הלכות להגרי"מ שליט"א שכתב שאין דין זה מפורש ברמב"ם ומהלכה י"ב [צ"ל י"א] אין ראי' דהרי הוי חסר שמנה, יעוי"ש, ונראה דע"כ מיירי דומיא דלא בלל, שהכוונה באופן שלא חסר, והיינו שנתן בתחילה כל השמן, וממילא מדלא כתב דין דלא יצק דפסול, היינו ג"כ באופן זה דלא הי' חסר, - ומדלא כתב הרמב"ם דלא יצק ג"כ דכשר, - מוכח מזה דבלא יצק אף באופן שנתן מתחילה כל השמן, ואין בו משום חסר נ"כ פסול מטעם דיציקה בעצמה מעכבת. - בדין מליחה למנחה ז במשנה לא מלח כשר, - והנה הכא אי אפשר לפרש לא מלח כהן אלא זר, משום דמליחה היא אחר קמיצה, ופסול בזר, כמו שמבואר לקמן כ' וכי זר קרב לגבי מזבח, וע"כ הפירוש לא מלח כלל, ובדיעבד כשר בלא מלח, ובזה יש לתמוה בדברי הרמב"ם שפסק בפר"ה מאיסו"מ הי"ב שבמנחה המליחה מעכבת, וכבר הקשה מרן שם שזה היפך סתם משנה דידן דלא מלח כשר, וכתב דהרמב"ם פסק דלא בהמשנה אלא כהברייתא דלקמן דסבר התנא דלמליחה מעכבת במנחה, יעוי"ש, - והנה באמת דוחק לומר דהרמב"ם דחה לסתם משנה מפני הברייתא. ה והנה כד נעיין ונדייק בלשון הרמב"ם משמע שמחלק בין המנחה כולה לבין הקומץ, והיינו שכתב שם שבמנחה המלח מעכב בקמיצה, ומטעם זה יש מקום לומר ולפרש דלא פליגי סתם משנה וברייתא, והמשנה הא דתנן לא מלח כשר, היינו שלא מלח להמנחה, - אבל מליחת הקומץ מעכבת, - ומצאתי להרע"ב במשנה שפירש כן הא דלא מלח כשר, היינו להמנחה כולה, והסכים לזה התוסיו"ט, יעוי"ש, - ולדבריהם ע"כ שתי מצוות יש במליחת המנחה, היינו מליחת המנחה כשהיא עם הקומץ ביחד, וזו אינה מעכבת, ועוד יש מליחה שניי' והוא מליחת הקומץ הבאה על המזבח, והיא מעכבת, וע"כ מתפרש הא דאיתא לקמן כ' בברייתא יכול תהא מנחה כולה מעונה מלח ת"ל קרבן, יעוי"ש, היינו הכוונה יכול תהא מליחת המנחה כולה בעיכובא ת"ל קרבן, היינו מליחת הקרבן בעיכובא, ולא מליחת המנחה כולה בעיכובא. - ט והנה לכאורה יש להקשות מסוגיא דלקמן כ' דאמר שם רב יוסף דתנא דמתניתין פליג אברייתא וסבר דמליחה אינה מעכבת, והוכיח מדקתני לא מלח כשר ואי אפשר לפרש לא מלח כהן אלא זר דהרי זר אינו קרב לגבי מזבח, - וקשה הא יש לפרש המשנה דמיירי במליחת המנחה, - ואין זה שייכות למזבח כלל, - ומצאתי בתפ"י שהקשה כן, יעוי"ש, אבל נראה דלא קשה מדי, משום דלהס"ד דליתא קרא לעיכובא גבי מלח, ומטעם זה ס"ד דרב סבר דאין עיכוב במליחה כלל, היינו אפילו בדבר הקרב למזבח כמו הקומץ, וא"כ מסתבר הדבר דכוונת התנא בלא מלח דכשר היינו אפילו מליחת הקומץ, אבל להמסקנא דיש עיכובא במלח, - א"כ שפיר יש מקום לומר דעיכוב זה לא נאמר אלא לגבי קומץ, ולא לגבי מנחה כולה. - י והנה הגרע"א ז"ל בתוסר"ע הקשה וז"ל תמוה לי הא אדרבה כיון דאמרינן דאין מנחה טעונה מלח היאך אפשר לפרש מתניתין דלא מלח היינו המנחה כולה, הא אף לכחילה לא בעי מליחה כלל, אלא ודאי דמתניתין דלא מלח קאי אקומץ וכו' ומתניתין פליג אברייתא, והרמב"ם פסק כהברייתא, וכמו"ש הכס"מ, והרמב"ם השמיט האי דינא דהמשנה דלא מלח, משום דלהלכה קיי"ל כהברייתא, עכת"ד, הנה במה שרצה להוכיח מהא דהשמיט הרמב"ם האי דינא דלא מלח, שמזה מוכח דלא סבר לה, לדעתי יש לדחות זה דאין זו הוכחה, דהרי כמו כן השמיט הא דלא יצק דכשר אעפ"י שיש לפרש לא יצק בהן אלא זר ומ"מ לא כתב לה וסמך בזה על מה שפסק דיציקה כשרה בזר, וא"כ שפיר יש לומר דאף אם סבר כהמשנה בדין זה דלא מלח כשר, וסמך על מה שפסק בפרי"א מפסוה"מ ה"ז וז"ל כל המנחות וכו' כגון הזר וכו' או שמלחן כשרות, יעוי"ש, - ויש לפרש דמיירי בהמנחה כולה, ובזה זר כשר, וגם אם לא מלח כלל כשר, מטעם דלא הוי עבודה המעכבת, - והא דלא כתב הרמב"ם בלא מלח כלל דכשר, אפשר לומר דרבותא משמיע לנו דמליחת זר לא גרע. - ולאפוקי מסברת ר' שמעון דכתבו התוס' לקמן י"ח ע"ב ד"ה ור' שמעון, - וכוונת הרמב"ם להודיענו דע"כ מליחת המנחה כולה כשרה בזר, והיינו שרק מקמיצה ואילך מצות כהונה, וממילא מובן שהמליחה שאחרי הקמיצה פסולה בזר, ואעפ"י שאין מזה הוכחה לומר דאם לא מלח כלל כשר, משום דיש לומר ולפרש לפי"ז המשנה דלא מלח כהן אלא זר, - ומצאתי בליקוטי הלכות להגרי"מ שליט"א בזבח תודה שמפרש כן כוונת הרמב"ם, אבל יש מקום גם לדברי הרע"ב והתוסיו"ט לפרש דהרמב"ם דגם בלא מלח כלל כשר, כיון דבאמת מליחה זו אינה מעכבת כמו שאינה מעכבת בכל הקרבנות כולן לבד ממה שבא בהקרבה על המזבח. - יא ויש לומר דרב נחמן בסוגיא זו ע"ב שמשני כאן במנחת כהנים כאן במנחת ישראל סכר נ"כ כפירושם של הרע"ב והתוסיו"מ, והוא מכח הא דתיקשה היאך מוקים למתניתין כר"י ור"ש הא אינהו סברי דמליחה מעכבת, ובמתניתין תנן לא מלח כשר,