נזר הקודש - מנחות ד

את התורה, וזהו תורת זבח השלמים שעושה שלום בין המזבח ובין הכהנים ובין ישראל, ולכאורה הלא מקבלין קרבנות גם מאומות העולם, כמבואר חולין י"ג איש איש לרבות העכו"ם שנודרים נדרים ונדבות כישראל, וא"כ אין להם טענה מדוע אינם מקריבים קרבנות, והביאור נראה בזה דזה מיירי למ"ד שכל הקרבנות של נכרים אינן אלא עלות, ואפילו אם דעתם לזבח שלמים הדין דמקריבין עולה כמבואר במנחות ע"ג, ולזה התאוו תאוה לזבח שלמים, והתשובה להם שאינם מסוגלים לקרבן זה, שמפני שעיקרו הוא שלום, וקרבן שלמים ומטרתו אינו אלא אצל ישראל שקבלו את התורה, ועליהם נאמר ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום. עוד בזה כי האומות התאוו תאוה לכל הקרבנות כולם, והיינו גם לחטאת ואשם, בכדי שיתכפרו בכפרתם, אבל לא ידעו כי יש עוד תנאי למביאי קרבנות, והוא קבלת התורה, ומזה יש לשפוט מישרים לומר דהרי זה כאילו התנה הקב"ה עם ישראל אחת שהיא שתים עסק עבודתן, ועסק תורתן, וממילא לימוד התורה ולימוד תורת הקדשים כתנאי קודם למעשה אשר רק עם ישראל שקבלו את התורה ובה גם תורת הקדשים, להם ניתנה סדר הקרבתן, אבל מי שאין לו חלק ונחלה בתורה, אין לו שייכות גם עם הקרבתן של הקרבנות כולן, ומטעם זה אין מקבלין קרבנות גם ממומרים ופושעי ישראל. ובזה יש לפרש זאת תורת העולה הוא העולה היינו כי התורה והלימוד של העולה ג"כ עולה, והיא למעלה מהקרבן מפני שהיא באה מקודם, כי הלימוד בא מקודם, ובזה יובן הא דכתיב לאמר שתי פעמים, והיינו שיש בזה שתי אזהרות, א) לאהרן ולבניו, להם יהי' הציווי דיני הקרבה, ב) לאמר גם לישראל בדבר לימוד התורה, ובזה גם לימוד הקרבנות, רבנות, וזהו שאמר הנביא ירמי' בשם ד' כי מעולם לא דברתי על עולה וזבח, יען שחיוב קרבנות הוא בתנאי של לימוד התורה, ומובן אשר אם לא קיימו את התנאי בלימוד התורה אין מקום לעולה וזבח, ולימוד התורה בראשונה, ועולה וזבח באין באחרונה, וחיוב שניהם תלוי זה בזה, וזהו דרשת ר"ש בתו"כ דאמרה תורה זירוז למקום שיש חסרון כיס, היינו על האזהרה השנייה של לימוד התורה, דזה עולה לחסרון כיס להעוסקים בה ולהמחזיקים בה, כמו שמצינו ברבותינו שנתנו כל עמלם וכל נכסיהם עבור לומדי התורה, ולדוגמא ר' יוחנן שהיה מוכר את נחלת אבותיו לפרנסת ביתו והיה עוסק בתורה כמבואר במד"ר שה"ש פ' ח' אות ז', ורבים היו עושים כמוהו, וגם בעתותנו ישנם רבים אשר להם כשרונות נעלות להיות משתלמים בלימודי חול אשר על ידי זה יותן להם נחלה וחלקה טובה, והם השליכו זה מהם והלאה, האין זה חסרון כיס ? ובחרו בנחלת ד', להיות מתפרנסים ככהן עובד עבודה, ולזה נדרש זריזות רבה, ועל דא אמרו רבותינו ז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, היינו שממית עצמו ממחמדי תבל החומרי, כדרך שאמרו בתמיד ל"ב מה יעביד אינש ויחיה, אמרו לו, ימית את עצמו, ויפה פירש בעקד"י יקר בעיני ד' המותה לחסידיו, זה שממית עצמו מתענוגי הגוף, ובוחר במה שערב לנפש. וכאשר ידוע לכל באי שערי ציון שערים המצוינים בהלכה גודל ערכה של לימוד התורה והמחזיקים בה, וזהו מטרת האומה הישראלית מאז היותה לעם בקבלת התורה, לזאת יש לנו להתאמץ ולאזור כחנו הן בלימוד התורה, הן בהחזקתה, וד' יעזרנו להקים את התורה, ונזכה לראות עמוד כהן לאורים. והנה אני נותן תודה לד' שעזרני להיות עוסק בעבודה זו בלימוד תורת הקדשים ועסקתי ועמלתי כפי שידי יד כהה מגעת בביאורי למסכת מנחות אשר נתתי מקום להמעיינים לעיין, הן בביאור הסוגיא, הן בהכרעה לדינא לפי שיטת הראשונים, וזה כארבע שנים אשר הוצאתי לאור את ספרי "נזר הקודש" על מסכת זבחים, הנה כמעשה הראשון כן עתה מעשה השני, וביתר עוז ועצמה בהלכות עמוקות מאד, וקראתיו גם כן בשם הזה נזר הקודש", ומסודר בסידור נאה ויאה להקל על המעיין, ואני תפלה להשי"ת דאימא מלתא דתתקבל, ויצילני משגיאות, ונזכה לקבל פני משיח מלכנו ולראות בבנין בית מקדשנו ובהקרבת תמידין כסדרן ומוספים כהלכתם בב"א. על הטוב תזכר עזרתי בקודש, אשר היא תמיד בעזרתי מנשים באהל תבורך, היא רעיתי הרבנית הצנועה מרת הינדא תחי' בת הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מו"ה הלל דוד הכהן טריווש זצ"ל. - יתן ד' אשר נזכה לראות נחת מצאצאנו שילכו בתורת ד' תמיד ולהתברך בעושר ואושר כאות נפשינו ולראות בבנין בית מקדשנו, אמן. - חכמים היו דורשים בכבוד אכסניא של תורה, כן אני דורש בכבוד אכסניא, הקהלה הנכבדה אשר אני שוכן כבוד בתוכה ביהכ"נ הנקרא בשם "חברה תורה אנשי ראדישקאוויץ נ"י" אשר המה חובבי תורה ומוקירי רבנן, יתברכו מנותן התורה בזה ובבא לראות בבנין ציון וירושלים. המחבר