נזר הקודש - מנחות לד

וכו', יעוי"ש, - וקשה הא רבא אמר לעיל יד יד לקמיצה, וא"כ משו"ה קמץ בשמאל פסול, - ומצאתי בשיט"מ הקשה כן, ומתרץ דפריך מקידוש קומץ, יעוי"ש, - ביאור הדברים דלקמן קאמר הש"ס ואלא הא דאמר דבא יד יד לקמיצה למ"ל מכהונה נפקא, ומשני חד לקומץ, וחד לקידוש קומץ, וא"כ מבואר דגם קידוש קומץ בעי ימין דוקא, - וא"כ פריך שפיר הגמ' הכא מהא דתנן קמץ בשמאל פסול, היינו מקידוש קומץ, - אבל קשה דהלא השתא משמע דלא ידע הש"ס הא דקידוש קומץ דבעי ימין, וא"כ ע"כ הכוונה על הקומץ גופי', וא"כ מאי פריך, - ונראה דזה הי' פשוט להסוגיא דקידוש קומץ בעי ימין, וזה מוכח מהסוגיא דלעיל ו' ע"ב דרבנן לא פסלי בקמיצה דזר עד דעביד גם כן קידוש קומץ בכלי שרת, - ומזה גם כן מוכח דקידוש קומץ בעי ימין, והוא מדתנן גם כן במשנה קמץ בשמאל גם כן, ולרבנן בעינן גם כן שתהי' גם קידוש קומץ, שזהו גמר העבודה, ואם קידוש קומץ לא בעי ימין, א"כ מדוע פסול בדעביד תרווייהו קמיצה וקידוש, כיון דבקמיצה לחודיא לא פסול, וא"כ מדוע פוסל בדעביד לתרווייהו קמיצה וקידוש, בשלמא אינך, כמו זר ואונן, דעביד קמיצה וקידוש דאיכא גם כן מתן כלי בפסול, ואיכא גמר עבודה בפסול, - אבל קמץ בשמאל ועביד קידוש שהוא מתן כלי בשמאל, אין כאן פסול יותר אם לא בעי קידוש בימין, ומוכח דקידוש קומץ בעי ימין, ועל זה פריך שפיר מנ"ל הא לא כתיב אלא חד קרא והיינו יד יד דלעיל, ובשביל זה אמר רבא או אצבע, או כהונה, וממילא איכא עכשיו תרי קראי יד יד, וכהונה, חד לקומץ, וחד לקידוש קומץ, וזהו לפי המסקנא. . ג רש"י ד"ה למ"ל וכו' דיתן השמן על הדם ולא אצלו, - ולכאורה הא אכשר רחמנא נם צדדין, - וע"כ דסבר רש"י דכמו שרבתה תורה שמן על צדדין כן גם הדם הוכשר על צדדין, והדין דיתן השמן על הדם ממש, - וכן משמע נם מהסוניא דבעינן נתינת השמן על הדם ממש, - מדקאמר הגמ' אבל איתא אימא הוי חציצה, - וע"כ דבעינן על הדם ממש, - ומזה יש לתמוה בדברי הרמב"ם בה' מחוסרי כפרה שכתב דנתינת השמן אצל הדם נם כן שפיר דמי, וכמו שמבואר שם בלח"מ, - והנה לכאורה יש לומר דזה תליא אם בעינן על בסמוך, ודעת הרמב"ם דעל הוא בסמוך, - אבל לפי"ז יש להעיר דא"כ היאך קאמר הגמ' דקמ"ל דלא הוי חציצה, דקשה דאפשר דהוי חציצה, אבל לא הוי על ממש, - ודוחק לומר דסוגיא זו סוברת על ממש, - וא"כ הוי סתמא דסוגיא שלא אליבא דהלכתא, לכן נראה דבאמת עיקר קרא מלמדנו דבעינן נתינת השמן על הדם ממש, - ואפילו אם כוונת התורה על בסמוך, אמנם הא דכשר בסמוך, זהו דוקא אם נפרש ממש גם כן, אבל אם לא יצוייר ממש, לא דרשינן בסמוך, כי בסמוך מסובב מן ממש, - וא"כ לא פליגי רש"י והרמב"ם.- ד עמוד ב חד לקומץ וחד לקידוש וכו' וקשה דהיאך ס"ד דלא ליבעי ימין לקידוש קומץ, - והא ודאי טרם שנתקדש הקומץ בכלי שרת, וקמיצה הוי במקום שחיטה, ויד הכהן הקומץ פשיטא שהוא בצואר בהמה, וממילא כשמערה מידו ליד שמאל הרי"ז כנשפך מצואר בהמה ופסול, - וא"כ גז"ש זו דיד יד למ"ל דבעי ימין, - ואעפ"י שבעי' בגמ' יומא מ"ח אם ידו כצואר בהמה דמי או לא וכו' יעוי"ש, - נראה דע"כ דוקא התם דיש לומר דלא בעינן כף לקדושי להקטורת, ועיקר הנתינה להכף הוא מטעם דלאו אורח ארעא באופן אחר, - אבל הכא דבעינן קידוש קומץ לקדושי לי' בכלי שרת, א"כ פשיטא דידו של הכהן הקומץ דינו בצואר בהמה, - ודוחק לומר דמזה עצמו מגז"ש זו אנו יודעין דבעי קידוש קומץ, - וממילא דאז הוי ידו של הכהן דעביד קמיצה ככלי שרת, - אבל זה תמוה דפשיטא אשר גם בלא גז"ש זו אנו יודעין קידוש קומץ, - וביותר כאשר ביארנו לעיל דמוכח כן מהסוגיא דלעיל, - וזהו כוונת השיט"ס לעיל. ה ונראה לדבר ברור דאם לאו הגז"ש זו דיד יד המלמדנו דבעי נתינה לכ"ש בימין, דאז ע"כ ידו של כהן העובד הקמיצה, הנה ההולכה שלו דימין אינה נחשבת למעלת ימין, - ולגבי הולכה זו ימין ושמאל שניהם שווים בזה, וכיון דזהו דרך עבודה, א"כ הרי"ז כמו הולכת הדם מצואר בהמה לכלי שרת, - ואין הבדל בין ימין לשמאל, וא"כ לפי"ז כוונת הסוגיא אם בעי ימין היינו אם דנין ימין של הכהן בתורת ימין, - דאז פסול אם נתן בשמאל, או"ד דלא נחשב ימין בזה לימין, - ואין נפק"מ בין ימין לשמאל, ועל זה מלמדנו הגז"ש דיד יד דבעי ימין היינו דנחשב ימין לימין, וממילא פסול בשמאל. - ו והנה הרמב"ן בחידושיו לפר' גיה"נ בטעם איטר, מביא פירש"י משום דבעי ימין, ומביא מפרשים דאימר פסול מום הוא, והקשה על זה דא"כ ליתני גבי מומין, אלא פירושו משום שאין לו ימין,- וקשה הלא גם בחסרון ימין למום יחשב מדמחללי עבודה, - עי' באור שמח ה' יבום שהעיר בזה, - ולכאורה אפשר לומר דכוונת הרמב"ן דאין כאן פסול מום משום דעכ"פ לא איתא עבודה בשמאל, ומטעם זה אין כאן חילול עבודה בדיעבד מטעם דאין כאן חסרון אלא משום דאינו שוה בזרעו של אהרן, - אמנם נראה ברור דאם נחליט דאיטר חסר לו ימין ממילא תורת שמאל עליו, וא"כ יש כאן פסול שמאל עליו, והיינו דענין ימין הכוונה פעולה העצמית היוצאת מכח ימין שהיא פעולה חשובה, ובאופן שאין להימין חשיבות ימין ממילא תורת שמאל יש בזה, - ואין זה ענין לדברי התוס' חולין כ' לענין מליקה דמכשרי גם בשן מטעם דעכ"פ אין כאן שמאל, - דשאני התם שעיקר העבודה לא נעשית בפעולת ידים, משום דעיקר הקפידא דימין על ידים נאמרה, - משא"כ באיטר שעושה העבודה בימין שלו שהיא יד כהה, מסתבר דנידונית כשמאל ממש. - ז ובעיקר הקושיא נראה בכוונת הרמב"ן בשם רש"י דמפרשי שם משום חסרון ימין,