נזר הקודש - מנחות שכב

סימן ב בדין עגלה ערופה א לדף יח אם מחוסר זמן נוהג בעגלה הערופה, הנה לכאורה כיון דטרפות פוסל בה מטעם כפרה כתיב בה כבקדשים, ולפי"ז גם מחוסר זמן פוסל בה, ומצאתי במנח"ח בדין ע"ע שכתב כן לדבר פשוט כמבואר שם, אבל יש לעיין בזה אשר לכאורה נראה להוכיח להיפך, והוא מדברי התוס' כריתות כ"ה כאשר יבואר. ב גרסינן בכריתות כ"ה אמר רב המנונא מנא אמינא לה דתנן השוחט פרת חטאת ושור הנסקל ועגלה ערופה ר"ש פוטר, וחכמים מחייבין, בשלמא לדידי דאמינא מחיים בהא פליגי ר"ש ורבנן דר"ש סבר ששא"ר לא שמה שחיטה, ורבנן אמרי שחיטה שא"ר שמה שחיטה, אלא אי אמרת לאחר עריפה אמאי פוטר ר"ש שחיטה ראויה היא וכו', דהקשו בתוס' ד"ה אמאי הקשה הר"ר משה מפונטייזא לישני דשחט אמה ואח"כ ערפה לבתה דעריפתה זו היא שחיטתה כדאיתא בפר' שני שעירי יומא ס"ד דחייתי לצוק זו היא שחיטתה וכו' יעוי"ש, והנה אם אמרינן דמחוסר זמן נוהג בע"ע א"ר יש כאן פסול מחוסר זמן, ולא שייך גבה עריפתה זו היא שחיטתה כיון דהעריפה בפסול, ואין להקשות הרי חזינן דמחוסר זמן אעפ"י שפסול בקדשים ומ"מ אמרינן שם בשעיר המשתלח דחייתו לצוק זו היא שחיטתו, התם ע"כ הביאור דאי לאו דרבתה תורה דין מחוסר זמן בשיעור המשתלח, דאז היתה הדחייה לצוק כשרה דאז הוי אמרינן דהדחייה נחשבת לשחיטה, אבל עכשיו דאמרה תורה פסול מחוסר זמן בשעהמ"ש, יש לומר דעתה הדחייה לצוק כנבלה ולא כשחיטה ואם כן ה"נ בהא דעריפה אם יש בה פסול מחוסר זמן אינה נחשבת לעריפה והוי כנבלה, ואין בזה משום שחיטה, וא"כ מוכח דסברי התוס' דאין מחוסר זמן נוהג בעגלה ערופה. ג והנה יש לומר דבאמת מחוסר זמן נוהג גם בע"ע והוי עריפה פסולה אבל עריפה שמה, והוי כמו שחיטה פסולה לדידן, והיינו דהוי כמו שחיטה שא"ר, אבל לא הלך שם שחיטה ממנה, וממילא לרבנן דמחייבי בשחיטה שא"ר יש לחייב גם בעריפה שהיא בפסול, וכמו כן גם בשעיר המשתלח אעפ"י שרבתה תורה פסול מחוסר זמן, מ"מ אפשר לומר דחייב משום אותו ואת בנו על הדחייה לצוק השעיר המשתלח שפסול משום מחוסר זמן מטעם דהוי דחייה פסולה, אבל דחייה זו שמה שחיטה, וראיה לזה דהרי כל מחוסר זמן בקדשים שנשחטו יש עליהם תואר שחיטה לענין שחו"ח וכדומה, וא"כ אפשר לפרש כוונת התוס' הכא דכוונתם דאעפ"י דהוי שחיטה פסולה, היינו עריפה פסולה, ומ"מ חייב משום אותו ואת בנו. ד אמנם זה ליתא דהנה דוקא בשארי קדשים שהוקדשו מקודם, והרי הם בקדושתם שפיר איכא למימר כן דאעפ"י שנעשו בפסול דהיינו כמו התם בשעיר המשתלח אף אם אמרינן דגם לאחר שרבתה תודה פסול מחוסר זמן מ"מ יש עליו איסור אותו ואת בנו בדחייתו לצוק, אמנם כל זה בשכבר הוקדש מעיקרא לשם שעיר המשתלח וגם עתה הרי הוא שעיר המשתלח ונעשה מחוס"ז אחר הקדשו, משא"כ הכא בעגלה ערופה דמיירי למ"ד דנעשית עגלה ערופה בעריפתה, וזהו הקדישה, ואם אין שמה עריפה היינו שהיתה עריפה דפסול, א"כ הרי חסר לה בל עיקר הקדישה, והרי היא עגלה פשוטה ונתגבלה, ולפי"ז מוכח מדברי התוס' דהכא דאין מחוסר זמן נוהג בעגלה ערופה. ה והנה יש להעיר דזה תליא אם חל ההקדש בשמקדיש מחוסר זמן, והיינו דאם אמרינן דחל הקדש במחוסר זמן, הנה הכא בשנערפה במחוסר זמן לשם ע"ע חלה הקדושה, והרי היא כאילו הוקדשה מעיקרא, ונערפה בפסול, והרי היא עריפה פסולה ודינה כשחיטה פסולה אבל שם שחיטה עליה, וה"ג שם עריפה עליה והיינו עריפה פסולה, אבל שם עריפה שדינה כשחיטה פסולה, וחייב משום אוא"ב, אף שדוחק לומר כן בכוונת התוס', אבל טוב יותר לדחוק בזה מלומר דדעתם דאין מחוסר זמן בעגלה ערופה, משום דהסברא יותר פשוט לומר אשר מחוסר זמן פוסל בע"ע מטעם דכפרה כתיב בה בקדשים. ו אמנם זה עצמו מצינו סתירה בדברי התוס' דהנה בזבחים קי"ד ד"ה היתר דעתם דהקדש חל במחוסר זמן כמבואר שם, ואילו בתמורה י' ע"ב דעתם דלא חל הקדש במחוסר זמן. ז הנה התוס' בנדה נ"ה הוכיחו דעור עגלה ערופה מותרת בהנאה משום דאיתקש לקדשים ועור קדשים מותר לאחר זריקה יעוי"ש, ולכאורה תקשה מהא דתנן המקדש בעגלה ערופה אינה מקודשת, וקשה תיקדוש בעור שלה, ודוחק לומר דמיירי שאמר לה דתתקדש בעגלה ערופה כולה, והוי כמק"ט בקדושין, ונראה דלדברי התוס' דעור ע"ע מותרת בהנאה, א"כ העור לא הוי בכלל ע"ע לאחר עריפה, וכמו שעור קדשים מותר בהנאה לאחר זריקה, כן עור ע"ע מותרת בהנאה לאחר עריפתה, והביאור כזה דלמ"ד ירידתה לנח"א אוסרתה, היינו עם העור ביחד כמו קדשים דגם העור בכלל קדשים, והעריפה מתרת העור כמו עור קדשים לאחרי זריקה, ולמ"ד עריפתה אוסרתה, לא נאסרה העור בעריפה, וממילא הא דתנן המקדש בעגלה ערופה אינה מקודשת מיירי שקידשה כדבר שנקרא עגלה ערופה, וזהו הירידה אוסרתה, א"כ הע"ע עם העור ביחד ג"כ נקרא ע"ע, ולמ"ד עריפתה אוסרתה, ע"כ הכוונה ע"ע מה שנקרא ע"ע היינו הבשר לבד מהעור. ח והנה הפנ"מ בירושלמי ב"ק כתב דעור אדם אם אסור תליא בפלוגתא דאביי ורבא בסנהדרין מ"ז דלאביי דגמר איסוה"נ דמת מע"ע שריא העור בהנאה כמו עור דע"ע דמותרת בהנאה כדין קדשים