נזר הקודש - מנחות שכ

ו ולכאורה יש לדייק היאך הדין בשהיתה הפרה חסרה בחסרון שאינו מטריף כמו חסר כוליא, למאן דאמר חסרון מבפנים לא שמי' חסרון להיות נחשב כמו מום, כמבואר בכורות ל"ט, אם זה נחשב חסרון מטעם דעכ"פ אינה שלימה, ונראה דזה לא פסול, והוא מטעם דבעינן דומיא דושחט, וזה הוי דומיא דהיינו דלא נעשית חסר משעת שחיטה עד שעת שריפה, והיינו כמוש"נ, ודומיא דלשחיטה. הערות למנחות א דף כה דם שנטמא וכו', ויש לעיין היאך הדין בקרבן יחיד אם מותר מה"ת לזרוק דם שנטמא, וברש"י גיטין נ"ד מבואר דמותר, אבל תמוה מרש"י פסחים ע"ח ע"א בהא דמשני הא בצבור, פירש משום דטומאה הותרה, ומשמע דאי דחוי' אסור אף בצבור, והיינו שאסור מה"ת כמבואר שם במהרש"א ופשיטא דליחיד אסור מה"ת, וצריך עיון. ב דף מט הקשו התוס' בעוה"ע שנמלקה ומנחה שנקמצה בלילה וכו', תיפ"ל דהוי קודם התמיד, ותירצו כיון דאכתי לא מטא זמן תמיד קרא לא איירי בהכי יעוי"ש, הרי מבואר מדבריהם דלא שייכא בזה פסול מפני שהוא אחר התמיד דאתמול, משוום דאל"כ לא הועילו בתירוצם, וע"כ משום דלילה לא שייכא לתמיד דאתמול, והטעם בזה משום דלילה שייכא למחר, ואין לו ענין להתמיד דאתמול, אבל יש לעיין הא קיי"ל בקדשים דהלילה הולך אחר היום, וא"כ תקשה הא נעשו אחר התמיד, וכן משמע מפסחים נ"ט בקושית רב כהנא דבלילה יש קפידא דלאחר התמיד משום עלי' השלם, וצריך עיון. ג דף סו תוס' ד"ה אומר וכו' הא בעינן ממשקה ישראל, ולכאורה יש להעיר הא יש לומר דמיירי שתרם מתבואת חולין על העומר, והקשה בזה העונג יו"ט בחיו"ד סי' קי"ב, אמנם נראה דלא אפשר בהרמה דהרי מתבואה של אשתקד אינו יכול מטעם דאין תורמין משנה על חברתה, ותבואה חדשה עדיין ליתא מטעם דאין קוצרין קודם העומר, ואף שקוצרין ממקום שאין מביאין ממנה עומר, אבל זה אינו מן המובחר, והרי"ז כתורם מן הרע על היפה. ד דף צט חל יוהכ"פ להיות בשבת החלות מתחלקות לערב, ויש לעיין הלא מבואר ביומא ל"ט דהיה מניע לכל אחד כפול, וא"כ הלא הוא חצי שיעור, ומותר מן התורה לר"ל, ויש בזה קיום מצוה, יעויין בשאג"א סי' צ"ו ובחת"ס חאו"ח סי' מ"ט ובמנח"ח מצוה קל"ד, אבל אפשר לומר דכיון דמבואר ביומא שם, דאכילה כפול היה משביעו, וא"כ יש לומר דאסור ביוהכ"פ מטעם דאיכא יתובי דעתא, עוד יש לומר לפי מה שמבואר דאף בדברים שאינם בעיכובא, אבל ראוי לזה בעינן, ולהכי אף אם אמרינן דיוצא באכילת לחה"פ בכפול, אבל כל זה בשראוי לקיים המצוה בכזית שהוא שיעור אכילה אבל לא בשאינו ראוי, וגם אינו ראוי מצד איסור אינו נקרא ראוי להכי אינן יוצאין בכפחות מכשיעור לכו"ע, אבל יש להשיב דהלא לר"ל גם בכזית הוי חצי שיעור לגבי יוהכ"פ, דשיעורו בככותבת, וא"כ מותר מן התורה לאכול גם כזית, וא"כ הוי עכ"פ ראוי לכזית, וא"כ היו יכולין לאכול בכפול גם ביוהכ"פ, אבל יש לומר לפי דברי הירושלמי בפר"ו דתרומות דמודה ר"ל ביוהכ"פ, וע"כ הכוונה בשיעור כזית שהוא שיעור חשוב דכל התורה כולה, עיין בגיה"ש שם. ה שם חל יוהכ"פ להיות בער"ש שעיר של יוהכ"פ נאכל לערב והבבליים אוכלין אותו כשהוא חי, ולכאורה היאך היו אוכלין בלא מליחה, ובספר מנחת כהן רוצה לומר שהוא מטעם עשה דוחה ל"ת, אבל תמוה הלא אין עשה לאכול את הדם, ואדרבה אסור לאכול את הדם, גם מה שכתב שם עוד דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש, תמוה מה שייך בדם ל"ת שבמקדש הלא דם אסור בכל מקום, ולכאורה ראיה מזה לשיטת התוס' חולין י"ד ושיטת הראב"ד בפר"ו ממ"א, והרמב"ן והרשב"א כמבואר בהה"מ שם, דמותר לאכול בשר אומצא בלא מליחה, ולשיטת הרמב"ם דאוסר אומצא בלא מליחה קשה, אבל אפשר לומר דהרמב"ם יפרש דאכלו הבני מעיים, וזהו לשיטתו שסובר בפר"ו ממ"א הי"ח דאין מחזיקין דם בבני מעיים, וא"כ יפרש הרמב"ם דאכלו רק הבנ"מ, אבל דוחק הוא, ויותר נוח לפרש דמליחה זו דרבנן היא כיון דאין עיבור באוכלין, וכיון שאין שבות במקדש, היו הבבלים מולחין הבשר בשבת, ולזה נחית התוס' יו"ט, אבל עוד יש לדון אם יש בזה משום מבשל, לדברי הר"ן שלהי ע"ז, ועי' בנוב"ת חיו"ד סימן מ"ג, וצריך עיון. ו ובעיקר הדבר מה שלא היו אוכלין הבבליים את השעיר ביוהכ"פ עצמו, יש להעיר דכיון דכזית הוא חצי שיעור לגבי ככותבת, ולר"ל מותר מן התורה, ואפילו לדעת הירושלמי דמודה ריש לקיש ביוהכ"פ, אמנם ע"כ גם כזית לא הוי רק חצי שיעור, וא"כ מדוע לא נימא דאתי עשה דאכילת קדשים ומדחה את האיסור דחצי שיעור, וזה תקשה גם לר' יוחנן, ולכאורה אפשר לומר דלא שייך דחייה הכא כיון שאפשר לקיים המצוה בערב, אבל אין זה מספיק הלא קיי"ל דגדולה מצוה בשעתה שדוחה גם שבת כמבואר שבת קל"ד, אבל נראה לפי דברי השעה"מ בפר"ז מה' סוכה שכתב דבשבת ויו"ט יש חיוב מצות סוכה גם בכזית מטעם קיום מצוה דאכילה בשבת ויו"ט, וה"נ דכוותיה דכיון שיש קיום מצוה דאכילת קדשים בכזית, להכי יש גם חיוב דיוהכ"פ, אבל יש לחלק דשאני התם דתליא בחשיבות, משא"כ ביוהכ"פ דתליא ביתובי דעתא, וצריך עיון. חיים בהגאון מוהר"מ ראזין שליט"א