נזר הקודש - מנחות ל

קפ"ד דדעתו שיש בזה משום ביאה ריקנית משום דשחיטה לאו עבודה היא, - ובזה מחלק בין שחיטה לאכילה, יעוי"ש, - אבל נראה כי ודאי גם גבי שחיטה כיון דהתורה אמרה בחצר אהל מועד, ועל זה אמרינן לא יהא טפל וכו' נמצא דהוי כאילו קבעה התורה גם את ההיכל לשחיטת קדשים, וא"כ מדוע יתחייב משום ביאה ריקנית, - והא דנקט שלמים ששחטן דמשמע דיעבד הן, לכתחילה לא, ע"כ לאו משום ביאה ריקנית היא, אלא כיון דהתורה ע"כ כוונתה דלכתחילה בעינן למישחט בעזרה, מדכתבה בהדיא דמקום שחיטה בעזרה, וע"כ זהו לענין לכתחילה ובדיעבד כשר מטעם לא יהא טפל וכו', וע"כ כמו שכתב הרמב"ם, וכמו שביארנו לעיל. - בדין בלילת המנחה א דף ט' איתמר בללה חוץ לחומת העזרה ר' יוחנן אמר פסולה ר"ל אמר כשרה וכו', - והנה מדחזינן דפליגי כן לענין פסול, - משמע דלכתחילה בעינן מעשה הבלילה בפנים, - וכן תנן לקמן צ"ו במשנה כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים, ופירש"י לישה ועריכה, יעוי"ש, - ובגמ' שם שאלו את רבי זו מניין אמר להם הרי הוא אומר ויאמר אלי זה המקום וגו' מנחה דומיא דחטאת ואשם מה אשם וחטאת טעונה כלי, אף מנחה טעונה כלי, יעוי"ש, ובפנים משתעי קרא, ועי' בפירש"י, - הרי נלמד מקרא דיחזקאל שם דלישה טעונה בכלי ובפנים, וע"כ הא דפליגי הכא הוא לענין פסול לחודיא - ולכאורה יש לעיין הלא מדאיתקש מנחה לאשם וחטאת, ובדידהו ע"כ נפסלו בהוצאה דלחוץ, וא"כ נם מנחה כן, - ומזה משמע כר' יוחנן, - וע"כ צריך לומר דסבר ר"ל דלאו לגמרי איתקש מנחה לאשם וחטאת, - דבדידהו שקדושתן במילואן נפסלו ביוצא, - אבל מנחה טרם שנתקדשה במילואה, ואין בה פסול יציאה, - וממילא ההיקש ע"כ לענין לכתחילה נאמרה. - ב ומדכהונה לא בעי פנים נמי לא בעיא, - וקשה הא חזינן גבי אשם וחטאת דלא בעי כהונה בבישולם, ומ"מ בעינן שתהי' הבישול בפנים, כמו שאמר יחזקאל, וע"כ גמרא גמירי לה ואתי יחזקאל ואסמכה אקרא, - אמנם ע"כ שם הא דבעי פנים, משום דלא אפשר בענין אחר, מטעם פסול יוצא, - אבל עצם הבישול לא בעי פנים, - אבל קשה לפי"ז מדוע בעינן כל עיקר הדין דאסור להוציא אשם וחטאת לחוץ, הא נפסלו ביוצא אם יוציאנו חוצה, - ודוחק לומר דבשביל מנחה אמר כן, - אמנם כבר דקדקו התוס' שם והביאו מה שפירש"י דכל עיקר הלימוד לענין כלי דבעינן כלי שרת, יעוי"ש, - ומטעם זה אין מקום לומר הכא דלר"ל דסבר דפנים וכהונה תלוי זה בזה, א"כ ליבעי כהונה גם כן, - והיינו בלכתחילה, ותהי' בזה הדין כמו הגשה ותנופה דבעינן כהן לכתחילה, כמו"ש התוס' לקמן י"ח, - וה"נ תהי' הדין לר"ל, דכמו דבעינן לר"ל פנים לכתחילה כן תיבעי גם כהן, - והטהרת הקודש העיר בזה גם כן, - אבל לפי מה שכתבנו אין מקום לזה, - דע"כ אין להטעין במנחה יותר מאשם וחטאת, וכמו דלא בעינן כהן בבישול אשם וחטאת, כן לא בעינן כהן בלישה ועריכה דמנחה, - נמצא לפי"ז דהא דקאמר ר"ל מדכהונה לא בעיא פנים נמי לא בעיא, - לא דמי זה לזה, דכהונה לא בעי כלל גם לכתחילה, - ויש לעיין לפי"ז בהא דכתבו התוס' הכא לר"ל דהא דאמרו בגמ' דפסחים ל"ו לישה במקום זריזים, - אורחא דמלתא, יעוי"ש, - והלא לפי מה שביארנו ע"כ מצוה דלכתחילה איכא בלישה שתיעשה בפנים, והוא מטעם ההיקש דלאשם ולחטאת, - וכמוש"נ. ג איתמר בללה חוץ לחומת עזרה ר' יוחנן אמר פסולה ר"ל אמר כשרה, - והנה הקשו התוס' לר' יוחנן דפסול, והלא כיון דבלילה אינה מעכבת, וא"כ מדוע תפסל בבלילה דחוץ, ותירצו דזה גרע מאם לא בלל כלל, - יעוי"ש, ויש להבין איזו סברא הוא דבלילה דחוץ מגרע גרע מלא בלל כלל- ואפשר לומר דבלא בלל, - הרי אכתי ראוי לבילה יש כאן, - משא"כ בשבלל בחוץ בפסול, הרי חסר בזה גם הא דראוי לבילה משעה שהכניס לפנים אחרי הבלילה אבל לפי"ז יש להבין בהא דהקשו במיצה דמה בכ"מ במזבח כשרה שאם הזה ולא מצה כשרה, - ולפי מה שביארנו בכוונת התוס' אין כאן קושיא דהרי שם הוי נשפך ממש הדם, כיון דהזה שלא במקום הראוי למיצוי, - ומה לי נשפך על הרצפה או על מקום המזבח, אבל שלא במקום הראוי, - וא"כ הרי"ז נשפך ממש, וזהו לא מיצה כלל דכשר, משא"כ הכא בבלילה דחוץ דהמנחה בעין לפנינו בבלילה דפסול, - גם מה שתירצו וז"ל דהתם בפנים, והכא בחוץ, - ואין זה מובן לכאורה כוונתם, - ובשיט"מ כתב דשאני התם דעכ"פ במזבח קעביד, יעוי"ש, - וגם התירוץ שם תמוה שתירצו הבדל בין שינה מקום זוטא. ד עוד יש לעיין בדבר הבלילה דיש בה שתים, - א) נתינת השמן בהכלי, ב) הבלילה שאח"כ, - והנה בבלילה פליגי, - ומשמע דעל נתינת השמן לא פליגי, - ומשמע דזה לכו"ע כשר גם בחוץ, - וכן מסתברא דלא עדיפא נתינת השמן מנתינת הקמח להכלי, - וא"כ דוקא בבלילה פליגי, - וכן יש לדייק מדברי התוס' שהקשו מהא דלא בלל כשרה, - ולא קאמרו התוס' דהכא שאני מטעם דהיתה גם נתינה דהשמן, - וע"כ דהנתינה דהשמן לא נחשב למאומה לענין זה. - ה כיון דעשייתו בכלי וכו' משמע דבעינן כלי שרת, ומזה יש לתמוה על הרמב"ם בפר"ג ממעה"ק דלא בעינן כלי שרת אלא ביציקה, וכבר עמד בזה מרן בכס"מ, - והלח"מ כתב דכוונת הש"ס עשייתו בכלי לאו בכ"ש אלא סתם כלי, יעוי"ש, אבל דוחק הוא כי מזה לא הוי הוכחה דבעי פנים. -