נזר הקודש - מנחות כט

בשר הנכנס לפנים אינו בדין שיהא פסול, הרי הוא אומר מדמה ולא בשר, יעוי"ש, והנה יש להבין למה נסיב ק"ו, והא בלא"ה הו"א דפסול כיון דילפינן מהא דובשר בשדה וגו' דבשר היוצא חוץ למחיצתו נאסר, וא"כ מה"ת הו"א דדוקא שיצא לחוץ נאסר ולא כשיצא לפנים, דמ"ש זה מזה כיון דשניהם הוא חוץ למחיצה, דבשלמא אם נאמר דיציאה לחוץ גורם שתהי' חסרון בקדושה אז שפיר נוכל לחלק בין פנים לחוץ, אבל כיון דקיי"ל זריקה מועלת ליוצא היכא דהוה גוף הזבח כמבואר זבחים צ', הרי מבואר דכל היכא דיציאה קודם זריקה הזריקה מקדש קדושה גמורה גם בחוץ, נמצא הא דנאסר אם יצאה לחוץ לא הוי הטעם משום חסרון קדושה, אלא דינא הכי דנאסר אף דליכא שינוי בעצם הקדושה, וא"כ מאי שנא ביציאת הבשר לפנים, ואין לומר דהתנא דברייתא זו סבר אין זריקה מועלת ליוצא, ולהכי בעי דוקא ק"ו, ליתא דהלא מבואר האי ברייתא נמי בתוספתא דזבחים פר"ח, וסתם תוספתא הוה אליבא דר"ע כמבואר בכ"מ, עי' סנהדרין פ"ו, ור"ע סבר זריקה מועלת ליוצא, וא"כ אין לחלק בין יציאה לחוץ לנכנס לפנים. ד ובעיקר הענין אם שייך פסול יציאה בהכנסה דפנים, פליגי בזה הראשונים, והוא, איתא בזבחים פ"ב בעי רבא פר ושעיר של יוהכ"פ שהזה מדמן על הבדים והוציאן להיכל והכניסן מהו מי אמרינן מקומן הוא או"ד הואיל ונפק נפק. - והרמב"ם בפר"ב מפסוה"מ הי"ד כתב דהפסול הוא משום יוצא חוץ למחיצה, - והראב"ד שם כתב וז"ל א"א אני איני סובר כפירושו כי הסוגיא שלו דומה דמשום יציאה הוא הפסול, והענין אינו כן אלא משום ביאת פנים וכו', יעוי"ש והנה מפירש"י שם בגמ' משמע ג"כ כפירושו דהפסול הוא משום ביאת פנים, - ונפק"מ לדינא אם הכניס מעט מן הדמים דמשום ביאת פנים יש לפסול כל הדם, ומשום יוצא לא נפסל רק מה שיצא והשאר כשר. והנה בזה אני שב להקשות על הסוגיא דלעיל שם בזבחים פ"ב מדוע לא אמר התנא לפסול את הבשר שנכנס לפנים משום פסול יוצא לדעת הרמב"ם דסובר דשייך יוצא נם בהכנסה בפנים, ולמה אמר התנא הקל וחומר. ה לכן נראה דהא דעביד ק"ו לפסול בשר הנכנס לפנים הוא דוקא בבשר כזה אשר לא אפשר לפסלו משום יוצא חוץ למחיצתו, כגון בשר קדשים קלים דמותר לשחטן בהיכל מטעם שלא יהא טפל חמור מן העיקר, נמצא דהיכל שפיר נקרא מקומו, ואין לפוסלו משום יוצא, להכי עביד ק"ו, והכי פירושו. דכיון דחזינן דגבי דם שנפסל ביוצא לחוץ ולא נפסל מה שנשאר בפנים, וגבי פנים נפסל נם הנשאר מה שלא נכנס, ע"כ דביאת פנים חמור יותר דאף מה שלא נעשה בה התחדשות נ"כ נפסל, ולהכי כיון דחזינן דכל כך גדול כח פנים דאף מה שאין סברא לפסול נ"כ נפסל, לפי"ז נם בשר קדשים קלים שנכנסו לפנים יש לפסול אף שאין סברא לפוסלו, כיון דאיכא למימר דמקומו הוא, וכמו שלא נפסל משום יוצא לחוץ כן לא נפסל משום נכנס לפנים, ועל זה בא הק"ו דאין סברא לומר כן, אלא כח פנים חמור יותר, ועל זה אמר התנא דאיכא מיעוט דמה ולא בשרה,- וכל זה הוא דוקא לאחר שרבתה תורה שחיטת שלמים בהיכל, - אבל בלא זה הי' בזה פסול יוצא, - איברא דאכתי יש להקשות למה לן בחצר אה"מ להתיר שלמים ששחטן בהיכל, - הא יש ללמוד מזה מדכתבה תורה למעט בשר, - א"כ ממילא מוכח דלא שייך גבי שלמים הא דפסול יוצא. ו ונראה דגם רש"י והראב"ד פירשו דכוונת התנא בהא דבשר היינו שלמים, - וזה מוכח מדדן ק"ו, - אבל מצד הסברא לא שייך פסול יוצא בפנים בהיכל, מטעם דכיון דלפעמים נשחטין שלמים בהיכל, כמו שכתבנו לעיל, - ומטעם זה שוב אין מקום לרבא להבעי' שלו לענין בהא דפר ושעיר של יוהכ"פ, - והיינו דכיון דחזינן דפשוט לתנא דלא שייך פסול יוצא באופן שהי' ראוי בשעת הדחק להיות נשחט בפנים. - א"כ הכא כש"כ גבי דם הזה כיון דהי' בפנים פשיטא דלא שייך לפסול משום יוצא, - להכי פירשו דהבעי' הוא משום פנים. - ז ובזה אתי שפיר פירש"י הכא דפירש דלא ליפסלו ביוצא, והיינו דאי לאו דרבתה תורה בהדיא דמותר לאכול קדשי קדשים בהיכל, בודאי הוה אמרינן דשייך פסול יוצא גם במה שנכנס לפנים, ורק עתה שרבתה תורה דמותר לאכול קדשים בהיכל, לא שייך פסול יוצא, - רק בקדשי קדשים הנשרפים אבל בשר קדשים קלים כשנכנסו להיכל כשר, - ומכוון בזה לשון הרמב"ם בה' מעה"ק פי"א ה"ז שכתב וז"ל נכנס בשר קדשים קלים להיכל הר"ז כשר, עכ"ל, - והנה מרן הכס"מ הביא גירסת הרמב"ם קדשים סתם, יעוי"ש, - אמנם לפי מה שביארנו יש לומר דדוקא בשר קדשים קלים הדין כן, מפני דלא שייך בזה פסול יוצא, אבל לא בקדשי קדשים, וכמוש"נ. - והיינו דיובדל בזה קדשי קדשים מקדשים קלים, דקדשים קלים דשחיטתן כשרה בהיכל, להכי לא שייך בזה גם על הבשר פסול יוצא, משא"כ שחיטת קדשי קדשים דשחיטתן פסולה בהיכל, כמבואר ברמב"ם פר"ה ממעה"ק ה"ד, -- וע"כ הביאור בזה משום דטעונין צפון, והיכל לאו צפון הוא, וממילא שייך בהו פסול יציאה, - וביותר הרמב"ם לשיטתו שמפרש בפר"ב מפסוה"מ דשייך פסול יוצא נם בפנים, - והנה גם עתה שחידשה תורה קרא מיוחד דמותר לאכול נם קדשי קדשים בהיכל, אמנם כל זה דוקא בקדשים הנאכלין, משא"כ פרים הנשרפין וחטאות הנשרפות, שייך בהם פסול, יציאה, גם בפנים, וחידוש דין הוא, - ולא מצאתי למי שהעיר בזה, וצ"ע, - אבל דברי מרן הכס"מ נכונים דלא היה להרמב"ם לכתוב קלים רק קדשים הנאכלים. - ח והנה יש לחקור בשלמים ששחטן בהיכל באופן שהי' יכול לשחטן בעזרה, - אם חייב משום ביאה ריקנית, - ומצאתי במנח"ח מצוה