נזר הקודש - מנחות רעב

הפקר משדה של הקדש, דדרשו רבותינו דנוהג שביעית גם בשדה של הקדש, וממילא מובן דנוהג דין שביתה גם בשדה של הפקר, ואסור לבר ישראל לעבוד בהשדה של הפקר אף אם מכוון שלא לזכות בה, והנה נראה להוכיח גם כן דנוהג שביעית בשל הפקר. כו גרסינן בירושלמי פאה פר"ז ה"ז הנוטע כרם להקדש פטור מן הערלה וכו' וחייב בשביעית, ר' זעירי בשם ר' יוחנן ושבתה הארץ שבת לד' דבר שהוא לד' שביעית חלה עליו, רחב"א בעי קומי ר' מנא לאכלו בלא פדיון אי אפשר וכו' ומשני הגזבר מחליפו ביד אחר, אמר ר' מתניא ולמה לית אנן אמרין כיי דאמר ר' יוחנן וכו' וזה מפני שקדם הפקרו לההקדש, יעוי"ש, והביאור שמפני שע"כ יחול הפקר בשביעית, אין כח ביד מקדיש להפקיע, עי' שם בפנ"מ, והנה יש לעיין לפי שימה זו דאין הקדש חל על שנת השמיטה, הנה למי שייכי הפירות, הלא הבעלים כבר מסולקים מן הפירות, כיון שמסר הכל להקדש, והא דאין הקדש יכול להפקיע קדושת שביעית, בשביל זה לא הדרו לבעלים, אלא תיכף בכלות שביעית שוב חל הקדש, נמצא דבשנה שביעית הפירות בלא בעלים, והרי הם הפקר, ואם אמרינן דאין שביעית נוהג בשל הפקר, א"כ אין כאן קדושת שביעית, וממילא יחול ההקדש, אלא ע"כ דנוהג שביעית גם בשל הפקר. כז ואין לומר לאידך ניסא דתהי' מתהפכא, דהיינו אם תחול הקדש, וממילא אין כאן הקדש, בשביל קדושת שביעית, ליתא דע"כ הכא סיבת ההקדש בא בחלות מפני סיבת ההפקר שאין כאן שביעית. כח עוד נראה להוכיח מתוספתא שביעית פר"ד עיירות אר"י הסמוכות לספר מושיבין עליהן שומר כדי שלא יפוצו עכו"ם ויבוזו פירות שביעית, יעוי"ש, והנה מבואר דהפקר לזמן מהני כמבואר בנדרים מ"ד, והנה מדוע לא עשו תקנה להפקירם על שנת השמיטה, ולא תחול עליהם שביעית, וביותר לשיטת ר"ל בירושלמי פר"ו דשביעית דהפקר לישראל ולא לנכרים הוי הפקר מעליא, והגאון נו"ב מה"ק מחלק חאה"ע סי' נ"ט מכריע כן להלכה, יעוי"ש, א"כ הלא יש עצה נכונה להפקיר שדות וכרמים של עיירות הסמוכות לספר על שנת השמיטה, וממילא לא תחול על זה קדושת שביעית, ויהיה זוכים בזה ישראל, אלא ע"כ מוכח דלא מהני הפקר להיות פטור משביעית, וכמו שנתבאר. כט וגם מדברי התוס' הכא בסוגיא דהקשו לר"ע דסבר ספיחין אסורין היאך מביאין עומר בשביעית, הא לא הוי ממשקה ישראל, ותירצו דכיון דא"א בעינן אחר קרינן בזה מצותו בכך יעוי"ש, אבל אם אמרינן דאין שביעית חל על הפקר, א"כ שפיר יש למצוא תקנה להביא בשביעית ע"י שיפקירו שדה קודם שביעית ולא חל על זה דין שביעית, ודוחק לומר דאין להביא מן המופקר מטעם דכתיב קצירכם, וכמו שממעטין קציר נכרי, בר"ה י"ג, כן יש למעט לציר הפקר, דלא נקרא קצירכם, דזה ליתא, דשאני נכרים שרשות נכרי שולט עליו, וע"כ מוכח מזה דשביעית חלה על הפקר, וכמו שנתבאר. בדין לאכלה ולא להפסד בפירות שביעית ל גרסינן בפסחים נ"ב ר' אילעאי קץ כפנייתא בשביעית היכי עביד לאכלה אמר רחמנא ולא להפסד וכ"ת היכא דנחית לפירא וכו' והא אמר רב נחמן הני מתחלי דערלה אסירו הואיל ונעשו שומר לפרי ושומר לפרי אימת הוי בכופרי וקא קרי להו פרי ומשני ר"נ דאמר כר' יוסי דאמר סמדר אסור מפני שהוא פרי ופליגי רבנן עליה, ופריך ומי פליגי רבנן עליה דר' יוסי בשאר אילנות והא תנן מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית ב"ש אומרים כל האילנות משיוציאו וב"ה אומרים החרובין משישרשרו וגפנים משיגריעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו וא"ר אסי הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן וכו' ומאן שמעת לי' דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו יעוי"ש, הרי מבואר מסוגיא זו תרתי, א) דבזיתים וענבים הדין דבוסר הוי פרי דוקא ולא סמדר, ב) דבשארי אילנות גם סמדר הוי פרי, אמנם לפי"ז תקשה על הרמב"ם שכתב בפר"ה משמיטה ויובל הי"ח וז"ל מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית החרובין משישלשלו וכו' ושאר כל האילנות משיוציאו בוסר וכו', הרי שפסק דבשארי אילנות ג"כ דוקא בוסר נחשב לפרי ולא סמדר, וזה היפך סוגיא דפסחים שכתבנו, והרדב"ז שעל הרמב"ם עמד בזה, וכתב לתרץ בדוחק, אשר כנראה מבואר בגמ' ההיפוך. לא ויש לומר דהרמב"ם תמך יסודו על הסוגיא דב"ק נ"ט דפליגי שם ר' יהושע ורבנן בשאכלה בהמתו בשדה חברו כשהיתה התבואה סמדר דרבנן סברי שמין אותה כמה היתה יפה וכמה היא יפה ור' יהושע סבר רואין אותן כאילו הן ענבים העומדות ליבצר, יעוי"ש, וטעמייהו בזה דר' יהושע שע סבר דסמדר ג"כ פרי הוי ושמין כאילו אכלה פירות, עיין תוספות שם ד"ה אכלה, ורבנן סברי דסמדר לא הוי פרי וכאילו אכלה שדה שחת דמיא, הרי מבואר דרבנן סברי דסמדר בשארי דברים דלאו זיתים וענבים ג"כ סמדר לא הוי פרי, דהרי אין לומר דהתם ג"כ מיירי בזיתים וענבים, דהרי מסיק שם רבינא כרוך ותני וכו' וחשיב תאנה ג"כ ותאנה בשארי אילנות מתחשבא כמבאור במשנה דשביעית דלעיל, הרי חזינן דרבינא שהוא בתרא סבר אליבא דחכמים דגם בשארי אילנות סמדר לא הוי פרי, וכן איתא גם בירושלמי פר"א דערלה ה"ה וז"ל ואין מרכיבין בכפניות של ערלה ר' יצחק שאל מאן תנא אין מרכיבין בכפניות של ערלה ר' יוסי, ופירשו הר"ש והרב ברטנורא, דר' יוסי לטעמי' דסבר דסמדר אסור מפני