נזר הקודש - מנחות רסב

ב והנה לפי"ז יש להבין דברי הרמב"ם בפר"י משגגות הי"ט שכתב האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם אחת ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני מביא שתי חטאות, שהידיעות מחלקות וכו' והיינו כר' יוחנן, ולפי"ז יש לתמוה טובא היאך כתב שם בהלכה י"א דינא דרבא בהא דגרירה באוכל שני זיתי חלב בהעלם אחת ונודע לו על אחת מהן, וחזר ואכל כזית אחר בהעלמו של שני והביא חטאת על הראשון, ראשון ושני מתכפרין וכו' וזה תמוה דכיון דס"ל ידיעות מחלקות, היאך מתכפר בקרבן אחד על הראשון ועל השני, וכבר עמד בזה מרן בכס"מ וכתב בסברת רבינו בהא דידיעות מחלקות, היינו כשנודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני קודם הבאת הקרבן, אבל באופן כשנודע לו על הראשון והביא קרבן קודם שנודע על השני, אז נתכפר על השני אעפ"י שיודע אח"כ א"צ עוד להביא קרבן אחר, ובזה יובדלו הני שני הדינים, דדינא דר"י מיירי בשתי ידיעות, ודינא דגרירה שהוא דינא דרבא באכל שני זיתי חלב בהעלם אחד מיירי בידיעה אחת, אמנם התוס' ע"כ לא ס"ל זה, וכאשר יבואר, אם כי דברי מרן חביבים עלינו מאד, אמנם טעמא בעי מהו ההבדל בין ידיעה אחת לשתי ידיעות, אם כי לשון הרמב"ם מדויק בזה, אבל טעמא בעי. ג ונראה דיש לחקור בהא דקיי"ל דאין חטאת בלא ידיעת החטא, ואם הביא אדם חטאת ולא ידע מהחטא אינו כלום, משום דבעינן שידע חטאתו אשר חטא, אמנם באופן שאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, ונודע לו על אחד מהן, נמצא דיש כאן ידיעת החטא מאחת אמנם חסר ידיעת החטא מהשני, אם יכול להתכפר גם על השני, ומקום הספק בזה אם אמרינן דאעפ"י שאין ידיעת החטא של השני עדיין, אמנם כיון שהי' נאכל בהעלם אחת עם הראשון ויש לו ידיעת חטא מהראשון, הרי"ז כאילו יש כאן ידיעה גם על השני, כיון שאכלם בהעלם אחת והרי הם כאכילה אחת, וממילא סגי בידיעה דאחת גם על השני, ומהני כפרה לכפר על שניהם, או דלמא דכיון דעכ"פ יש מציאות לחלקם לחטאות שתים, להכי אין בכח ידיעה מאחד להיות נחשב ידיעה שלימה גם על השני, וכיון שתנאי הוא בכפרה שנצרך לזה ידיעה, היינו ידיעת החטא, להכי עכ"פ הרי חסר בזה ידיעת החטא של השני, ואין כפרה בלא ידיעה. ד והנה מפשטות הסוגיא מימרא דרבא שאמר ונודע לו על קצירה וכו' וחזר ונדע לו על קצירה, משמע מזה דבעינן שתי ידיעות, היינו ידיעה דשגגת שבת וזדון מלאכות וידיעה השניי' דזדון שבת ושגגת מלאכות, ושתיהן נצרכו לדון עליהם שיתכפרו בקרבן אחד מטעם גדירה נמצא דלפי חידושא דרבא שדנין בזה גרירה, לומר ששתיהן נכנסו בדין אוכל חלב בהעלם אחד, שיתכפרו בקרבן אחד ומכ"מ בעינן שתי ידיעות, ומוכח מזה דאין כפרה בלא ידיעה על שתיהן, והנה לפי"ז ע"כ גם דינא דרבא באכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני דאמר הביא קרבן על הראשון, ראשון ושני מתכפרין, ע"כ מיירי דבשעה שהקריב על הראשון, הנה היתה לו ידיעה עתה גם על השני דבלא ידיעה אינו מכפר, והא דפירש"י בד"ה אבל נודע לו וז"ל דהא אכל כל חדא מחייב אי הוה מתיידע ליה תרווייהו יעוי"ש, ע"כ פירושו אי הוה מתיידע ליה קודם הפרשת הקרבן אבל באמת גם לאחר הפרשה מיירי שקודם כפרה נודע לו משום דבעינן ידיעה שתנאי הוא בכפרה כמו שכתבנו, וזהו ג"כ שיטת הרבינו שמואל הובא בתוס' דכתב ואם לא נודע לו עד אחר הכפרה אין נגררין, וצריכין שתי חטאות, דלוכ"ע כפרה מחלקת, ואם אמרינן דלא בעינן ידיעה לכפרה, א"כ מה שייך לומר כפרה מחלקת, כיון דהקרבן מכפר גם על השני שחסר ידיעה, ומטעם זה שפיר פירש רבינו שמואל דדינא דרבא ע"כ דלא סבר ידיעות מחלקות, ואפילו שתי ידיעות, היינו שנודע משתיהן ג"כ אין מחלקין לחטאת, ואם באמת כבר הקריב קרבן אחד אז כפרה מחלקת, והיינו בשהפריש קרבן על אחד, אז הכפרה מחלקת, אבל בלא הפריש קרבן דאז באופן שהיתה שתי ידיעות, היינו ידיעה על הראשונה וידיעעה על השנייה אינה מחלקת הידיעה לחטאות, ויכול להתכפר בקרבן אחד, והיינו דכיון שאין חילוק לחטאות ויש גם ידיעה משתיהן שפיר יכול להתכפר בקרבן אחד על שתיהן, וזהו דינא דרבא, בהא דגרירה, נמצא יוצא מזה מדברי רבינו שמואל דבאופן שהי' לו שתי ידיעות יכול להתכפר בקרבן אחד למ"ד שאין ידיעות מחלקות, ובזה לא אמרינן כפרות מחלקות, כיון דהקרבן עולה על שתיהן, וכל עיקר האי דינא דכפרה מחלקת ע"כ רק בשהיתה לו כך ידיעה אחת על אחד, וחסר לו ידיעה על השני, ובזה אמרינן כפרות מחלקות, מטעם דאינו יכול להתכפר על השני מפני חסרון ידיעה, וסבר ר"ש דתנאי הוא בכפרה דתיהוי ידיעה, אמנם זה קשה טובא לרבינו שמואל מדוע מוכרח לאוקמי' דמיירי לאחר הפרשה, הלא אפשר לאוקמי' גם לאחר כפרה ומיירי שהקריב קרבן לאחר שתי ידיעות דאז ע"כ הקרבן מכפר על שתיהן, ואין בזה כפרות מחלקות, ואפשר שזה נכלל בכלל דבריו שמסיים אח"כ. ה אמנם שיטת הרמב"ם בזה בהאי דינא דאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד והיתה לו ידיעה על האחד דנתכפר על השני אעפ"י שלא היתה לו ידיעה בשעת כפרה, וסבר דלא בעינן ידיעה הכא כיון שעכ"פ היתה ידיעה על האחד, וידיעה זו סגי גם על השני כיון שאכלם בהעלם אחד, וזה מבואר בלשון הרמב"ם פר"ו משגגות הי"א שכתב וכשיודע לו על הראשון ועל השלישי א"צ להביא חטאת אחרת, מבואר דנתכפר אעפ"י שלא היתה לו ידיעה, וכן כתב בפ"ז משגגות ה"י הביא שם האי דינא דרבא דגרירה כתב ונודע לו על קצירה שגגת שבת וזדון מלאכות קצירה גוררת קצירה וכו' ולא כתב שהיתה לו עוד ידיעה על שגגת שבת וזדון מלאכות, וזהו דינא דרבא המבואר בגמ' שלנו ומיירי שהי' לו שתי ידיעות, ידיעה של שגגת שבת וזדון מלאכות, וידיעה על זדון שבת ושגגת מלאכות, והרמב"ם לא כתב רק אלא ידיעה אחת, ומכ"ז דנין אותם לדין אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על אחת דנתכפר על