נזר הקודש - מנחות רנד

יוהכ"פ, ומשום הכי מתרץ הגמ' עבודתו מחנכתו, אבל היכא דאפשר אין דנין משאי אפשר, ועשירית האיפה מעכב עכת"ד, מבואר מדבריו דאף על פי שעשירית האיפה מעכב, מ"מ אינו דוחה יוהכ"פ, ויען שאינו דוחה יוהכ"פ והוי אי אפשר להכי אינו מעכב בדיעבד, ונעשה מחונך בעבודתו, ויש לעיין כיון שבאמת סבר דעשירית האיפה מעכבת, אם כן מדוע נשתנה עבודת יוהכ"פ, ואפשר לומר דשאני עבודת יוהכ"פ שכיון שאינה כשרה אלא בכהן גדול, להכי עבודתו מחנכתו, והרי הוי עבודתו גם במקום המנחה, ועבודה משלמת גם את חלק החינוך כיון שעבודתו מחנכתו, אבל יש לעיין לאביי שמשני לובש שמונה ומהפך בצינורא עדיין תקשה הרי חסר המנחת חינוך שלו, והרי הוא אינו מחונך לעבודה, וצע"ג. כ והנה לפי מה שביארנו לעיל בסוגיא דריבוי שבעה, דהרשות ביד בי"ד להמנות כפי ראות עיניהם, יש לומר גם הכא דסבר אביי דהרשות ביד בי"ד להמנות כה"ג בחינוך כזה שמהפך בצינורא, כמו שיכולין להמנות כה"ג בפה ולהכי ביוהכ"פ כשאי אפשר לחנכו בעשירית האיפה כמו ביוהכ"פ שאז מחנכין אותו בי"ד במה שבוחרין, ואם זהו כוונת הגר"א ז"ל במה שכתב אין דנין אפשר משאי אפשר, יהי' זה יסוד גדול לדברנו דלעיל, וכוונת הגר"א ז"ל בשנבחר להיות כה"ג ע"י מנחת עשירית האיפה אז מעכב בדיעבד כל זמן שלא הקריב, ואביי ע"כ סבר דלא סגי בהתמנות שבפה רק בעינן גם כן עבודה, ואפשר שמודה אביי דאם אין עוד עצמות על המזבח להפך בצינורא שאז ממנין כהן גדול בפה, וכדאיתא שם בירושלמי, וכמו שנתבאר לעיל. כא יש לעיין לשיטת הראשונים דסברי דמדאורייתא קרב התמיד גם בכהן אחר וזהו כפי שמוכח הכא בסוגיא, וקשה הא איכא ההלכה בסדר לבישת הבגדים והשינויים שמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומלבן לזהב, וחמש טבילות ועשרה קדושין, וכל אלו מהמצוה של יוהכ"פ, וא"כ בעינן שיעבוד הכהן גדול בכדי לעשות הסדר החמש טבילות ועשרה קדושין, וצ"ל שיעשה הסדר עם המוסף שמקריבין אותו אחר התמיד כמבואר ברמב"ם פר"ב ה"ב, והכוונה כשאירע פסול אחר תמיד היינו דוקא אחר כל הסדר הנעשה בבגדי זהב, וזהו אחרי הקרבת החביתין והפר וכבשים שבעה, דאם בינתים הרי שפיר יכולים לחנכו לכה"ג החדש בריבוי בגדים ומקריב החביתין שגם כן דינם כתמידין וכשרין בכהן אחר, וגם אחרי הקרבת החביתין וקודם מוסף אעפ"י שהמוסף ע"כ בעינן בכה"ג לכו"ע מ"מ יש לחנכו בריבוי בגדים כיון שזהו זמן הריבוי אצל הכהן, ולפי"ז ע"כ כשנקט הש"ס אחר תמיד הביאור אחר תמיד והמוסף ובאה העת לשנות מבגדי זהב לבגדי לבן, וכמו שנתבאר לעיל, וכשמהפך בצינורא אעפ"י שיש כאן אברים מהמוספים הנקרבים אחר התמיד, ובטח בנקל למצוא אברים של מוסף יותר מהאברים התמיד אשר נקרב מעיקרא, ומכ"ז פירש רש"י בד"ה אמר אביי ויהפוך במזבח החיצון אחד מאברי התמיד יעוי"ש, ומשמע שדוקא להפך באברי התמיד כשר גם בכהן אחר, אבל באברים של מוסף אסור בכהן שלא נתחנך עדיין לכהן גדול, ולפי"ז כשיהי' צורך להפך בצינורא של אברים דהמוסף בשעה שהכהן גדול לבוש בבגדי לבן, יש לעיין אם מותר להפך בצינורא באברים של הקרבנות הנעשים בבגדי זהב, וצ"ע. כב עוד נראה לומר דאפילו להראשונים דסברי דמדאורייתא בעינן הקרבת התמיד בכה"ג דוקא, זהו מפני ההלכה שנאמרה בזה שהעבודות האלו תהי' נעשות בבגדי זהב דוקא, דהכי מבואר ביומא ל"ב דכל זה הסדר הוא הלכה למשה מסיני, וכיון שכן אין יכול כהן אחר לעבוד בזה מפני שאינו מלובש בשמונה בגדים, אבל עיקרו של קרבן אינו מכריח לכה"ג דוקא, ולהכי אתי שפיר הסוגיא דאם אירע פסול קודם התמיד, הרי מלבישין הכהן השני את הבגדי זהב, ולהכי שפיר יעבור עבודה אעפ"י שעדיין לא נתחנך לכהן גדול שאינו נחוץ לעבודה זו כה"ג רק בעינן מלובש בבגדי כהונה גדולה, וכיון שמלבישין אותו בבגדים שמונה שפיר יכול להקריב את התמיד, ובזה נעשה כהן גדול לשארי עבודות, וכן כשאירע פסול בכה"ג קודם התמיד של בין ערביים הדין כן, ועיקר שאלת הש"ס אם יארע פסול אחר תמיד בשעה שנחוץ ללבישת בגדי לבן, כמו שנתבאר לעיל. כג שם ביומא אין בין כה"ג לכה"ד אלא אבנט דברי רבי ראבר"ש אומר אף לא אבנט וכו' אלא לאו ביום הכיפורים, יעוי"ש, לכאורה משמע מכאן דבגדי כהונה נתנו ליהנות בהן שלא בשעת עבודה דהרי ביוהכ"פ לא היו עובדים ההדיוטים, ואם בגדי כהונה לא ניתנו ליהנות בהן, א"כ הא מלובשין הכהנים ההדיוטים בבגדי חול של עצמן, וא"כ מה שייך ליתני הכא ההבדל שבין בגדי כהן גדול לבגדי בהן הדיוט, כיון שכהן הדיוט לבוש לגמרי בבנדי חול, אמנם אפשר לומר דכוונת התנאים על כהן המביא את השני גזירין, וסידורן דעבודה היא כמבואר ביומא כ"ז וכשר בכהן הדיוט ביום הכיפורים כמבואר בתוסי"ש שם ד"ה אבנטו, אבל קשה שלא הוי זה בזמן אחד דהכהן גדול הוי בבגדי בוץ בעבודת היום, לאחר הקרבת התמיד והמוסף, וסידור שני גזירין הוא בבוקר, לאחר הרמת הדשן, עוד פירשו התוס' שם דכהן הדיוט המהפך בצינורא זה עדיף יותר שזה יכול להיות גם בשעה שכהן גדול לבוש בגדי בוץ, והכה"ד מהפך בצינורא באברי התמיד. כד וריב"א פירש שם דמיירי הכהן הדיוט להרמת הדשן, וקשה למ"ד ביומא ע"ב דלהרמת הדשן סגי במכנסיים וכתונת, ולא בעי אבנט, וא"כ לא מצי מפרש הברייתא דמיירי בזה, משום דאין לבוש הכהן הדיוט באבנט בשעת הרמה. כה שם הקשו התוס' לריב"א מיומא ד' ע"ב דאיתא שם משום חולשא דכה"ג מקדמינן, הרי מבואר דכה"ג בעצמו הי' עושה ההרמה יעוי"ש, הנה באמת יש לפרש כך דמשום חולשא דכה"ג שלא ידחוק עליו את השעה לעשות בזריזות ומהירות בעצם היום, להכי היו מקדימין את ההרמה קודם עלות השחר, ומיד יתחיל הכה"ג בהקרבת התמיד.