נזר הקודש - מנחות רנב

ומשיחה שבעה, ובשעת הצורך סגי בריבוי יום אחד גם לכתחילה, ולפעמים הרשות להם להתנות בפה כמבואר בירושלמי מקראי שזה תלוי במלך ובאחיו הכהנים היינו הבי"ד של כהנים, וכן הוא הסדר דאם השעה אינה נחוצה לכהן גדול דהיינו שיש לנו כה"ג עדיין רק אנו רוצים להזמין כה"ג אחר אף שעדיין משמש הראשון, בזה איכא המצוה בתחילה לקדשו ע"י ריבוי שבעה, ובשעה שנחוץ לכה"ג כגון שמת כה"ג או נעשה בע"מ הרשות לבי"ד להזמין ולהמנית תיכף כה"ג אחר, וזה ילפינן מאשר ימלא את ידו, וסגי בריבוי יום אחד, ובאופן שאי אפשר לקיים גם הריבוי דיום אחד, כגון אם אירע פסול בכה"ג הראשון לאחר תמיד של שחר, אז מתמנה בפה ג"כ, נמצא לפי"ז דאם רואה בי"ד לפי נחיצות השעה לכה"ג אז גם מצוה בתחילה ליכא לריבוי שבעה, ובזה אתי שפיר הא דיום הכיפורים דאין אנו חוששין לזה כלל, ובזה אתי שפיר הא דמבואר לעיל נ"ב בכה"ג שמת ומינו אחר תחתיו דאיתא שם דמביא עשרון שלם וחוצהו יעוי"ש, וילפינן מקראי, ומשמע שם דאין לנו לעשות ריבוי שבעה אפילו למובחר, וכן משמע ברמב"ם ה' תו"מ פר"ג הכ"ב, וגם בגבו"א מצאתי שעמד על סוגיא זו דלעיל מדוע לא חשו למובחר, ולדברינו אתי שפיר. ט ולפי"ז יש לעיין מה דינו של הכה"ג הזה שנתמנה ע"י ריבוי שבעה מה הוא באותן הימים אם דין כהן גדול עליו לכל הדינים, ואפשר שעדיין אין עליו דין כה"ג, ויבואר לפי"ז שיש לספוקי אם יכול לעבוד בשמנה בגדים אם לא הוי יתר בגדים, ובזה יבואר לנו דברי הרמב"ם שכתב בפר"ד מכה"מ הי"ג ואם עבד קודם שיתרבה בבגדים כל שבעה וכו' עבודתו כשרה, הואיל ונתרבה או נמשח פעם אחת נעשה כה"ג לכל דבר עכ"ל, משמיענו הרמב"ם שכל דיני כהונה גדולה עליו אף בריבוי פעם אחת, והיינו אעפ"י שעדיין יש כהן גדול המקריב חביתין בכל יום, מכל זה דין כהן גדול גם על זה מראשית הריבוי בגדים לשם כהונה גדולה, אך מחויב למלא את השבעה ימי הריבוי מפני שהבי"ד של כהנים רוצים שיהי' כהן גדול בזה האופן דוקא, והראב"ד השיג בזה וכתב שהעבודה בשבעת הימים זהו בכלל הריבוי בגדים, וזהו כשיטת רש"י, וכתב הראב"ד דהריבוי שבעה היינו לעשותו כהן גדול לעבודת יוהכ"פ, ולפי דברינו היינו שכעת אינו נחוץ לעבודת יוה"כ, דאם נחוץ היום לעבודת יוהכ"פ לא בעינן ריבוי שבעה גם למצוה, ובזה יש לתמוה לדברי המהרי"ק הובא בכס"מ שמיישב דהרמב"ם מיירי שעבר ביוה"כ, משום דאם כן היכי מיירי, אם אין כאן כה"ג אחר, הלא אין כאן מקום לריבוי שבעה, ואם יש כהן גדול אחר ובי"ד אינם רוצים בזה רק ע"י ריבוי שבעה אם כן מדוע כשר בדיעבד, ואפשר ששיטת הרמב"ם דגם בזה כשר בדיעבד, וצריך עיון. יומא י"ב פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר, אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו, ביאור הדברים דבעינן שעבודת יוה"כ תהי' נעשית בהתחלה בכה"ג דוקא, וא"כ בעינן שיהי' כה"ג גם טרם העבודה, וכשאירע פסול קודם תמיד, הרי יתחנך לעבודה בתמיד, וכשיתחיל עבודת היום תהי' התחלתה בכה"ג, אבל כשאירע פסול לאחר תמיד של שחר, אם כן חסר לנו כה"ג לעבודה, ומבואר מזה דתמיד של שחר קרב גם בכהן הדיוט, ולהכי שפיר דמי האי חינוך לכה"ג בתמיד, אבל אם אמרינן דגם הקרבת התמיד אינה כשרה אלא בכה"ג דוקא, א"כ תקשה אפילו כשאירע פסול קודם תמיד של שחר במה מחנכין אותו כיון דבעינן שיהי' כה"ג לעבודתו של תמיד, ומוכח ברור דכשר הקרבת התמיד אפילו בכהן הדיוט, ומזה ראי' להרמב"ן שכתב הריטב"א משמו דמדאורייתא אין חובה בכה"ג אלא בעבודת היום ממש, אבל בעבודות הנהגות כל יום ויום כגון התמידין כשרות בכהן הדיוט מדאורייתא, ורק מדרבנן שוו חובה בכה"ג אף בתמידין יעוי"ש, והכס"מ הביאו להריטב"א בפר"א מעבודת יוהכ"פ ה"ב, ומה שכתוב שם בשם הרמב"ם ט"ס הוא וצ"ל הרמב"ן, ומסוגיא זו מוכח להדיא כדבריו. יא שם במה מחנכין אותו, קשה מדוע אין מחנכין אותו בריבוי בגדים, והלא מבואר ביומא ה' ע"א דזהו עיקר המינוי לכהן גדול או במשיחה בשמן, או בריבוי בגדים, ואעפ"י שלכתחילה בעינן ריבוי שבעה, אבל סגי בדיעבד גם בריבוי פעם אחת, כמו"ש הרמב"ם בפר"ד מכה"מ הי"ג וא"כ הכא יש לחנכו בריבוי שמונה בגדים, וזהו חינוכו, ומצאתי בגבו"א ליומא מקשה מדוע אין מחנכין אותו בח' בגדים, וכתב משום דבעינן ריבוי שבעה, אבל דבריו תמוהין הלא מבואר להדיא ברמב"ם דבפעם אחת מהני בדיעבד, ולדעתנו קשה טובא הלא אדרבה עיקר חינוכו הוא בריבוי בגדים, ובשלמא לשיטת רש"י שפירש ביומא שם דבעינן גם עבודה בריבוי בגדים אתי שפיר, אבל לשיטת הרמב"ם והראב"ד דלא מצרכו שיעבוד עבודה, וסגי גם בריבוי בגדים גרידא, וכתבנו לעיל שיטתם בזה, א"כ תקשה הכא אמאי אין מחנכין אותו בריבוי בגדים שזהו עיקר חינוכו, וצע"ג. יב אמנם יש לעיין בעיקר החינוך דריבוי בגדים, בעיקר הענין בפעולת החינוך ע"י הבגדים, כי באמת שתים יש בזה, א) עצם הבגדים השמונה המצוינים בתפארתם, ב) שהכהן גדול עובד עבודתו בהם, והנה בפעולת החינוך יש לחקור איזה ענין פועל החינוך אם הבגדים בעצמותן, או"ד שההתייחסות הבגדים לכהן גדול לעבודה זה פועל פעולת החינוך, להיות נכנס בכהונה גדולה, ונפק"מ לדינא כאשר יבואר.. יג דאם נחליט דהבגדים בעצמותן פועלים פעולת החינוך, א"כ גם אם מלבישין אותו בשעה שאין הבגדים ראוים כעת לעבודת כה"ג כגון בשעה שנחוצים הבגדי בוץ לעבודה, דהיינו ביוהכ"פ, נמצא שאין כעת על הבגדים חשיבות של עבודת כהונה גדולה, אמנם עצם הבגדים ממלאים את חובתם, מה שאין כן אם אמרינן דדוקא התייחסותם לעבודת כה"ג, זה ממלא חובת החינוך, א"כ בשעה כזו אשר