נזר הקודש - מנחות כה

פועל בקדושה, ודינם ככלי חול ממש, - ומזה ראי' לסברת המל"מ דאין כ"ש מקדשים בחוץ, וכן מבואר במשנה פר"ט דזבחים, בסופו, - אמנם לפי"ז תמוה לי טובא הא דפליגי ר' יוחנן ור"ל בבלילה בחו''ו דר"ל מכשיר בחוץ מטעם דכיון דלא בעי כהונה פנים נמי לא בעי, - וקשה הא כ"ש ודאי בעינן, ובחוץ הרי הם ככלי חול ממש, - וזה ודאי דוחק לומר דר"ל מכשיר הבלילה בכלי חול, - וצ"ע. - כ איתא ביומא כ"ז אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן זד שסידר את המערכה חייב כיצד הוא עושה פורקה זר וסודרה כהן, יעוי"ש, ולכאורה לדידן דקיי"ל דלא מהני חזרה, היאך מהני כאן חזרה, - אמנם שאני הכא בסידור המערכה דלא חל שם פסול על העצים דגם עצים פסולים כשרים לשם עצים אם רק אינם בעלי מומין כמו מתולעים, וכדומה, ועיקר תורת פסול הכא על הסידור, וסידור זה נתבטל ע"י הפריקה דהזר, - ובעי סידור חדש ע"י כהן, והבן. כא דף ז' גמ' קומצין מכלי שעל גבי קרקע וכו',- והנה יש להבין מה חסרון יש אם הכלי עומדת ע"ג קרקע, - וכן גם בהא דאיתא לקמן בענין מקדשין ע"ג קרקע, ומדוע לא? - ולכאורה נראה לומר דהטעם משום דלאו אורחי' דכלי להיות עומדת ע"ג קרקע, - ובקדשים בעינן השתמשות כאורחי' כמו שאמרו השתא לפני מלך וכו' אין עושין כן, יומא מ"ז ועו"מ, - אבל תיקשה לפי"ז היאך מביא הסוגיא הפשיטות מהא דבזיכין דמונחין על השלחן, דקומצין מכלי המונחת ע"ג קרקע, מטעם דהשלחן עומד ע"ג קרקע, כמבואר לקמן, - וקשה הא שאני שלחן דאורחי' הוא להיות עומד על הקרקע, ואכתי אין ראי' מזה לביסא העומדת על הקרקע, - וכדומה. - כב והנה נראה לומר דבקמיצה דבעינן כהן, - ואם יש לו מסייע כזה שאינו כהן פסול באופן שיש ממש בהסיוע, - ולפי"ז אם יקמוץ מהכלי העומדת ע"ג קרקע, הרי הקרקע מסייעתו, וא"כ הרי נעשית הקמיצה ע"י שתים, ואחד כהן והשני אינו כהן, דהיינו הקרקע, וזה גרע מעושה עבודה בימין ושמאל מסייעתו דכשר, כמבואר בשבת צ"ג, דשאני התם דסיוע דשמאל הוי אין בו ממש, - וכן כתב הרמב"ם, - אבל הכלי העומדת ע"ג קרקע יש בו ממש, וא"כ חסר כהונה, - ולפי טעם זה בעינן ע"כ שתאחז הכלי בשעת קמיצה ע"י כהן, והיינו שאוחז הכהן הכלי וכהן שני קומצה, - אמנם כל זה ניחא בהא דקמיצה מכלי שע"ג קרקע, אבל אכתי לא הונח לן טעמא מאי בהא דקידוש בכלי שע"ג קרקע דאין מקדשין הלא התם הכלי מקדשת כמו מזבח שמקדש, וא"כ מה הבדל בין עומדת ע"ג קרקע או לו, - וע"כ צריך לומר דבזה הוי הטעם, מטעם דלאו אורחי' דכלי להיות עומדת ע"ג קרקע, - והיינו דבעינן הקידוש דוקא באופן דהכלי עושה פעולת השימוש כי אורחי', דומיא דמזבח שעומד כי אורחי' כמו שציוותה תורה, כן בעינן לכלי שרת שתהי' עושה פעולתה כי אורחי', - וכשפשיט הש"ס מהא דשלחן של מקדש, לא הוי הפשיטות אלא לענין הקמיצה לחודיא, ולא בדבר הקידוש, - ולענין הקמיצה שפיר נפשטא הבעי' דלא בעינן כהן שני,- אבל בדבר הקידוש כלי, עוד לא נפשט מהא דשלחן, - והיינו דבזה אשר הספק הוא מטעם אורחי', שפיר אפשר לומר דחסר בזה קידוש, מפני דחסר בזה השימוש דאורחי' ואינו מקדש, - ואתי שפיר פסק הרמב"ם דפסק דקומצין מכלי שע"ג קרקע, ואין מקדשין מכלי שע"ג קרקע, - ותצא מזה שאם עומדת הכלי במקום המיוחד לה שפיר דמי, - אבל דוחק הוא. - כג לכן נראה טעם יותר נכון, והוא, דכיון דקידוש כלי דהקומץ הוא כנגד קבלת הדם, וכיון שהקבלה נעשית תמיד בידו של כהן, דהיינו שהכהן אוחז הכלי בידו, להכי בעינן גם בקידוש הקומץ בכלי באופן שהכהן אוחז את הכלי בידו, - ובזה אפשר לומר שגם לענין הקמיצה יש טעם זה, והוא דכיון דהקמיצה הוא כנגד השחיטה, - והסכין המקדש את הדם הוא כולו בידו של השוחט, - אעפ"י שזר הוא, שאני התם דלא בעינן כהן, - אבל בקמיצה דבעינן כהן, בעינן שכל הפעולה תהי' נעשית ע"י פעולת הפועל, כמו בשחיטה דהסכין מקדש ע"י פעולתו של פועל העושה, - כן גם בהא דקמיצה, - ועל זה נפשטא הבעי' דשפיר דמי לעשות קמיצה גם בכלי המונח ע"ג קרקע, - אבל בקידוש קומץ בעינן דוקא שהכהן אוחז הכלי בידו, והוא מטעם דבעינן דומיא דקבלת הדם, - והנה בספר קרית ספר נחית לזה, ג"כ. כד גמרא א"כ הוצרכת ג' כהנים, - מבואר מסוגיא זו דהגבהת הכלי עבודה היא, ופסולה בזר ובשמאל, וקשה הא קיי"ל ד' עבודות ותו לא, וא"כ מניין להוסיף עוד עבודה אחת, בשלמא לענין קידוש קומץ וגם בקמיצה עצמה איכא למימר דבכלל הולכה היא, אבל לענין לקדש את המנחה מה שייך בזה דבעינן הגבהת הכלי, וע"כ מטעם זה גריס הצ"ק כיצד מקדשין את הקומץ, - אמנם גם על קידוש קומץ תמוה דבשלמא בשעת קידוש קומץ שפיר איכא למימר דבעינן כהן משום דבכלל הולכה היא שנעשית תיכף אחר קידוש, אבל לענין קמיצה עצמה מה זה ענין להולכה דנעשית אחר הקידוש, וא"כ מה"ת דבעי הגבהת כהן דהרי מבואר להדיא ברמב"ם פרט"ו מפסוה"מ ובמל"מ שם דזה לא הוי הולכה יעוי"ש, - אח"כ מצאתי קושיא ז' בספר קרן אורה, - שהעיר בזה - ואין זה ענין להא דאיתא לקמן י"ג ע"ב דעבודה שבע"כ מוכרחת לעשות נחשבת עבודה, דליתא דשם הוא העובד לגמרי, משא"כ הכא דעיקר עבודה בכהן, דהיינו הקמיצה, ורק סיוע גרידא שפיר דמי דיש לומר בזה דהוי סיוע, - כה ונראה לפי מה דאיתא בתוספתא פר"ק דזבחים קבל בימינו ובשמאל כאחד פסול ר"ש מכשיר, הי' שמאל מסייעת את הימין הכל מודים