נזר הקודש - מנחות רמב

שהמשיחה רק מבחוץ לא בעי כל כך שמן מסולת דהשמן נבלל בכולו, ובתוס' וברש"י כת"י פירשו שמפני היבישות בולעות הרבה יעוי"ש, ולכאורה אם אמרינן דמאפה תגור בעי מתן שמן בכלי, א"כ גם חלות תודה בכלל, א"כ בלאו הכי לא יספיק שמן להחלות יען דמהרביעית הזה נתמעט הרבה בעבור המתן שמן שבתחילה ומעט הוא גם אם אמרינן דבולל סולת, ואפשר לומר דזה לא קשה דאם אמרינן דבולל סולת הנה הבלילה נעשית בהכלי שנתן בה השמן תחילה, והשמן טרם כלה, ואותו שמן עצמו מסייע להסולת, אבל אם חלות ביללן א"כ השמן שבכלי שנתן בתחילה כבר כלה ונתייבש בהאפייה, וא"כ אינו מסייע כלום לבלילה דהחלות, ב אי אפשר דקאמרי רבנן מאי היא אמר רבי שמואל בר רב יצחק רביעית שמן היא היאך מתחלקת לכמה חלות, והנה לכאורה משמע מזה דאין כאן מתן שמן לכלי בתחילה דאל"כ הלא אין כאן רביעית להחלות כיון שכבר נחסר מזה להנתינת שמן שבתחילה, ומצאתי בקר"א שהעיר בזה ראי' לשיטת הרמב"ם יעוי"ש, אבל אפשר לומר דהכוונה רביעית עם הצירוף השמן ממה שנתן בתחילה, משום דע"כ גם השמן שבתחילה מסייע שאינו נדרש הרבה שמן, משום דעכ"פ יש בלוע שמן בהחלות, ולהכי קרינן לה רביעית, וע"כ דכן מתפרשה בתוספתא פר"ח דתניא שם מחצה לחלות מחצה לרקיקין, והיינו על כל מה שנדרש. ג והנה יש לעיין במנחת הסולת ומנחת העומר דלא נלמד בגז"ש זו דקרבנך, מניין שטעונות שלש מתנות, וע"כ צריך לומר דכיון דע"כ יציקה כתיב במנחה הסתמית, ומזה נלמד לכל המנחות שטעונות יציקה כמו שמבואר לקמן בברייתא דיליף מדכתיב ויצקת שמן מנחה לרבות כל המנחות ליציקה, וכיון שכן הרי זה כאילו כתיבא יציקה בכל מנחה, בהדיא, וממילא יש ללמוד למתן שמן בכלי ולבלילה מטעם המה מצינו, וכמו שכתב השיט"מ, וכדלעיל, ומנחת מאפה נתמעטה מיציקה מדכתיב עליה דע"כ מנחת מאפה ממועט כמבואר בסוגיא מטעם דצריכה שני מיעוטין, ובזה סברי התוס' ורש"י דרק מיציקה נתמעטה אבל מתן שמן בכלי ובלילה בעינן, אבל הרמב"ם סבר דהא דכתיב יציקה, נוסף לזה גם המה מצינו המלמדת גם למתן שמן ובלילה, הרי זה כאילו כתובים בזה אלו השלש מתנות בהדיא, וממילא כי נתמעטה מנחת מאפה מיציקה ע"כ המיעוט הוא על המתנות כולן, והיינו מתן שמן דבלילה אין למעט מטעם דלזה אמרה תורה שיש לה, זהו הביאור בשיטת הרמב"ם. ד ובזה יבואר דברי הרמב"ם שכתב פרי"ג ממעה"ק ה"ח וז"ל מנחת מאפה תגור כיצד אם חלות הוא בולל השמן בסולת וכו' ואין בה יציקה עכ"ל, והנה מסוף דבריו משמע דרק מיציקה ממעט וזהו כשיטת התוס', אבל לא חשיב אלא בלילה, ולא כתב הא דמתן שמן ובכלי, וכבר דייקו בדבריו הלח"מ והמל"מ, אולם לפי מה שפירשנו דמקורו של הרמב"ם למעט מתן שמן בכלי מהא דנתמעמת יציקה, וממילא גם מתן שמן בכלל המיעוט, ולהכי כתב שאין בה יציקה בהדיא מפני שמזה המיעוט גם למתן שמן בכלי, וכמו שנתבאר. ה תניא בתוספתא דמנחות פר"א נותן שמן בכלי ומטגנו, ומשמע דצריך השמן טיגון על האש קודם שנותן הסולת, - ולפלא שלא הוזכר זה ברמב"ם. א תנו רבנן חלות בלולות ולא רקיקין בלולין שיכול והלא דין הוא ומה חלות שאינן טעונות משיחה טעונות בלילה רקיקין שטעונין משיחה אינו דין שטעונין בלילה ת"ל חלות בלולות, רקיקין משוחין ולא חלות משוחות שיכול והלא דין הוא וכו' מאי תלמודא אמר רבא לא לישתמיט ולכתוב חלות משוחות ורקיקין בלולין ע"כ, והנה יש לעיין בפירושא דהאי ברייתא בהא דהוי ס"ד לומר דליבעי החלות משיחה ולרקיקה בלילה, דפשטות הדברים מורין דתהי' מצוה נוספת בכל אחת, והיינו דבחלות מלבד הבלילה תהי' גם המשיחה, וכמו כן ברקיקין מלבד המשיחה תהי' גם הבלילה, כמו בכ"מ שמידרש ק"ו באופן הזה, אבל לפי"ז יש להבין איה השמן למצוה השניי' דזה ודאי דאין להוסיף שמן יותר מן הקצוב, ויתר שמן פסול, וע"כ הפירוש דאותו שמן עצמו יחלוק מחצה לבלילה, ומחצה למשיחה, אבל לפי"ז קשה דא"כ מה זה ק"ו שאנו למידין חלות מרקיקין דאין טעון בלילה וטעון משיחה, דליבעי גם חלות משיחה, הלא יש לדון ולומר מה לרקיקין שכן טעון משיחה בכל השמן, אבל חלות כיון דטעון השמן לבלילה, מי יאמר שיש להכחיש מצות בלילה בחצי שיעור, ולעשות מחצה שמן למשיחה, וכמו כן גם בהא דרקיקין, וע"כ צריך לומר דהכוונה שאם נדרוש ק"ו זה, דאז יהי' הדין דליבעי שיעור שמן חדש בחלות עבור המשיחה, ואז יהי' השיעור שמן בכפלים, וכמו כן ברקיקין אם בעינן בלילה ליבעי שמן כפול, ומסקנא דכל אחד קם אדינו, וממילא השיעור שמן כבראשונה, ואם עשה בחלות גם משיחה בהוספת שמן, וכמו כן ברקיקין עשה בלילה בהוספה שמן פסולות, מטעם שזה הוי ריבה שמנה. ב והנה אם שינה ועשה בחלות משיחה ולא בלילה, אבל שיעור השמן נתן עליהם במשיחה, לכאורה יש לומר שזהו הדין דלא בלל כשר, והיינו דכיון דלא חיסר השיעור, אולם נראה לפרש לא בלל כשר היינו שנתן עכ"פ השמן בהסולת, ורק מצות בלילה לא קיים כשר, אבל באופן זה שלא נתן השמן בהסולת רק משח החלות אח"כ, אפשר דזה ליתא בכללא דלא בלל, ועוד דאפשר דזה נקרא אינו ראוי לבילה, דע"כ הכוונה ראוי לבילה עם שמן, אבל כשלא נתן שמן בהסולת, אין לך אינו ראוי לבילה יותר מזו, וכמו כן לענין רקיקין אם נתן השיעור שמן בהסולת ועשה בלילה, ומעתה אין ראוי עוד למשיחה כיון שאסור להוסיף שמן, ולכן אעפ"י שאם לא משחן כשר, אבל ראוי למשיחה בעינן, והכא לא הוי ראוי למשיחה מצד איסור הוספת שמן דנפסלת בריבוי שמן. -