נזר הקודש - מנחות קפא

ורמונים וכו' דהני יוצאין ע"י כתישה וסחיטה, - אבל האי דבש זב מאליו וזהו דבש האמור בתורה יעוי"ש, הרי דעתו שדינא דהאי דבש כפרי ממש, וכן כתב גם הרשב"א שם בחידושיו, ולפי דבריהם חייב דבש תמרים בבכורים, ואתי שפיר לשון התנא דנקט דבש, וכמו שנתבאר. יא והנה לענין דבש שאמרה תורה שאסור להקריב על המזבח, הנה פירש"י בהרבה מקומות דכל מיני מתיקה נקרא דבש, וכן דעת הרמב"ן בחומש, וזהו דעת הרא"מ, וכן הרדב"ז בתשובה ח"ג סימן תקכ"ז מאריך טובא, וגם מוכיח מהירושלמי שכתבנו דדבש דבורים בכלל דבש שאמרה תורה, - והיינו דכוונת התורה על לשון בני אדם שהוא מיני מתיקה וכדפירש"י בסוכה ו' ד"ה דבש, עי' רש"י עירובין ד' ד"ה כל דבש דמפרש אתמרים, וע"כ הכוונה שם לומר דתמרים קרוים דבש לענין שדרשו דבש ככותבת, אבל עכ"פ נשמע דכל מיני מתיקה ישנן בבל תקטירו, וכמו שנתבאר. א תנו רבנן שאור לא תקטירו אין לי אלא כולו מקצתו מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל מאי קאמר אמר אביי וכו', ותוכן הדבר פליגי אביי ורבא, דלאביי חייב גם בפחות מכזית, ולרבא אינו חייב אלא על כזית שלם, והנה לענין דינא יש לפסוק כרבא, דהלכתא כוותי' לבד מיע"ל קג"ם, ומזה יש לתמוה על הרמב"ם דכתב בפר"ה מאי"מ ה"א וז"ל שאור ודבש אסורין לגבי המזבח, ואיסורן בכל שהן, שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו, וכו', ותמוה מדוע פסק כאביי ולא כרבא, וכבר עמד בזה מרן, והנה הלח"מ בפרי"ג ממעה"ק מפרש שכוונת הרמב"ם מטעם חצי שיעור, וכן מפרש המבי"ט בקרית ספר, אבל דוחק גדול הוא, דהרי לפי הגירסא דילן איסורן מורה שמיירי על עצם האיסור, דאי על חצי שיעור קאי הי' צריך לומר אסורין, ועוד דהרי מדמביא קרא דלא תקטירו על זה מבואר דזהו עצם האיסור, ומשמע שלוקה על חצי שיעור, ואין זה פלא דיהי' מלקות על חצי שיעור, דהרי זהו שיטת אביי דסבר דחידוש דין איכא הכא מטעם ריבוי הקרא וכמו שכתבו התוס'. ב והנה לכאורה אפשר לומר דכיון דמצינו דפליגי ר' יוחנן וריב"ל לעיל כ"ז דפליגי שם בהא דהקומץ את המנחה פעמים כשרה אמר ריב"ל פעמים ולא פעמי פעמים, ור"י אמר פעמים ואפילו פעמי פעמים, ואמרינן מ"ב, אמר ר' זירא יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחות מכזית, וא"כ סבר ר' יוחנן דיש הקטרה בפחות מכזית, וא"כ שפיר פסק הרמב"ם כאביי מטעם דר' יוחנן סבר כוותי', אבל יש לדחות דשאני התם שהרי הקטיר כל מה שקמץ, וכמו שכתבו התוס' סברא זו, וא"כ אין ראי' לנידון זה, ועוד דהרי כל עיקר אם יש הקטרה לפחות מכזית תליא אם יש קומץ גם בפחות משני זיתים, ור' יוחנן סבר דיש קומץ בפחות משני זיתים, וכן סבר אביי הכא, ואילו הרמב"ם כתב להדיא דאין קומץ בפחות משני זיתים כמו שכתב בפרי"ג ממעה"ק הי"ד. -- והנה מצאתי בשו"ת הרדב"ז בהחלק ללשונות הרמב"ם סי' פ"ט שנחית לפרש בשיטת הרמב"ם דפסק כאביי מטעם דאזיל בשיטת ר' יוחנן, אבל דברים תמוהים הם כאשר ביארנו. ג ונראה לבאר שימת הרמב"ם, והוא בהקדם מה שקשה עוד בזה שפסק שם בהלכה ב' ואין הקטרה פחותה מכזית, וזה סותר למה שכתב תחילה דבכל שהו לוקה, וא"כ דבריו סותרין זא"ז, דבהלכה י"ד פסק כאביי ובהלכה ב' פסק כרבא, וגם מרן בכס"מ עמד בזה יעוי"ש, אבל נראה דהנה ברייתא זו שהובא בזה לרבות מקצת לגבי שאור, - תניא בספרא גם גבי דבש באופן זה, דאיתא וכל דבש לא תקטירו אין לי אלא המרובה הממועט מנין ת"ל וכל דבש, אין לי אלא עצמו וכו' יעוי"ש. וזהו כוונת הברייתא דלעיל דעושה צריכותה לחצי שיעור בשאור, ובדבש, וכמו שפירש"י לעיל ד"ה אם נאמר כל דבש, והכוונה על דרשת הספרא דמרבה למקצת גבי דבש, והנה לרבא דמפרש בשאור, היינו כזית, שהוא חצי הקומץ חצי הקטרה, אבל היאך יפרש הכא בדבש שאינו עולה על המזבח כלל, ומה שייך לומר כולו שהכוונה הקטרה שלימה, ומקצתה הכוונה חצי הקטרה, כיון שאין הקטרה כלל בא מדבש, ובשלמא גבי שאור מתפרשה באופן שהקומץ נעשה בחימוץ, ולפעמים נתחמץ עד שנעשה שאור, ומפרש רבא דרבתה תורה חצי קומץ שהוא כזית, אבל היאך יפרש רבא הא דדבש, וע"כ מפרש גם רבא כפשוטו דהכוונה כולו היינו כזית דבש, ומקצתה היינו חצי זית דבש, ובזה אמרה תורה לא תקטירו, דע"כ אין לפרש שלש הקומץ בדבש, ונעשה כולו דבש, ובאופן זה לא הוי אלא תערובות דבש, והתנא מיירי הכא שמקריב דבש בעין, דהרי על תערובות דרשינן מקרא אחר, והנה בדבש שבעין אין לו שום שייכות להקטרת הקרבן, ולשיעור קומץ, וע"כ מתפרשה בשיעור כזית וחצי זית. ד וממילא לפי"ז גם גבי שאור אם מקריב שאור בהדיא דהיינו באופן שאינו מקריב קומץ שנתחמץ אלא מקריב שאור לבדו על המזבח, פשיטא שזהו דינו כמו דבש להדיא, וחד דינא אית להו, - וממילא כשמרבה התנא גבי שאור למקצת ע"כ הכוונה כמו גבי דבש, וזהו דכמו גבי דבש אם יקריב על המזבח חייב בכ"ש הנה כן רבתה תורה גם גבי שאור, וממילא מתפרשה הברייתא דמרבה לממועט, היינו חצי שיעור ממש שהוא חצי זית, - וזהו כמו שדריש אביי. - ה ולפי"ז יש להבין סברת רבא דדריש גבי שאור אם מקריבו כמו שהוא בעין בלא תערובות שמפרש כוונת התנא דמרבה חצי הקטרה שהוא שיעור כזית. ו וע"כ צריך לומר דסברת רבא בזה לפרש הברייתא אילו לא רבתה תורה למקצת גבי דבש דאז יש לנו לדרוש דהכוונה לרבות חצי הקטרה שהוא שיעור כזית, והיינו שמקטיר חצי קומץ שנתחמץ.- וממילא מוכח מזה דאין הקטרה לפחות מכזית, כיון דאין קומץ בפחות משני זיתים, ואביי דסבר יש קומץ בפחות משני זיתים וכשיטת ר' יוחנן לעיל כ"ז, ממילא סבר דרבתה תורה גם לחצי זית, אבל כל זה