נזר הקודש - מנחות קמ

בדין איזה עדיף, חשיבות המצוה או הכמות א מתני' ר' שמעון אומר אם היו להם פרים מרובים ולא הי' להם נסכים יביא פר אחד ונסכים ולא יקריבו כולם בלא נסכים, יש לעיין אם יש לפניו מצוה שיש לה גם הידור, ואם יפזר על ההידור יבטל ממצוה אחרת, באיזו יבחר אם לעשות מצוה בהידור או שטוב יותר לעשות בלא הידור בכדי שיקיים שתי מצות. - ב והנה ע"כ דהקרבת הקרבן עם נסכים ביחד הוי מצוה מן המובחר כמוש"כ התוס' בר"ה ל' ד"ה נתקלקלו, הרי מבואר דסבר ר"ש דטוב לעשות מצוה אחת מן המובחר, דהיינו להקריב קרבן אחד עם נסכים ביחד בכדי שיהי' הקרבן מהודר, מלהקריב קרבנות הרבה בלא נסכים דהיינו לעשות הרבה מצוות בלא הידור, - ומבואר בפיה"מ להרמב"ם דאין הלכה כר' שמעון, הרי מבואר דרבנן פליגי על ר"ש, וכן מבואר בסוגיא לקמן מ"ה וכן מבואר בתוס' שם ד"ה ומניין, נמצא דבזה פליגי רבנן ור"ש, דר"ש סבר דטוב לעשות מצוה חדא בהידור מלעשות הרבה מצוות בלא הידור, ורבנן פליגי וסברי דיותר טוב לעשות הרבה מצות אפילו אם חסר להם ההידור, מלעשות חדא מצוה בהידור, וכיון דקיי"ל כרבנן א"כ אנחנו יודעין בבירור כי אין בכח ההידור להדחות מצוה, וטוב יותר לעשות המצוה בלא הידור בכדי שיקיים אח"כ עוד מצוה, וילפינן זאת מדסברי רבנן דטוב יותר להקריב פרים בלא נסכים דהיינו בלא הידור מלהקריב פר אחד עם נסכים דהיינו בהידור. ג ויש לדחות דשאני הכא דמיירי שהי' לו פרים להקריבם לקרבן, ונסכים אין לו עדיין- להכי לא אמרינן שימכור פר האחד בשביל לקנות נסכים, משא"כ אם הי' צריך בתחילה לקנות גם פרים, ואין מספיק לפרים ולנסכים אפשר שגם רבנן יודו דטוב לקנות פרים מועטים עם נסכים בכדי שהקרבנות יהי' מהודרים, מלקנות פרים מרובים בלא נסכים כלל, איברא דמסוגיא לקמן מ"ה משמע דגם בתחילה הדין כן דצריך לקנות פרים מרובים. אבל יש לומר דהתם מיירי בקרבן צבור וכל הפרים הם מוסף לחג, נמצא דכל הפרים הם מצוה אחת, וכשמחסר פר אחד הרי הוא מחסר מהשיעור של הקרבנות, ואף על פי שאינו מעכב, אבל אינו דומה אם עושה מצוה בשיעור שלם, לבין עושה מצוה בשיעור חסר, וזה שייך דוקא בשיעור הפרים, משא"כ בדין הנסכים כיון דקיי"ל מביא אדם את זבחו היום ונסכיו לאחר עשרה ימים כמבואר בזבחים מ"ד, נמצא דהנסכים אינם שייכים לעצם הקרבן, אלא מצוה איכא בנסכים, ולהכי כיון דאין שייכים להקרבנות להכי גם בחסרונם דהיינו כשמקריב בלא נסכים לא הוי חסר השיעור, ולהכי סברי רבנן שפיר דטוב יותר להקריב פרים מרובים בלא נסכים מלהקריב פר אחד עם נסכים משא"כ באופן שכתבנו שפיר יש לומר דכיון דההידור מצוה הוי בעצם המצוה דטוב יותר לעשות מצוה אחת מהודרת מלעשות שתי מצוות בלא הידור. ד והנה יש להביא ראי' מהתוספתא מנחות פר"ו ה"ז וז"ל ר' יהודה אומר יחיד שהי' חייב פרים ואילים וכבשים ואין לו נסכים יביא פרים בנסכיהן, ואל יביא פרים אילים וכבשים בלא נסכים עכ"ל יעוי"ש, וזהו ג"כ כדעת ר' שמעון, ורבנן ע"כ גם בזה פליגי וסברי דטוב להביא פרים אילים וכבשים בלא נסכים, והכא ביחיד ע"כ כל קרבן הוי מצוה בפני עצמו, ומכל זה סברי רבנן דטוב להקריב קרבנות הרבה אף אם יחסר ההידור שלהם דהיינו הנסכים, ובמצוה ג"כ טוב לעשות שתי מצוות אף אם יחסר ההידור מלעשות מצוה חדא בהידור. ה אבל גם זה יש לדחות דלא דמי להתם, דשם בקרבנות לא הוי ההידור דנסכים בעצם הקרבן דהרי הנסכים היא מצוה פרטית השייכה להקרבת הקרבן, אבל אינו בעצם הקרבן, משא"כ הידור מצוה שהיא בעצם הקרבן כגון בזה דבעינן פר מובחר ושמן, י"ל דגם רבנן מודו דיותר טוב להביא פר אחד מובחר ושמן, מלהביא שני פרים שאינם מובחרים, מפני כי המובחר הוא בעצם הקרבן ובמצות ג"כ באופן כיון שאם יעשה המצות בההידור תהי' המצוה בעצמותה מהודרת, אולי בזה טוב יותר לעשות מצוה חדא, מלעשות שתי מצוות בלא הידור. ו דיש להעיר מדוע השמיט הרמב"ם בהלכותיו בין דינא דר' שמעון, ובין דינא דר' יהודה, ולא מצאתי מי שהעיר בזה. ז ואפשר לומר דסמך הרמב"ם במה שפסק בפר"ט מתמידין ומוספין דמיני דמים קודמים למנחות כמבואר שם ה"ה, ובהלכה י"א כתב דמנחות קודם ליין, דהיינו נסכים, - ולפי"ז פשיטא דזבחים שהם מיני דמים קודמים לנסכים, וזה ודאי דבמקום שיש דין קדימה או אפילו אם יתבטל הדבר הנדחה לגמרי ג"כ הדין כן, כמבואר בקדושין כ"ט דילפי רבנן דפדיון בני קודם לעליי' לרגל מדכתיב כל בכור בני תפדה והדר ולא יראו פני ריקם כמבואר שם, - ולכאורה קשה דלמא לא היתה כוונת התורה אלא לאקדומי' לפדיון הבן מקודם, אבל מניין לרבנן דגם באופן שאין לו אלא חמשה סלעים, ואם יתן לכהן עבור פדיון בנו יתבטל ממצוה של עליי' לרגל אולי באופן זה עליי' לרגל עדיפא, וע"כ צריך לומר דזה הי' ברור לרבנן דבמקום שנתנה התורה דין קדימה לדבר אחד יותר מלאידך הוי מוקדם גם להדחות את הדבר השני באופן שיתבטל לגמרי, ולהכי אפילו באופן שאין לו אלא חמשה סלעים ג"כ אמרינן דפדיון בנו קודם אף אם יתבטל ממצוה של עלי' לרגל, וה"נ כיון שמיני דמים דהיינו זבחים יש להם דין קדימה לנסכים להכי יש בכחם להיות מוקדם אף להדחות באופן שיתבטלו לגמרי, וא"כ פשיטא שמחויב להקריב פרים ביותר אף בלא נסכים אעפ"י שיתבטל עכשיו מצוות נסכים לגמרי מאותן קרבנות. ח ולפי"ז יש להבין מדוע סברי ר' שמעון ור' יהודה דטוב יותר להקריב פרים מועטין עם נסכים