נזר הקודש - מנחות קלז

זה, כיון דאינו מיוחד לרחיצה גרידא, אלא משתמשים בו גם תשמיש של כבוד כמו הא דמתקשטות ושינה ומיוחד למשכב נשים, - והנה זהו כוונת הב"י שכתב דעד כאן לא פטרו ביומא שם מפני שהנשים רוחצות אלא בית התבן ובית הבקר וכו' אבל בית דירה ממש אעפ"י שהנשים רוחצות בהם חייב במזוזה יעוי"ש, וזהו כדברנו, אבל נראה שזהו גם כוונת הכלבו שמסיים בצ"ע, והיינו שמספקא להו לראשונים בזה. כא שם והתניא אחד שערי בתים ורפת וכו' הקשו בתוס' ובריטב"א אמאי לא משני ר"י דהכא מיירי במתקשטות ולהכי מרבה אותם התנא לחיוב ואין ראי' מזה לסתמא יעוי"ש שדחקו בזה, והנה לפי מה שכתבנו לעיל דכוונת התנא הכא שיליף רפת ומתבן מקרא בשעריך, א"כ ע"כ אין לומר דמרבה התנא באופן שמתקשטות דא"כ הרי זה דירה של אדם ממש, והרי זה ביתך, וגם נלמד מקרא דביתך המורה ביתך המיוחד לך, וא"כ מדוע יליף התנא לחייבם מריבוי דבשעריך, ובא לרבותם כי היכי דמרבה שערי עיירות וכדומה, וא"כ ע"כ מוכח דלא מיירי במתקשטות וזהו סתמא, ולהכי מותיב מזה תיובתא לר"י דסבר בסתמא כו"ע לא פליגי דפטור ולית תנאי דמחייב, אבל בסברא לא איתותב כדלעיל, ומושב קושיות הראשונים. כב שם יכול שאני מרבה אף הר הבית והלישכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול, אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש, ולפי"ז יש לפטור לישכת פרהדרין ממזוזה מטעם שהוא קודש, וכתבו התוס' ישנים שכן הוא הדבר, וכר' יהודה מתוקמא דאילו לרבנן בלא"ה לא בעי קרא למעט מטעם שהוא קודש הא סברי דירה בע"כ לא שמח דירה, יעוי"ש, ותמוה דמבואר ביומא שם דרבנן סברי דירה בע"כ שמה דירה, ומחייבי רבנן במזוזה ללישכת פרהדרין, וצ"ע, ותיקשה גם כן מדוע באמת מחייבו רבנן שם במזוזה כיון דמיעטה התורה מטעם שהוא קודש. כג כתב הרמב"ם בפר"ו ממזוזה ה"ו הר הבית הלישכת והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה פטורין לפי שהן קודש, וכתב מרן הכס"מ מקורו לסוגיא זו, - וקשה דהנה בברייתא מתפרשה למעט אף בשיש דירה, ומכל זה ממעט התנא מטעם שהוא קודש, וכמו"ש התוספות ישנים, אבל בשאין בהם בית דירה בלא"ה פטור מטעם חסרון דירה, והרמב"ם דממעט מטעם קודש דוקא בשאין בו בית דירה, - ובשיש בו דירה חייב אעפ"י שהוא קודש זה לא שמענו, גם תמוה למה לי טעם הקודש בשאין בו בית דירה, הא בלא"ה פטור מפני חסרון דירה, וצ"ע, והרא"ה מצוה תכ"ג כתב כהרמב"ם. - כד ונראה דהרמב"ם מפרש דהמיעוט שממעטין דבר מקודש היינו דאם באנו לחייב את הרבים במזוזה מטעם התשמיש שלהן המשתמשים בזה לדברים קדושים וצבוריים, וכמו שחייבין ציבור במזוזה בשיש להם בית מיוחד עבור צרכיהם להתאסף שם, וכדומה, וזהו בית שותפין שחייב במזוזה, וכן מצינו שהציבור חייבים במזוזה לשערי עיירות ושערי מדינות, כן סד"א שהציבור מחוייבים במזוזה ללישכות הר הבית ועזרות, דלא גרע זה מבית השותפין דעלמא, על זה מלמדנו הקרא דבעינן דומיא לבית שתהי' דוקא חול, אמנם כשדר שם יחיד ויש לו בית דירה פשיטא שהיחיד מחויב במזוזה עבור דירתו, וזהו שכתב הרמב"ם הר הבית והלישכות וכו' ובתי מדרשות שאין בהם בית דירה פטורין לפי שהן קודש, והכוונה כיון שאין בהם בית דירה ליחיד, אז הרבים פטורין מפני שהוא קודש, ואינו דומה לבית שותפין דעלמא, וכמו"ש לעיל, ושל לישכת פרהדרין מסיים שם הרמב"ם כיון שהיתה שם בית דירה לכהן גדול חייבת במזוזה היינו מפני הדירת יחיד, ואתי שפיר לפי"ז דאתיא גם כרבנן דאעפ"י שמחייבי לכה"ג במזוזה, מ"מ סברי האי דרשא למעט קודש, - ומזה שמעינן דבית השותפין או של רבים אם תשמישה לדבר חול אעפ"י שאין בה דירת יחיד מ"מ חייבת במזוזה, ורק בדברים קדושים כמו ביהכ"נ וביהמ"ד בעינן שם דירה ליחיד, והיינו דירת חול דוקא. כה שם ובית הכנסת מי מטמא בנגעים כו' ל"ק הא ר"מ הא רבנן דתניא ביהכ"נ שיש בה בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה, ושאין בה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין, וע"כ דבזה פליגי דר"מ סבר שדין הביהכ"נ כדין בית השותפין, ודירת ביהכ"נ המשתמשת לתשמיש ביהכ"נ לרבים, זהו בית השותפין ממש, וע"כ דלא סבר למעט קודש, או דסבר דהקרא אתי למעט דוקא קדושת הר הבית, וקדושת ירושלים, ולא בתי כנסיות שבמדינה, וחכמים פוטרין כמו שכתבנו, ושיטת הרמב"ם כחכמים. כו ובזה מבואר לנכון גם כן הא דאמר ר' יהודה שם דלהכי הלישכת פרהדרין פטורה ממזוזה משום דדירה בע"כ לא שמה דירה, ולמה לא אמר דפטורה מפני, שהיא קודש, וכבר הקשו בזה בתוסי"ש ובריטב"א, ולדברי הרמב"ם אתי שפיר כפשוטו, משום דאם דירה בע"כ שמה דירה הוי חיוב מזוזה דאורייתא על היחיד, ובזה מיושב גם כן הא דהקשה הריטב"א מדחזינן לקמן שר"י פוטר מקום מקודש מטומאת נגעים, והכא לא ממעט חיוב מזוזה במקום מקודש יעוי"ש, ובדברינו שפיר סבר ר"י האי דרשא גם במזוזה למעט מקום מקודש, - והנה דברי הריטב"א צ"ע הא התם מטעם אחר דלא נתחלקה לשבטים, ואולי כוונתו לפירש"י במגילה כ"ו שמפרש מקום מקודש משום דביתו של קודש הוא יעוי"ש, וצריך עיון. - כ"ז שם והא דכרכים והא דכפרים, - מבואר מזה דנגעים ומזוזה דיניהם שוה וביהכ"נ של כרכים שאין מטעמא בנגעים אינו חייב במזוזה גם כן, ודכפרים מטמא בנגעים חייב במזוזה אף בלא בית דירה לחזן הכנסת, וגם הש"ס משני שם הא ר"מ והא רבנן דפליגי לענין מזוזה, וכן סברי לענין נגעים, ולפי"ז יש לעיין במסקנא דמסיק הש"ס דגם ביהכ"נ של כפרים אין מטמא בנגעים מטעם דכתיב ובא אשר לו הבית בעינן שתהי' הבית מיוחד לו, ולפי"ז גם במזוזה פטורה מטעם חסרון ייחוד בעלים